הסכמי השלום עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, מספקים הזדמנויות נדירות ושאלות הלכתיות מרתקות, כמו זו שעלתה השבוע על שולחנו של הפוסק הגאון רבי בן ציון הכהן קוק, ראש בית הוראה הכללי ורב קהילת 'אבי עזרי' – מרכז העיר פתח תקווה.
בבית הוראה הכללי ירושלים התייצב מנהל אחת מקרנות הסיוע הגדולות לעמלי תורה ואלמנות ויתומים, ושאלתו בפיו: אחד מפטרוני הקרן, איש עסקים מהרצליה, רקח עסקת נדל"ן בדובאי. באחת מפגישות המשא-ומתן שיתף את שותפו המוסלמי בפעילות הקרן, וזה האחרון הציע להעביר תרומה נאה לטובת הפעילות. האם מותר למוסד ליהנות מתרומת המוסלמי?
בפסק ההלכה נוטה הגרב"צ קוק להתיר קבלת התרומה, בשל ההערכה כי תורם מאיחוד האמירויות אינו עושה זאת לשם מצות צדקה, אלא כדי לחזק קשרים עסקיים או למטרות פרסום וכבוד.
"אם מטרת הגוי בתרומה לשם מצות צדקה בלבד", מצוטט ראש בית ההוראה בפתח התשובה, "לא ייקח התרומה, שבכך מראה שאין לישראל כוח לפרנס עצמם עד שנזקקים לעזרת הגויים (שולחן ערוך יורה דעה רנד, א), אך "אם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל ואינו יכול ליטול מהגוי בצנעה, מותר.
"ואמנם", כך בתשובה, "היתר זה תמוה, כדכתיב (ישעיה כז, יא) "ביבש קצירה תשברנה" ופירש"י "כשתכלה זכות שבידי אומות העולם ותיבש לחלוחית מעשה הצדקה שלהם אז ישברו", אך מסקנת הרב קוק כי "אם הנכרי לא נותן הצדקה לשמה אלא למטרת פרסום, כבוד, חיזוק קשרי מסחר וכדו', לכו"ע מותר ליטול ממנו אף בפרהסיה, שנתינתו להנאת עצמו ולא כדי להיטיב עם המקבל ולכן לא ייחשב לו למצוה – בניגוד לישראל שאף אם עושה שלא לשמה, "הרי זה צדיק גמור" (פסחים ח)".
בתשובה מתייחס הגרב"צ קוק גם לתמיכת השלטונות בפעילות יהודית באיחוד האמירויות: "מותר למוסדות ולקרנות צדקה ליטול סיוע בפרהסיה משלטונות הנכרים, משום שאינם מעניקים זאת לטובת הישראל, אלא להנאת עצמם להוכיח קבל עם ועולם בדאגתם לכלל האזרחים ללא הבדל דת. צד נוסף להיתר: היהודים אף הם נמנים על משלמי המיסים והארנונה במקומות אלו, וממילא נחשב שמקבל מישראל את התרומה, כעין שמותר לקבל מרווחי שותפות בין ישראל ונכרי, משום שיש ברירה בדרבנן, ותולים שמקבל מחלקו של ישראל".
בסוף פסק ההלכה, שיתפרסם בשו"ת השבועי היוצא לאור בגיליון 'שואלין ודורשין' של בית הוראה הכללי, מדגיש הרב קוק כי הדברים אינם אמורים כלפי קבלת תרומות מנוצרים אוונגליסטים בעלי מטרות מיסיון מובהקות, מהם הוא מסתייג "כפי שהורו רבותינו".