"12% מכלל האוכלוסייה"

כיום: מיליון ומאה חרדים חיים בישראל; וכמה יהיו ב-2065?!

מנתוני הלמ"ס, שנחשפים לראשונה ב'כיכר השבת', עולה כי בעוד 45 שנים, החרדים יהוו יותר משליש מהאוכלוסייה בישראל • איזו שכבת גיל, היא כמחצית מכלל המגזר וגם; הצפיפות בבתים (חרדים בארץ)

חנני ברייטקופף | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: Flash90)

כמה חרדים יהיו במדינת ישראל בעוד 45 שנים, כמה נמוכה רמת ההכנסה בציבור החרדי לעומת הכלכלי וגם איזו שכבת גילאים, היא כמעט חצי מהציבור החרדי? כל הנתונים הללו ועוד נחשפים לראשונה ב'כיכר השבת'.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנפיקה כל שנה דו"חות, על מגוון נתונים באוכלוסייה הישראלית, ובין היתר גם על הציבור החרדי. במטרה לדייק את הנתונים הנבדקים בלשכה אודות הציבור החרדי, נועד סגן שר התחבורה ופיתוח חרדי אורי מקלב יחד עם ראש הרשות לפיתוח כלכלי חברתי חרדי, רועי אסף, עם הסטטיסטיקן הלאומי פרופ' דני פפרמן וצמרת הנהלת הלמ"ס.

הנתונים המלאים

בכירי הלמ"ס הציגו בפני מקלב וראש הרשות אסף, נתונים אודות הציבור החרדי בארץ, לדבריהם הציבור החרדי מונה היום קרוב למיליון ומאה אלף נפש.

החרדים, כיום, מהווים 12% מכלל האוכלוסייה בישראל - אך שיעור ההכנסה של המגזר, קטן בכארבעים אחוזים בממוצע מהציבור הכללי.

מחצית מהציבור החרדי בארץ הינם ילדים בגלאי 0-14. על פי תחזית הלמ"ס שהוצגה לסגן השר מקלב, הציבור החרדי יהווה 32% מהציבור בישראל עד לשנת 2065, כן ירבו.

חלק נכבד מהדיון עסק בנתוני הדיור החרדי ומצוקת הדיור החרדית אשר קשה יותר ממצוקת הדיור הכללית בארץ, ולפי נתוני הלמ"ס, עולה כי צפיפות המגורים באזורים החרדים גדולה פי שניים למ"ר לאדם.

כך למשל בבני ברק, ביתר ואלעד, צפיפות המגורים הינה כשישה עשר מטר רבוע לאדם בקירוב, בעוד במבשרת ציון או בעיר רמת גן, ערים שאינן חרדיות, צפיפות המגורים עולה על שלושים וחמישה מטר רבוע לאדם בדירה.

נתון נוסף אותו בדקו הלמ"ס הוא מספר הנפשות לדירה, בעוד בציבור הכללי ממוצע הנפשות לדירה עומד על כשלוש נפשות, בציבור החרדי ממוצע הנפשות לדירה עומד על שישה בני אדם, פי שניים ויותר מהציבור הכללי.

"תהליכים היסטוריים"

בפתח הפגישה שהתקיימה ב'זום', עקב מגבלות הקורונה, הסביר סגן השר אורי מקלב, כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הינה כלי עבודה בסיסי לקבלת החלטות בממשלה.

"אנו בממשלה חיים על הנתונים הללו ודיוקם חשוב לנו מאוד, היות וזהו הכלי הממשלתי הרשמי לקבלת המידע, ואסור שחוסר היכרות או הבנת מגזרים ישפיע על ניתוח הנתונים", הסביר מקלב.

פרופ' פפרמן, הציג בפני החברים את אופן עבודת הלמ"ס וצורת איסוף הנתונים ועיבוד המידע, ואמר כי "הלמ"ס הוא כלי המידע המרכזי של הממשלה ומרכז המידע הלאומי של הציבור".

"באחרונה", הוסיף פרופ' פפרמן, "אנחנו מנסים להגיע למקורות מידע חדשים כמו הביג-דאטה וקבלת נתונים ברשת, משבר הקרונה הראה כמה חשוב שכל החלטה תבוסס על נתונים".

במפגש התברר כי סקרי הלמ"ס, נעשים ברשת או בטלפון או באמצעות פנים אל פנים. וכי מתחילת משבר הקורונה אין מפגשים פנים אל פנים בגלל הנגיף.

סגן השר מקלב, ביקש לברר כיצד הלמ"ס מגדיר את הציבור החרדי וכיצד הוא סוקר אדם כ'חרדי', כך למשל יש לוודא שמסד הנתונים של הלמ"ס ייבדק במשך השנים. היות ומי שלמד בבית ספר כללי בהיותו נער, יתכן ובבדיקה נוספת הוא יוגדר כחרדי לאחר שחזר בתשובה.

מקלב סיכם את הדיון ואמר כי "בשיתוף פעולה טוב בין הלמ"ס לרשות לפיתוח כלכלי חברתי חרדי שהקמנו בחודשים האחרונים נוכל להביא החלטת ממשלה לרווחת הציבור החרדי ולצמצום הפערים בחברה. אנחנו רואים בזה צורך חשוב וזו הסיבה גם שהממשלה קיבלה את ההחלטה החשובה על הקמת הרשות לפיתוח כלכלי חברתי חרדי, יחד נהיה שותפים לתהליכים היסטוריים שירשמו עוד לדורי דורות".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר