פרק ו': מקורות תורנים היסטוריים מעלים שכבר בימי מרן ה'בית יוסף' היו שרצו לבטל את ההילולא, עליה נטען: "שאוכלים ומרקדים וכו'". לפני 80 שנים פורסם כתב יד של החיד"א שהעיד על כך. רק לאחר שחלם מרן הבית יוסף שרשב"י מתגלה אליו ומזהירו שאם אכן תבוטל ההילולא, הרי שתבוא מגיפה גדולה, קרע הבית יוסף את האיסור.
- מדוע האר"י ורשב"י - לא התגוררו בירושלים?
- פולמוס שריפת 'בגדים יקרים' לכבוד הצדיק
- בגדי היוקרה השרופים - 'קורבנות' לכבוד רשב"י
- הראשון לציון שהתנגד לשריפת בגדים יקרים לכבוד רשב"י
- הרמז בשריפת הבגדים: שהצדיק לא היה צריך מלבוש
בימינו, אכשר דרא ונסללו דרכי מהדרין בהר, מה שלא היה בזמנו של מרן הגר"ע יוסף זי"ע שהתריע וכתב: "יש להעיר כי בזמן האחרון אין הצניעות נשמרת במקום הקדוש אשר במירון בל"ג בעומר, כי רבות בנות צעירות ומבוגרות באות לשם בתלבושת פרוצה, ללא שרוולים, ובחצאיות קצרות, ומלבד שפוגעות הן בקדושת המקום גורמות הן מכשלה רבה להמון הרחב המסתכלים בהן, שעוברים על איסור תורה". (יחווה דעת ה לה).
יש לציין שבעבר גדולי ישראל עמדו בפרץ, ונאסרה כניסת נשים בהילולת מירון. היה זה לאחר האסון בשנת תרע"א (1911) שנהרגו אחד עשר איש ונפצעו עשרות רבות, ורבני צפת תלו את האסון בתערובות הנוראה בין גברים ונשים, ובמשך כמה שנים נאסר על נשים לבוא להילולא הקדושה על קבר רשב"י.
מעניין את שסח לי ההיסטוריון ד"ר דותן גורן, החוקר שנים רבות את התפתחות ההילולא בהר מירון, שאכן במשך כמה שנים גדר הצניעות נשמר כהלכתו, כציווי גדולי ישראל זצוק"ל, אולם בשנת תרע"ד (1914) הגיע אשה בשם עדה פישמן מימון (אחות של שר הדתות הרב פישמן מימון), ובכוח נכנסה להילולא, ומבין כל אלפי הגברים היו רק שלוש נשים.
בעקבות מעשה זה לדאבוננו נפרץ גדר הצניעות בהר הקדוש עד כדי כך שהאדמו"ר ממונקאטש בשנת תר"ץ (1930) סירב לעלות ביום ההילולא להר מירון ולהיכנס לקבר רשב"י הקדוש מחמת הפריצות.
ביומן מסעו שכתב תלמידו ר' משה גולדשטיין הי"ד נכתב בזעזוע על התערובת הנוראה של: "המון חלוצים של הציאניסטען שר"י, ויתיצב גם השטן בתוכן, בריקודים של נערים וגם בתולות, ועושין הוללות ושחוק בהיכל קודש הקודשים דהתנא הגדול והנורא זי"ע, אוי להם ואוי לנפשותיהם בזה ובבא.. וביום ל"ג בעומר בבוקר, בדרך נסיעתנו מצפת למרון פגענו עוד ברעשים הללו בשובם חזרה, בתערובות זכרים ונקבות יחדיו ירננו בשירי עגבים, וקול באשה ערוה רחמנה ליצלן. וכל זה עינינו ראו ולא זר, ואזנינו שמעו בעוונותינו הרבים". (מסעות ירושלים עמוד קעט)
11 שנים אחר כך, ריקודי התערובת לא פסקו. לפנינו מכתב שכתב הגרי"מ חרל"פ בשיאה של מלחמת העולם השניה (תש"א- 1941) בו מבקש הרב להרבות תפילה בציון של רשב"י במירון על עם ישראל, השרוי במצוקה. כמו כן מבקש הרב חרל"פ להימנע מ'תערובת המינים' ומ'ריקודי שעטנז', (המסמך באדיבות ארכיון המדינה).
ב"ה שזכינו בימינו שהעליה למירון בל"ג בעומר כשרה למהדרין. נסללו דרכי מהדרין והציבור הקדוש שהעולה למירון עולה ומתעלה בירא"ש בזכות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com