בחודשים האחרונים שטף אותנו גל של התרמות מצ'ינג, שעיקרו - על כל תרומה של אדם כזה או אחר, יש גבירים שמכפילים את הסכום. תרמתם מאה שקלים? זה נרשם כאילו תרמתם מאתיים, וכן הלאה. הרעיון מקורי והסחף שנוצר היה אדיר.
וכך, עוד ועוד מוסדות הצטרפו לגל ומדי כמה ימים יצא לדרך קמפיין מצ'ינג חדש, כאשר עשרות אלפים הצטרפו ותרמו ובסך הכל התגלגלו מאות מיליוני שקלים סביב התופעה.
אין ספק כי מדובר ביוזמה מבורכת וחשוב להדגיש שעל פניו נראה כי רובם ככולם נהגו ביושר ואין בדברינו כדי להטיל ספק במוסד כזה או אחר, אך עם זאת, פלפול הלכתי תורני, שפורסם בקובץ "והאר עינינו" חושף את חלק מהשיטות שניתן להערים באמצעות המצ'ינג, כאשר עיקר השאלה היא האם על המתרים להחזיר את התרומה לתורם.
"ויש לעיין, האם מותר להנהלת המוסד לשקר ולומר שיש להם גביר שתורם, שמכפיל או משליש, כאשר באמת אין להם גביר כזה, וכל מטרתם היא לעורר את התורמים שיתרמו יותר, שהידיעה הזו שיש הכפלה עושה 'אווירה' ו'מצב' של התרמה", נכתב בקובץ התורני, "ובפשטות יש בזה משום גזל וגניבת דעת".
להלכה, מובא בקובץ, כי אין זה גזל משום שאם יוודע לתורמים לאחר מכן שלא היתה הכפלה - לא היו חוזרים בהם ולא ירצו את תרומתם בחזרה.
שיטה נוספת הנחשפת בקובץ התורני היא כדלהלן: "מעשה באברך שקיבל על עצמו להתרים סך של 3,600 שקל, וטילפן לדודה זקנה שאינה נמנית כלל על החוג שלו, ואמר לה שקיבל על עצמו סך 36,000 שקל להתרים למוסדות, דהיינו - הכפיל את הסכום פי עשרה, כדי ללחוץ עליה שתתרום יותר מהרגיל.
"ואכן, היא נענתה בהתרגשות ותרמה סך 3,000 שקל, והנה הבן של אותה דודה הקשיב בקו טלפון ושמע שהבן דוד התחייב רק על 3,600 שקל ולא על 36,000 כפי שסיפר לה, וכששמעה מזה האשה, אמרה שאם היתה יודעת שזו ההתחייבות שלו - לא היתה נותנת סכום גבוה כזה".
והשאלה היא כמובן, האם הוא צריך להחזיר לה את תרומתה. על כך נפסק על פי הספר 'אמרי יושר' כי המתרים חייב להחזיר את התרומה לדודתו.
התברר, כי אותו מתרים התרים בן משפחה נוסף על סמך תרומת הדודה ואמר לו: "אם הדודה שאינה מאותו חוג שלנו תרמה 3,000 שקל, האם אתה לא יכול גם לתרום? ותרם הלה 200 שקלים".
האם זה שקר? בקובץ נפסק כי אין זה שקר, "משום שהדודה אכן תרמה 3,000 שקל והיה עליו לשאול ולברר מדוע תרמה סכום גבוה כל כך".