אני יודע שמסר מורכב לא תמיד מובן, לכן אקצר עבור המתקשים.
בשורה התחתונה, כל הצדדים אשמים, אך המשטרה אחראית, תמיד בעל הכוח הגדול יותר, הוא האחראי לשימוש מושכל בו. עם הכוח באה האחריות.
נראה כאילו יש ציבור משמעותי בישראל שצבר כעסים -מוצדקים ולא מוצדקים- על המגזר החרדי ובשבילו ההשתוללות המשטרתית בבני ברק היא סוג של פריקת מתח, כמו פקק של סיר לחץ שמתעופף אל פרצופה של הקהילה החרדית המופתעת.
המחזות הקשים מבני ברק תחילה תקיפת שוטרים אלימה ובתגובה לה אלימות משטרתית ברוטלית, מעידות על בעיה חמורה ביותר הדורשת מענה מיידי.
הבעיה הזאת משותפות למותקפים ולמתקיפים גם יחד, גם המשטרה וגם החרדים היו בשני צידי המטבע אמש.
הבעיה היא שכרון הכוח, 50 בחורים שמרגישים שסוף סוף אפשר להרביץ ל"משטרה הציונית" שכל מטרתה היא להציק לחרדים תמימים, מתבסמים מכוחם הרגעי, ולא מבינים את המשמעות הנוראה של תקיפת שוטרים בעיניים משטרתיות.
תנחשו אתם לאיזו קריאה המשטרה תמהר יותר להגיב, אזרח הנמצא בסכנת חיים, או שוטר הנמצא בסכנת חיים מתוקף תפקידו.
גם התגובה האימפולסיבית המשטרתית מעידה על שכרון כוח מטורף, ומעלה תהיות על שיקול הדעת של העומדים בראשה, אולי הם לא באמת יודעים לנהל את הצעצוע המסוכן הזה המכונה "משטרת ישראל" כמו שלא נותנים לילד קטן להשתעשע בסכין, אסור לתת לארגון שצריך לעבור דחוף סדנה לניהול כעסים, רמוני הלם ואלות.
מה שעצוב עוד יותר הוא אובדן האמון הציבורי בעבודה החשובה באמת שעושה המשטרה, אף אחד איננו רוצה לחיות בעולם אנרכיסטי בלי שוטרים.
גם חרדים שמכים שוטרים וגם שוטרים שמכים חרדים -ללא הבחנה- כורתים את הענף עליהם הם יושבים.
אמון הציבור קריטי, לעבודת המשטרה השוטפת. עבודת המשטרה השוטפת קריטית, לשלום הציבור.
לכל הצדדים מגיעה תעודת "נכשל".
ובכל זאת, האחריות העיקרית תמיד מוטלת על מי שהציבור מעניק לו את השליטה על הכוח, עליו החובה להשתמש בו בתבונה, הוא איננו רשאי להשתמש בלגיטימיות הציבורית לצורך "הפגנת שרירים" או "פעולת תגמול" גם כאשר הצדק איתו עליו להיות חכם ולא רק צודק.
ומילה אחרונה על המהפך התקשורתי המהיר ביותר שחוותה דעת הקהל אמש, מתיעוב והסתייגות ממעשי הבחורים הפורעים והפרועים, לכעס אדיר על התנהלות המשטרה.
משל למה הדבר דומה, להורה המקבל הודעה מבית הספר כי ילדו היכה איש צוות, האב הכועס אינו יודע היכן לקבור את עצמו מבושה, ומתכנן את העונש החמור אותו יקבל ילדו בשובו לבית.
אך כשהילד שב לבית הוא מוצא אותו חבול ורצוץ מן המכות שקיבל חזרה מאיש הצוות. באותו רגע כעסו על הילד מופנה באופן מיידי אל איש הצוות מתוך הבנה כי יחסי הכוחות בין הילד לאיש הצוות אינם מתירים לאיש הצוות הבוגר לפעול באלימות קשה מול הילד.
עכשיו על המשטרה להחליט אם היא המבוגר האחראי, או שמדובר כאן בשני ילדים חסרי אחריות.