במוצאי שבת האחרון הגיעו מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א להשתתף בוועידת הכשרות הראשונה שע"י בד"צ "שארית ישראל". בשירת ימים על ימי מלך תוסיף קדם הקהל את עיני העדה שליט"א שעל פיהם ישק כל דבר בכל הנעשה "שארית ישראל". מערכת הכשרות שנוסדה ע"י רבינו הגדול מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל ועמו הגאב"ד הגאון הגדול רבי חיים שאול קרליץ זצוק"ל ואשר נסמכה כל השנים על שלחנו של רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, נסמכת כיום על שולחנם של עיני העדה שליט"א והם באו לתמוך ולעודד, להרעיף מברכותיהם על כל העוסקים במלאכת הקודש, כפי שציין בדבריו הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א – חבר מועצג"ת: על גביהם עומדים כל גדולי ישראל שמחזקים את ידם ושלאורם כולנו הולכים". בנוסף פיאר את הארוע בנוכחותו מרן הגרי"ג אידלשטין שליט"א.
ההכשר של "שארית ישראל" עולה על שלחן מלכים. אך מה שלא ידוע לכל, הוא הפעילות העניפה שמקיימת מערכת הכשרות במדינות שמעבר לים, הקשר הרצוף ושיתופי הפעולה ההכרחים בין גופי כשרות שונים, על מנת שבני התורה יזכו לכשרות מהודרת כראוי לבני התורה. בקשנו לפתוח צוהר לנעשה מאחורי הפרגוד, ללמוד מעט על הקשיים והבעיות.
בסיום המעמד הגדול של ועידת הכשרות, קיימנו פאנל מיוחד שהתמקד בנושא הכשרות בחו"ל, שחיטה, איסור חדש, יבוא חומרי גלם ועוד, נושאים המשותפים לכלל מערכות הכשרות בארץ ובעולם. בשיחה השתתפו מלבד הגאון רבי צבי וובר שליט"א רבה של שכונת "נוה יעקב" וחבר בד"ץ "שארית ישראל", הרב הגאון רבי דוד לאו שליט"א - הרה"ר, והרבנים הגאונים: רבי יוסף טירנואר שליט"א ורבי יששכר דב קרקובסקי שליט"א ממערכת הכשרות O.U ורבי יצחק אילובצקי שליט"א העומד בראש מערכת הכשרות של "ועידת רבני אירופה". כמו כן השתתפו העומדים בראש מערכת הכשרות של בד"ץ שארית ישראל הרב רפאל מנת והרב גבריאל שרמן.
הגר"צ ובר שליט"א פותח את השיחה בדברים על מערך הכשרות המיוחד של "שארית ישראל" בכל הנוגע לשחיטה בחו"ל. "אנחנו יוצאים לחו"ל בצוות מוגבר של שוחטים ובודקים, וקיימת גם השגחה צמודה ומדוקדקת על כל התהליך, לא רק על השחיטה והבדיקה, אלא גם על המליחה והאריזה, כדי שנוכל להיות סמוכים ובטוחים, שמה שנשחט בכשרות המהודרת, זה מה שיגיע לבתי האנשים. לכן נעשית בדיקה קפדנית מאוד גם על תהליך האריזה עד שקרטון הבשר מגיע לאוניה, כדי שהכל יהיה במאת האחוזים מה ששחטנו בשחיטה שלנו.
ומה לגבי איסור חדש?
לגבי איסור חדש, אנחנו בודקים באופן מדוקדק באיזה מקומות אין שום חשש של 'חדש', ובארצות שיש בהן חשש כזה, אנחנו דורשים שיהיה משגיח צמוד שיבדוק היטב, שמה שמגיע למפעלים שנמצאים בהשגחה שלנו, יהיה ללא כל חשש איסור.
האם קיימת בכלל בעיה של איסור חדש בחו"ל?
הגר"צ ובר שליט"א: ברוסיה יש הרבה מקומות שיש בהם בעיה של איסור חדש.
הרב יצחק אילוביצקי: ישנן היום ברוסיה וגם בבלרוס שתי זריעות, זריעת חורף וזריעת קיץ. זריעת החורף שנקצרת לפני פסח אין בה שום בעיה, אבל הבעיה נוצרת בזריעת הקיץ, שנעשית אחרי פסח, שהיא תהיה מותרת רק לאחר חג הפסח הבא, ואם יעשו שימוש בחיטה או בשעורה הזו במהלך התקופה הזו, קיימת בעיה של איסור חדש.
הרה"ג רבי דוד לאו: המשנה ברורה כבר מזכיר את הנקודה הזו, שצריך להזהר מהחיטה שמביאים מרוסיה.
הגר"צ ובר שליט"א: לא לכל הדעות יש איסור חדש בחו"ל. אבל אנחנו מקפידים כדעת הגר"א, שגם חיטה שמקורה בחו"ל, נוהגים בה איסור חדש.
איך הבעיה הזו של גידול חיטה או שעורה ברוסיה, נוגעת אלינו?
הרב אילוביצקי: יש הרבה מפעלים ברוסיה, בלטביה ובמקומות אחרים שמשתמשים בחיטה הזו, אבל באופן מעשי, גם החיטה הזו, לוקח זמן עד שזה ישווק החוצה כסחורה מוגמרת, מאחר וזה לוקח מספר חודשים עד שזה מעובד, ולכן רוב הסיכויים שכבר יעבור פסח הבא ולא יהיה בזה איסור חדש. אבל החשש קיים. יש חשש שחלק מהתוצרת הזו תגיע לפני הזמן, ואנחנו מדברים בעיקר על יצור אלכוהול ובירה.
האם ישראל בכלל מייבאת חיטה ושעורה מרוסיה?
הרב אילוביצקי: בהחלט. ישראל מייצאת לרוסיה את החיטה מכאן ובמקביל מייבאת חיטה מרוסיה, אבל מדובר בחיטה בגרגירים, ולכן אנחנו יודעים באופן מדויק מאיזה קציר זה הגיע. אחרי זה ניתן לעקוב. הבעיה מתמקדת במוצרים מוגמרים שמגיעים משם, אבל כפי שנאמר, זה ספק דספק.
הרב לאו: לארץ מגיעה גם תוצרת מארה"ב, וגם משם עלולה להיות בעיה של איסור חדש.
הרב טירנואר: בארה"ב אכן יש מקומות של זריעה שנעשית לאחר הפסח. במערכת הכשרות של O.U אנחנו יכולים לתת אינפורמציה מדויקת על כל דבר ועל כל מפעל עם איזה חיטה הוא משתמש. יש לנו שליטה מלאה על זה. אם יש יבואן בארץ שמעוניין להביא חיטה מארה"ב, הרבנות תוכל לקבל מאיתנו מהיכן זה מגיע.
הרב קרקובסקי: צריך להדגיש כי ועד הכשרות שלנו נוסד למטרות אחרות: לאפשר ליהודים לאכול כשר. זה לא הכשר לאלה שרוצים לצאת ידי חובת כל הדעות. ה- O.Uנותן כשרות גם לחיטה בחו"ל שהיא "חדש", עפ"י פסקו של מרן הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל, אבל בתוך המשרד שלנו, יש רב אחד מתוך שישים הרבנים, שכל תפקידו ואחריותו הוא בנושא חדש וישן, לאתר את כל תאריכי הקציר של כל מוצר שאנחנו נותנים לו כשרות, מהיכן מגיעה החיטה או מיתר חמשת מיני הדגן, אם זה לגבי מפעלים ואם לגבי מוצרים שמגיעים לשוק. אחת החברות בארץ שמייבאת דגני בוקר מחו"ל שמקפידה על איסור חדש גם מחו"ל, מקבלת תוצרת רק מיצור מוקדם שאין בו כל חשש של איסור. לנו יש את המידע המדויק ואנחנו מסייעים במידע זה לאלו שהקריטריונים שלהם מחמירים משלנו.
הרב לאו: ברשותכם, אפתח בנושא השחיטה בחו"ל. ניסינו ברה"ר לקבוע קריטריונים ולקבוע בכל מחלקה ומחלקה הגדרות ברורות שיהיו בהן ישרות ושקיפות, כדי שמה שהוא כשר נוכל לדעת איזה גוף כשרות בעולם עומד מאחוריו. שאלו אותי כבר לפני שנים, איך אני נותן כשרות והרב עצמו לא אוכל ממנה? אמרתי להם, שגם הנביא יחזקאל מדבר על כך. הגמ' אומרת (מסכת חולין) שהנביא אומר שלא אכל טריפה, וכי יש הוא אמינא שהוא אכל טריפה? אלא שהתעוררה שאלה, וגם אם רבנים ישבו על המדוכה וקבעו שזה כשר, אבל ברגע שזה לא חלק, הוא לא אכל. מכך אנחנו למדים שיש מעלה רוחנית שיהודי קובע לעצמו, שהוא אוכל רק מדבר שלא נשאלה עליו שום שאלה. יש דברים שלגביהם יש מחלוקת הפוסקים, ולכן קבענו ברה"ר כלל ראשון, שאי אפשר לקרוא לדבר "מהדרין" אם יש עליו מחלוקת הפוסקים.
האם הרה"ר נותנת כשרות מהדרין?
הרב לאו: יש גוף כשרות מסוים שקורא לעצמו "בד"ץ" אבל אני חושב שהוא גם לא כשרות רגילה, ויש גוף של רבנות מסוימת, שאם כתוב שזה מהדרין, זה אכן מהדרין. היתה לי את הזכות במשך 17 שנים להיות רב במודיעין, ויחד עם האחראי על הכשרות הרב אליהו מלול, הקמנו מערכת שברגע שהיה כתוב את המילה "מהדרין", לא היה בן תורה אחד שלא היה יכול לאכול כי הקפדנו לחומרא לפי כל השיטות והשגחנו על כך בהתאם.
נחזור לנושא השחיטה. ברגע שגוף קורא לעצמו "בד"ץ", אני לא נכנס למה שקורה שם, אבל ברגע שמרכיבים את הצוות, על פי הקריטריון הם צריכים להיות אנשים שמוסמכים גם על-ידי הרבנות, ובנוסף לכך, גם אנחנו נוסיף שני אנשים, אחד שיהיה ראש צוות שיהיה מפקח מעל, והשני יהיה בודק חוץ, שהוא בעצם יוודא, שגם הכשר יהיה אכן כשר. כאן אפשר לראות מי בד"ץ אחראי ורציני ומי קצת פחות, ויש לנו שלושה פרמטרים שלפיהם אנחנו יכולים לראות את זה: א. מספר אנשי הצוות שהבד"ץ שולח, כמה שוחטים ובודקים יש, ואם בצוות של "שארית ישראל" יש חמשה בודקי סכינים בתא השחיטה, זה כבר אומר הרבה מאוד. ב. הפרמטר השני, הוא בכמות הבהמות ששוחטים. אנחנו לא מאשרים לשחוט מעל 100 בהמות לשעה. הכמות ש"שארית ישראל" שוחטים הוא הרבה פחות, והמספר המכסימלי הוא לכל היותר 60 וברוב המקרים הרבה פחות.
ג. הפרמטר השלישי, הוא אחוז הטריפות. כולם הרי שוחטים באותם מקומות בדרום אמריקה, וביום חמישי האחרון כשישבנו לבדוק את האחוזים, לא הופתענו לראות, שאחוזי הטריפות הגדולים ביותר היו ב"שארית ישראל" ובגוף כשרות נוסף, בין 30-32 אחוז טריפות. אלו נתונים שמתעדכנים מידי יום ביומו בסוף יום העבודה. הנתונים האלו יכולים לתת לנו לראות מי הוא גוף כשרות אמיתי, אחראי ורציני. זה מדבר בעד עצמו ובעד כבוד אכסניה. בענין זה בהחלט יש חילוק בין גופי הכשרות השונים והבד"צים השונים.
מה קורה לגבי כל חומרי הגלם שמיובאים לארץ?
הרה"ג רבי דוד לאו: בכל מה שקשור לחומרי יבוא, אנחנו נמצאים עכשיו באמצע הכנת קריטריונים ברורים. ישנם כיום גופי כשרות מוכרים וידועים שיצא שמם וטיבם בעולם לטובה, שבני תורה סומכים עליהם, ולגביהם אין שום בעיה. אבל גם בגופים האלו, כאשר מדובר בחומרי גלם שאותו גוף כשרות מקל לגביהם, כפי שהוזכר קודם לגבי איסור חדש שמרן הגר"מ פינשטיין זצוק"ל כתב שהוא מיקל בענין זה, יכולים רבני ה- O.U להחליט שהם מקילים לעצמם, אבל כאן בארץ אנחנו אומרים שזה לא נכנס. במחלקת היבוא במסגרת הקריטריונים שאנחנו קובעים עכשיו, יתקבל דו"ח מלא ומפורט שיגישו גופי הכשרות בעולם לגבי כל חומר גלם שמיובא לארץ. אני יכול לציין לשבח את יושרה של מערכת הכשרות של O.U שמיד הודיעו לנו, שהכל יהיה פתוח בפנינו.
אנחנו מודעים לכך, שישנם גופי כשרות שעיקר המאמץ שלהם הוא שיהיה ליהודים בחו"ל אוכל בכשרות טובה, כשר מבחינה הלכתית, אבל מה שמגיע לארץ, היות ואנחנו מעוניינים שגם לעם שבשדות תהיה דרגת כשרות גבוהה יותר מאשר לעם בשדות בחו"ל, לכן אנחנו מבקשים דו"ח מדויק, וכל גוף כשרות שייכנס מעכשיו, לא נסתפק שהגוף עומד בנשיאות של רב מסוים, אלא אנחנו רוצים לדעת מיהו הרב הפוסק שלוקח אחריות, מיהו האיש האחראי בפועל בשטח, ונעמיד אותו בפני מבחן מעשי, ויש לכך כמה דוגמאות, למשל: האם הוא יודע מה זה "אימולסיפייר" (שם כולל לחומרים מקשרים) ואדם שלא יודע במה מדובר, הוא אינו מבין בכשרות. נשאל שאלות הנוגעות למערכות קיטור ועוד כיו"ב, ואדם שיעמוד במבחנים המעמיקים יהיה מאושר לשמש כאחראי על מפעלי יצור שמהם מביאים חומרי גלם לארץ.
הרב טירנואר: מערכת הכשרות של O.U מפקחת על 8000 מפעלים ברחבי העולם. כל הכשרויות המהודרות, כולל "שארית ישראל" ו"העדה החרדית", צריכים להגיע אלינו, כי אצלינו יש את מערכת האינפורמציה על חומרי הגלם הגדולה ביותר בעולם. מי שממונה על הנושא הזה הוא הרב פנחס ז'ורבל, והוא המומחה הגדול ביותר בעולם שכל גופי הכשרות מדברים איתו, ודעתו מקובלת על כל גופי הכשרות המהודרים ביותר.
כאן חשוב לי להדגיש; כאשר ה- O.Uנותן כשרות, זה לא מיועד בשביל ישראל, אלא לארה"ב. אנחנו לא בד"ץ, צריך לדעת את זה, אבל הכל הוא כמובן עפ"י ההלכה! התפיסה שלנו היא, לספק לעם ישראל באמריקה אוכל כשר. הכשרות זו מחלקה אחת בתוך הארגון היהודי האורתודוכסי הגדול הזה שיש לו מחלקות נוספות. הבעיה שמתעוררת כאן בישראל היא, כאשר יבואנים באים למפעלים בכשרות ה- O.Uומייבאים משם לארץ, הדבר אינו בשליטתנו ואנחנו לא יודעים מי קונה וכמה. ברגע שהיבואן מביא לארץ פסטה מאיטליה שנמצא תחת ההשגחה שלנו, אין לו וגם למפעל שום מידע לגבי דוחו"ת הכשרות שלנו, פרט לעובדה שהם מאושרים על ידינו. במידה ומחלקת היבוא ברבנות תבקש מאיתנו דו"ח מפורט על המפעל הזה, היא תקבל בלי שום בעיה, והרב לאו קיבל הבטחה בענין מהמנכ"ל שלנו.
אז מי שקונה מוצר תחת הכשרות שלכם בארץ צריך לדעת שיש עליו קריטריון של הכשרות בחו"ל...
צריך לדעת ולהבין, שאנחנו לא עובדים לצורך שיווק מוצרים לארץ. אם יבואנים באים למפעלים בכשרות ה- O.Uומייבאים משם לארץ, הדבר אינו בשליטתנו.
הרב לאו: ראשית ישר כח על זה. אני מבקש להדגיש נושא חשוב נוסף. בין הדברים ששאלתי מתוך הניסיון של הכשרות שאלה פשוטה; לקונגו נוסע משגיח מטעם אחד מגופי הכשרות, ומאשר יצור של 10 טון דג טונה שנשלח לארץ. הסתיימו שלושת ימי הייצור ותמה עבודתו הנאמנה של המשגיח, אבל לאחר מכן הוא חוזר הביתה, ואין לנו שום מידע האם היבואן לא המשיך לייצר שם לאחר שהמשגיח עזב, ובמקום שיגיעו לנמל חיפה 10 טון עלולים להגיע 50 טון, וכולם נכנסים על חשבון אותם 10 טון שהיו מאושרים. אני מנסה כרגע להתחבר אל המכס בכל הנמלים, כך שנוכל לתאם ולדעת, מה הוגש בבקשה ומה הגיע בפועל.
הרי אפשר לעשות בדיוק כפי שנוהגים במערך השחיטה ולדעת מה כמות הבשר שנשחט ואושר בכל יום ויום?
הרב לאו: יש הבדל גדול, כי בשחיטה יש לנו אפשרות ישירה לפקח, ואילו במקרה של הייצור בקונגו, אנחנו רק מאשרים את התוצרת בכניסה לארץ, כי מבחינת החוק אין איסור להכניס לארץ מוצר לא כשר. המכס לא עוסק בנושא כשרות, אלא רק בכמויות. בבשר יש לנו אפשרות לשלוט על הענין גם מבחינה חוקית, ולכן אנחנו זקוקים לקשר מול גורמים אחרים, כדי שנוכל לקבל מידע מוסמך ומהימן על הכמויות שנכנסות לארץ על-ידי אותו יבואן. מוצרים שמגיעים לארץ בכשרויות אחרות, אנחנו בודקים את גוף הכשרות האם הוא גוף רציני ואחראי, בפנינו מוצג גם דו"ח, והרבנות אינה נותנת את הכשרות אלא רק מאשרת, ולכן גם כתוב "באישור" ולא בכשרות.
מהי מידת שיתוף הפעולה בין מערכת הכשרות המהודרת של בד"ץ "שארית ישראל" לבין הרה"ר בכל הנוגע לשחיטת הבשר בחו"ל?
הגר"צ וובר: ראש הצוות מאושר על-ידי הרבנות, וכולם עברו מבחנים וקיבלו את אישור הרבנות, כמובן שהם עברו את האישורים של "שארית ישראל", ולפני כל שחיטה הצוות מאושר.
הרב רפאל מנת: מיד לאחר שהרב לאו נכנס לתפקידו, התקיימה פגישה חשובה מאוד בינו וצוות הכשרות ברבנות, הרב מלול והרב פינקל לבין צוות השחיטה של "שארית ישראל", יחד עם המנכ"ל הרב שרמן, וקיבלנו סיוע מעל ומעבר למצופה, ושיתוף הפעולה שיש כיום בין מערכת הכשרות שלנו למערכת הכשרות של הרבנות, בפרט בנושא של השחיטה, הוא יוצא מן הכלל.
הרב אילוביצקי: חשוב לציין, שאת כל נושא שחיטת המהדרין בחו"ל, יזם הרה"ר לשעבר, הגרי"מ לאו שליט"א, שהקים את ועדת המהדרין ברבנות והעמיד בראשה את הגאון רבי יצחק קוליץ זצ"ל, שבזכותה אפשר היה להתחיל בשחיטה בחו"ל של כל ועדות המהדרין בארץ. אני רוצה גם בהזדמנות הזו לציין, שבד"ץ "שארית ישראל", היה הראשון ששם לב לבעיית הכרסים בבהמות בחו"ל, והעמידו משגיח מיוחד לצורך בדיקת כל כרס וכרס. דבר שלא היה קיים בשום ועדת כשרות מהודרת.
אנחנו נמצאים בעיצומה של שנת השמיטה, ויש היבט נוסף של הכנסת תוצרת חקלאית משטחי הרשות הפלשתינית. כיצד מתמודדים עם החשש של "הדלת המסתובבת" שלא ייכנסו מוצרים מישראל לרשות הפלסטינאית ומשם בחזרה אלינו כיבול נוכרים?
הרב לאו: הייתי בערב חנוכה במעבר "שער אפרים" ושם נפגשתי עם אנשי משרד החקלאות ועם רשות המעברים. הם נותנים לנו מבחינתם את מכסימום הסיוע שרק אפשר, שזה כולל את יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות. אמנם יש ניסיונות, אבל הם עושים עבודה עצומה בתיאום עם צוותי ההשגחה, כדי לשמור שכל ארגז שמגיע למעבר, מהיכן בדיוק הוא הגיע, עם כל הפרטים הנדרשים לכך.
חשוב לציין, שגם הם ביקשו את שיתוף הפעולה עם ועדי הכשרות ועם מחסני השמיטה, כדי שידעו את התחנה הסופית של הסחורה, וכך גם יוכלו לסייע במעקב אחרי הסחורה מהשטחים החקלאיים ועד למחסן השמיטה.
הרב מנת: יש לנו היום גם קשר טוב עם כל הגורמים הישראלים וגם עם משרד החקלאות הפלשתיני, שמעוניינים מאוד במסחר הזה, ולכן הם עוזרים ומסייעים לכל הבקשות שלנו. בדקנו למשל בנושא הביצים, ולאחר שנאסר להביא ביצים מכאן לשם, זה נאכף עד הסוף, ושום ביצה לא עוברת. כך גם לגבי הירקות. במידה וקיים מחסור שם בירק מסוים או שיש סיכוי שהוא יעבור מכאן לשם, גופי הכשרות המהודרים באופן אוטומטי לא יביאו אותו משם. פשוט לא יביאו!
אלו בעיות קשות נוספות מתעוררות בחו"ל בגלל היצוא החקלאי מישראל?
הרב אילוביצקי: במסגרת עבודתי כיום ברוסיה, נתוודעתי למסחר הגדול שיש בין רוסיה לישראל בתחום הפירות והירקות. מדובר בכמויות סחורה גדולה מאוד שמגיעה לרוסיה. זה יוצר לנו שם את הבעיות הקשות ביותר של שמיטה שאינן קיימות לבני תורה בישראל. יש חקלאים רבים שאינם יכולים למכור את הסחורה שלהם בארץ כי הם אינם עומדים בקריטריונים של השמיטה, אז הם שולחים את הסחורה שלהם לחו"ל, ושם אין להם שום בעיה למכור. יוצא יהודי ברוסיה לשוק ופתאום עליו להתמודד עם בעיה חדשה ולא מוכרת: שמיטה! תרומות ומעשרות! ואף אחד לא יודע שם, לא שמע ולא מכיר!
יש לנו סיוע ממקור מאוד מעניין, כי ישנה הוראה של השלטונות, שמחייבים לרשום על כל ארגז את מקור הפרי. אפשר לראות בכל חנות שרשום על הארגז, האם העגבניות מישראל, או ממרוקו או מכל מקום אחר. עם זאת, בהחלט יכולה להיות בעיה של דלת מסתובבת, שיכתבו מרוקו אבל זה מגיע מישראל. יש לנו עכשיו סייעתא דשמיא גדולה, שבעקבות נפילת הרובל הרוסי, החקלאים הישראלים עצרו את כל יצוא הירקות לרוסיה, מחשש שלא יקבלו תמורה בעד הסחורה.
מערכת הכשרות של O.U יש בעיה בכל מה שקשור לתוצרת חקלאית ישראלית עם "היתר מכירה"?
הרב טירנואר: אנחנו לא מאשרים להכניס תוצרת של "היתר מכירה" ושל אוצר בי"ד. יש לנו היום בעיה הפוכה, של תוצרת ישראלית שמגיעה למפעלים בחו"ל, ואנחנו צריכים לעקוב ולבדוק שלא יגיעו מוצרים עם "היתר מכירה".
הרב קרקובסקי: יש גם בעיה בשוק האמריקאי הכללי, שמגיע אליו סחורה אפילו בלי "היתר מכירה". יש חקלאים ישראלים שאינם מסוגלים למכור את הסחורה שלהם בישראל, והם משווקים אותה לחו"ל, ומדובר גם בסחורה איכותית ויפה מאוד, ואף קיימת נטיה אצל יהודים בארה"ב לקנות מוצרים שמגיעים מישראל...
הרב טירנואר: זו בעיה קטנה יחסית, אבל עיקר הבעיה זה בחומרי גלם שיוצרו בארץ עם "היתר מכירה" וכך גם לגבי יינות, וכמובן שאנחנו לא מאשרים אותם.
הגר"צ ובר שליט"א מתייחס בסיום השיחה לדוחו"ת המונפקים על-ידי מערכת הכשרות של O.U ולדבריו, הדוחו"ת מקובלים גם על מערכת הכשרות של בד"ץ "שארית ישראל". "על כל שאלה שאנחנו מבקשים לברר לגבי חומרי הגלם לסוגיהם השונים, אם זה לגבי חלב עכו"ם, חדש, וכך בכל דבר, אנחנו מקבלים את מלוא הנתונים והפרטים באופן מלא ומפורט. אנחנו מקבלים כל מידע באילו דברים הם מקילים שלא מקובל אצלינו, ולכן אנחנו וגם כל ועדי הכשרויות המהודרות סומכים עליהם ללא כל פקפוק".
הרב מנת: "ישבנו בשבוע שעבר עם הרב משה אליפנט ממערכת הכשרות של O.U וסיכמנו על שיתוף פעולה מלא והדוק, והוא אף מייחד עבורנו פינה במשרד בניו-יורק, כדי שנוכל לעבוד יחד למען ציבור בני התורה. המידע שהצטבר אצלם לא יסולא בפז".
הרב שרמן: "לפני 4 שנים נסעתי לארה"ב לכנס של מערכות הכשרות שערך ה-O.U בארה"ב וביקשו שאביא איתי ברכה מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, ואחד הדברים שהוא ביקש שאציין, זה על השקיפות שקיימת במערכת הכשרות של בד"ץ "שארית ישראל". ישבו בכינוס נציגים של מערכות כשרות מארה"ב, אוסטרליה וקנדה, מכל החוגים בציבור החרדי. התרשמתי באופן מיוחד מהעובדה, ששם יכלו לשבת במשך יומיים שלימים סביב שולחן אחד נציגים מכל הכשרויות, העלו בעיות והעבירו מידע מאחד לשני, כך שכל אחד יוכל להעלות את הדברים בפני הרבנים של מערכת הכשרות שלו. קצת התביישתי שכאן בארץ זה לא קורה, ואין שקיפות בין מערכות הכשרות השונות, דבר שב"ה קיים ב"שארית ישראל", שכל אחד יכול לבוא ולהתרשם באופן אישי ממערכת הכשרות, להעיר את הערותיו, ובמידה וההערה נכונה, לתקן אותה, וכן לקבל פרטים מלאים ומפורטים בכל דבר בשקיפות מלאה".
--------------------------------------
שמן מן הצומח, וטרף
הרב טירנואר מספר לנו סיפור מדהים, המצביע על הצורך במקצועיות מיוחדת ורבת ניסיון בתחום הכשרות, כך גם על הצורך בשיתוף פעולה בין מערכות הכשרות, שיכול להביא תועלת רבה לכל העוסקים במלאכת הקודש, כפי שהדבר קיים עם מערכת הכשרות של בד"ץ "שארית ישראל". ומעשה שהיה כך היה. "ישנה חברת ענקית בשם 'קרגיל' חברת השמנים הגדולה ביותר בעולם (עם מחזור מכירות של כ-110 מיליארד דולר בשנה ומעסיקה 130 אלף עובדים במאות מפעלים ב-66 מדינות ברחבי העולם – ב.י.ר.), וכל מפעל של החברה שיש לו תעודת כשרות, הוא של O.U – והם מכבדים כל בקשה והוראה של מערכת הכשרות. הרב ז'ורבל הגיע לבדוק שני מפעלים של החברה בטורקיה.
במהלך הביקור, הוא ביקש – לאור החושים המיוחדים שיש לו בתחום הכשרות - לנסוע לנמל באיסטנבול, כדי לבדוק שם את הגעת השמן באוניות. כשהגיע למזח של השמן, נציגי החברה הציגו בפניו את כל מערך הצינורות של השמן. היו שם שני צינורות להעברת שמן מהמיכלים באוניות; צינור אחד להעברת שמן מן החי, דבר שנפוץ מאוד בארה"ב, שם שוחטים הרבה מאוד בהמות ולוקחים את השומן שלהן, שהוא מבוקש ואיכותי מאוד, ולצד הצינור הזה, היה צינור נוסף להעברת שמן מן הצומח שמגיע ממלזיה ואינדונזיה.
במערכת הצינורות והמיכלים של השמנים, יש צורך בחימום הצנרת, אחרת השמן נקרש. בבדיקה של הרב ז'ורבל התברר, שמדובר בבוילר אחד ובמערכת סגורה שנועדה לחסוך בחימום מים חדשים כל הזמן, וכך הם חוסכים עלויות כספיות בתהליך החימום. משמעות הדבר, שהמים הם טריפה, והיות והמים נמצאים במעגל של שימוש חוזר כל הזמן, הרי שגם השמן מן הצומח הוא טרף. ההפתעה הגדולה היתה, שבדרך כלל במדינות מוסלמיות אין שמן מן החי, ולכן לא היה מקום בכלל לחשוב שבטורקיה יגיע שמן כזה, אבל התברר, ששמן כזה כן מגיע לשם, ולכן כל שמן שיעבור דרך הנמל באיסטנבול, משמעות הדבר שהוא אינו כשר. אומנם אנחנו הולכים לתקן את זה בדרך פשוטה, כי לחברת "קרגיל" חשוב לייצר שם גם את השמן הלא כשר ואין לנו שום בעיה עם זה - באמצעות חיתוך המערכת כך שהמים לא יחזרו לבוילר, אבל זו דוגמא אחת שמוכיחה את הצורך בשיתוף פעולה הדוק, כפי שהגאון רבי צבי וובר שליט"א ציין בדבריו".