היסטוריה ואקטואליה

אחרי המצור: התקנות של רבני פראג - לבתי הקפה

מלך פרוסיה - פרדריך השני, איים לכבוש את פראג, ונכשל, למרות המצור שעשה - במשך שנה; לאחר מכן, ביקשו הרבנים לתקן תקנות לבתי הקפה - אך לחלקן הציבור לא נענה (מעניין)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
בית קפה; אילוסטרציה (צילום: Louis Hansel on Unsplash)

פרק ג: בשישי למאי, שנת 1757 למניינם, מלך פרוסיה - פרדריך השני, איים לכבוש את פראג, ונכשל. קדם לכישלון מצור ארוך שעשה פרדריך על העיר פראג, במשך כמעט שנה שלימה.

בעת המצור עסקו חברי הקהילה היהודית בחיזוק החומות, בכיבוי השריפות שפרצו בעיר, ובשאר עבודות סיוע. גם בימי השבת של תקופת המצור המשיכו בני הקהילה היהודית את עבודתם בחיזוק ביצורי העיר; כשעבודתם מוגבלת, לאיסורי דרבנן בלבד (שבעת מלחמה כמובן אין מדובר באיסורים).

בסיום תקופת המצור תוקנה תפילת הודיה מיוחדת, ובשעה שהדוכסית של אוסטריה ומלכת בוהמיה והונגריה 'מריה תרזה' באה לביקור מנצחים בעיר, לקחה הקהילה היהודית חלק בטקס קבלת הפנים, כולל 'מחולות מפליאות' של 'בתולות בת יהודה' – בנות הקהילה. (כך לשונו של ספר 'מופת הדור', עמ' לו).

פרידריך השני מלך פרוסיה (מאת: (Anton Graff (1736–1813)

לאחר השמחה בכישלון כיבושו של פרידריך, נערכו מספר תקנות חדשות לחיזוק הדת בעיר פראג, ואחת מהם הייתה בעניין בתי הקפה. הרבנים הכריזו ש"ישיבת בתי כנסיות של עמי הארצות מוציא את האדם מן העולם", וקבעו לסגור לגמרי את בתי הקפה. במקומם המליצו הרבנים: "כל אחד יקבע זמן לתורה".

אחד מדרשני העיר המפורסמים המגיד ר' זרח איידליץ, דרש שוב ושוב בבתי הכנסת של קהילת פראג, והטיף שלא להיכנס כלל בשערי בית הקפה.

ברם, מאוד מהר הבינו רבני פראג כי גזירת סגירה כזו - 'אין הציבור יכול לעמוד בה', ולכך הכריזו על תקנות מתונות יותר בהם הכניסה אל בית הקפה מותרת ורק במשך שתי שעות מוגדרות במשך היום - מייד אחרי תפילת שחרית, ומנחה.

גם בשבתות הוכרז תקנות מחודשות בהלכות בשר וחלב, ובעלי בתי הקפה חתמו בהאי לישנא: "קיבלנו עלינו בגזרת בית דין שלא למכור בשבת שום חלב הן עם קאפע והן חלב לבד כלל לא בליל שבת ולא ביום שבת, הן בקיץ והן בחורף". יש לציין שהיו זמנים שרבני פראג התירו לבתי הקפה בשבתות למכור קפה רק במשלוחים לבתי התושבים, ולא שיבואו לשתות במקום דבר שבגדר "מושב ליצים", וגם הוראה זו בוטלה.

בשל מצוות הוראת חז"ל "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה", ובעיות צניעות, נשים, כך קבעו הרבנים, לא תיכנסנה כלל וכלל לבתי הקפה, ונקבע 'קנסות ועונשים', לבית קפה שלא יעמוד בהוראות החדשות. אולם גם זה השתנה, והותר לנשים להיכנס לבתי הקפה עד השעה שש בערב ורק בימי חול, וכמובן מאחורי מחיצה שתפריד אותן מהגברים.

בשנת תקל"ד (1774) אנו קוראים על ביטוי חדש, והוא: "עונג שבת". במסגרת ביטוי זה נאסר על בתי הקפה היהודים למכור קפה לנכרים, והותר רק ליהודים, בשל "עונג שבת".

לעיון נוסף ובהרחבה מלאה, ראו: מעוז כהנא "שבת בבית הקפה של קהילת קודש פראג", כתב העת "ציון"

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר