היסטוריה ואקטואליה

הרב שוויתר לאחיו על הרבנות - ונכנס לפוליטיקה

ישראל שפירא ממשיך במסע אל גדולי ישראל שכיהנו כנציגים פוליטיים בפרלמנטים השונים למען עם ישראל, בהם, ראש ישיבת וגם הרב שוויתר על ירושת הרבנות למען אחיו (היסטורי)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
מלמעלה למטה, בכיוון השעון: הרב לוין, הרב כהנמן, הרב זמבה והרב דב בער מקרקוב (צילום: MILNER MOSHE / לע"מ; וטו בירנפלד, תל אביב - הספרייה הלאומית, אוסף שבדרון, CC BY 3.0; ללא קרדיט, מתוך ויקיפדיה; מאת Karol Beyer - CBN Polona, נחלת הכלל, ויקיפדיה)

כהמשך לסדרה אודות נסיעתם של גדולי התנאים מארץ ישראל לרומי, כדי לבקש מהקיסר הרומאי הנחה במיסים שהוטלו על היהודים, אנו עוסקים בגדולי ישראל שכיהנו בפרלמנטים השונים למען עם ישראל.

הגאון רבי מנחם זֵמְבָּה הי"ד (נרצח בידי הגרמנים ימ"ש ב-י"ט ניסן תש"ג, 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. מאחרוני הרבנים בגטו ורשה ובנוסף היה חבר עיריית ורשה.

הגאון רבי מנחם זמבה (ללא קרדיט, מתוך ויקיפדיה)
הגאון רבי מנחם זמבה (ללא קרדיט, מתוך ויקיפדיה)

הגאון רבי יהודה לייב צירלסון (נפטר בתאריך י"א בתמוז תש"א -1941) כיהן כרבו הראשי של חבל בסרביה ושל העיר קישינב (ברוסיה ולאחר מכן ברומניה), וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, במקביל לכהונתו כסנאטור בפרלמנט הרומני בין השנים 1920–1926 למניינם.

מרן הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן – הרב מפוניבז' כיהן בפרלמנט הליטאי, ולימים טענו בשמו שבארץ ישראל אינו נוהג כך מחמת הקריעה שהוא יערוך בבגדיו כשיאמרו דברי כפירה בכנסת ישראל.

הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן ( (פוטו בירנפלד, תל אביב - הספרייה הלאומית, אוסף שבדרון, CC BY 3.0)

הרב יצחק רובינשטיין (נפטר בכ"ד בחשוון תש"ו, 1945) היה רבה של העיר וילנה ופעיל ציבור ציוני דתי בליטא שבין שתי מלחמות העולם. כיהן כציר בסיים וכסנאטור בסנאט של פולין.

הרב יצחק רובינשטיין (ללא קרדיט, מתוך ויקיפדיה)

כמעט שכחנו את הפרלמנטר הראשון ככל הנראה, הוא הגאון רבי דב בער מקרקוב (מהרד"ם) נפטר בשנת תר"ל, 1870, שהיה הרב הראשי של קרקוב וורשה ומנהיג ציבור יהודי, נבחר כסנטור בגליציה, ולפרלמנט האוסטרי. המפורסם שהיה משתדל לפדות בחורים משרות בצבא פולין.

הגאון רבי דב בער מקרקוב (מאת Karol Beyer - CBN Polona, נחלת הכלל, ויקיפדיה)

בארץ ישראל ובפולין כיהן פאר כיו"ר "אגודת ישראל" שנים ארוכות הגאון רבי יצחק מאיר לוין שבצוואתו הועידו אביו לרשת את רבנות העיר 'בנדין' לאחר שהוא קיבל סמיכה לרבנות מאביו ומדודו הגאון רבי יעקב מאיר בידרמן מגדולי רבני וורשא וחותנו של האמרי אמת.

הרב יצחק מאיר לוין נושא דברים בטקס פתיחת מושב הכנסת השביעית, בירושלים (צילום: MILNER MOSHE / לע"מ)

הרב לוין באצילות נפש ויתר לאחיו הצעיר על תפקיד רבה של העיר 'בנדין', ופעל ישועות בתחום הפוליטי הכלל ישראלי, במשך שלושים שנה כיו"ר "אגודת ישראל", ביניהם כיהן כשר החרדי האשכנזי הראשון וכמעט היחידי עד שליצמן קיבל אישור ממועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל' לכהן כשר הבריאות והשיכון (יש לציין שכרגע הוא התפוטר).

בפרקים הבאים נרחיב על עוד פרטים ומסמכים מעניינים בנושא...

  • ישראל שפירא, הינו היסטוריון, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליציה ובווקבינה, מרצה ומדריך טיולים
    להזמנות סיורים והרצאות, נא לפנות: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר