מאמר מערכת

הנפש התייסרה, השבר עמוק אך קריאת האזהרה מהדהדת

האירוע שהתרחש השבוע ייסר את הנפש והותיר את כולנו בהלם. הוא הציף שני נושאים כבדי משקל - פגיעות ואובדנות; האירוע המטלטל, ההדף וגלי המשנה שלו, תובעים מאיתנו לקום ולפעול (אקטואלי)

כיכר השבת, מאמר מערכת | כיכר השבת | כ"ו בטבת | 30.12.21
צילום: שאטרסטוק

האירוע שהתרחש השבוע טלטל את כל המערכות, ייסר את הנפש והותיר את כולנו בהלם. הוא הציף לשולחננו באחת שני נושאים כבדי משקל. האחד, נושא הפגיעות והמוגנות, והשני, אובדנות ומצוקות נפשיות. הוא פגש רבים מאיתנו, כבעלי משפחה ואנשים פרטיים, ילדים ונערות, נשים ומבוגרים.

השבר שהגיע בעקבות המקרה המזעזע - קרע את כולנו ותפס את כל אחד מאתנו במקום אחר.

ככלי תקשורת המוביל בציבור החרדי, למרות ההלם הגדול והכאב נהגנו עד היום באחריות גדולה בסיפור הכאוב. 'כיכר השבת' היה כלי התקשורת החרדי הראשון, שדיווח - לאחר שאלת רב כמובן (שחקר ושאל ושאל ודרש) - בזמן אמת על הפרסומים שעלו ברגישות הנדרשת.

ידענו מיד שנתמודד עם האירוע הקשה ונסתכל על המציאות בגובה העיניים, אך ידענו גם שנעשה זאת באופן אחראי - מבלי להישאב חלילה לסגנון רכילותי או לתגובה חפוזה שאופן הניסוח שלה עלול לפגוע במעגלים שאנו לא מספיק ערים להם עדיין.

עם קבלת הידיעה הקשה על המעשה הטראגי בו נקט, למרות הזעזוע, ההלם, והעובדה שזו הפעם הראשונה שהתקשורת החרדית נאלצת להתמודד עם דבר כזה, דיווחנו גם על כך, תוך גילוי רגישות מתבקשת לבני משפחתו.

ההחלטה לא לשדר ולא לסקר את ההלוויה היתה מתוך הבנה ברורה כי הדבר פוגע בנפגעים ובנפגעות, תוך הבעת גינוי תקיף וחד-משמעי למעשה הנוראי שהוא עשה, והבנה שסיקור כזה יכול לפגוע ברגשות הנפגעים הרבים שגם כך חווים ימים קשים.

כגוף תקשורת, שחש חובה עמוקה כלפי תחום בריאות הנפש והרווחה הנפשית בקהילה החרדית, האירוע המטלטל, ואיתו ההדף וגלי המשנה שהתעוררו בעקבותיו, תבעו מאתנו יחס של אחריות וכובד ראש יוצאי דופן, כך שמיד גמלה בנו ההחלטה לא להגיב בחיפזון, שמא מתוך להט וטעינות הסוגייה - נמצא את עצמנו לאחר כן מתחרטים על אופן הניסוח והשלכותיו.

תהינו באיזו שפה עלינו לתאר את המציאות כמו שהיא, כי אי אפשר ואסור לטאטא אותה - מחד, אך מאידך מבלי לפרט יתר על המידה באופן שעשוי לערער ולהציף עוד יותר את הנפש בתקופה סוערת זו, כאשר הכל נעשה בליווי צמוד של רבנים, פסיכולוגים ואנשי מקצוע, באופן שוטף.

כיום, ברור כי הטלטלה הנוכחית שוברת שיאי סערות ציבורית היסטוריות. הפעם, מדובר באירוע בעל השלכות ישירות על רבבות בתים חרדיים. הורים לילדים, מחנכים ומורים לתלמידים, וגם ראשי קהילות ורבנים - כל אלה מתמודדים כעת עם מציאות מורכבת, מבלבלת ומעוררת תהיות רבות.

• • •

המסר האדום, הבוהק והמזהיר הוא קריאת אזהרה לנוטלי הנפשות, פוגעי הזולת ואנשי הרוע המתועבים, שלצערנו ולבושתנו קיימים וחיים גם בתוכנו - חבל להסתיר זאת ולהתעלם מכך, כי זה עלול להימצא בכל מקום - בישיבות, במקוואות, בגינות, באוטובוסים, באולמות ובבתי הכנסת.

רוצחי הגוף והנפש אינם שונים בין המגזרים והאוכלוסיות. בחסות ה"צניעות" המזויפת ומחשכי ה"לא מדברים על זה", הם מאפשרים לבצע ככל העולה על מחלתם.

זו העת לקרוע את המסכה ולהרים את הקריאה האלמותית: לכו לטיפול! הרפו ידיכם מטומאת החטא, כי רבים חללים הפלתם והרסתם. אלו שמכירים את עצמם וחולשותיהם בתחום הפגיעות - אל תתחבאו במחשכים, אל תשקיעו במחבואים, כי סוף הבושה והגילוי לבוא, וזה יבוא בצורה כואבת ומרסקת, בכאבים ובייסורים שלא שווים את התאווה המזויפת. צאו מזה לטיפול. זה הזמן להפנים כי מעשיכם הם רצח, הם איבוד הנפש - לנפגעים וגם לפוגעים.

ותדעו שרבים היו במצבכם, הלכו לטיפול, טיפלו בעצמם אצל אנשי מקצוע ואף חזרו בתשובה, וחזרו לחיים תקינים והצילו את חייהם ומשפחתם.

• • •

לצד הצורך המחייב להגן ולחבק את הנפגעים, לגנות ולסלוד מכל מעשה של תקיפה - שהתורה הקדושה משווה אותו לרצח ממש, אנו אמונים במקרה זה על הצלת חיים. שהרי נקלענו לעניין שיש בו פיקוח נפש בצורה הפשוטה ביותר והשלכות גדולות על נפשם של ילדינו שגיבור ילדותם עשה מעשה קיצוני כל-כך. 

צריך לומר בכאב גדול כי אישיותו, תפקידיו המגוונים, מיקומו החינוכי והיותו סופר מקובל ואולי המפורסם ביותר בעולם החרדי, מחייבים התייחסות אחרת כחלק מהאחריות הציבורית כלפי הדור הצעיר, שעלול לראות במעשי ההתאבדות הנורא שלו, כהתנהגות לגיטימית ונכונה חלילה, בעת משבר אישי, מצוקה נפשית, לחץ משתק, או מבוכה סביבתית של ביוש או ביזוי.

בעת הזו, ל'כיכר השבת', ככלי תקשורת מרכזי, יש תפקיד להרמת דגל ההתרעה מפני הסכנה, בכדי למנוע הגעה למצב בו ילדים ומתבגרים, יראו בנטילת הנפש ככלי ראוי ומותר. "שהרי אפילו המחנך והמטפל שעל מסריו חונכנו ואת ספריו קראנו - פעל כך בעצמו ברגע האמת", יגידו הם חלילה וחס.

הורים ומחנכים נדרשים להזיז במקרה זה כל שיקול אחר כמו מבוכה ואי נעימות - שאינו רלוונטי לטובת הילדים, עתידם וביטחונם הנפשי והאישי.

על כל הורה להיוועץ ולהתכונן למתן מענה נכון לילדים, החשופים כמעט לכל מה שמפורסם בחוץ. להדגיש בפניהם כי מדובר במקרה חריג שלא קיים כמותו מעולם. זהו אינו עוד סיפור של פגיעה, מקרה של תקיפה או התעללות. כאן מדובר במשהו שכנראה חורג מכל מה שהכרנו.

בעת הזו נוסף לכל הורה תפקיד המציל. זו שעת חרום. על כל אדם שיש לו קשר ישיר עם תלמידים, ילדים או מתבגרים, לגלות אחריות סביבו, לפקוח עין, לזהות סכנה, כמו סימני הפנמה או התכנסות של הילד, עצבות או דיכאון, ולעודד שיח ושיתוף, היוועצות עם גורמי מקצוע ועם הורים כמובן.

עלינו להתריע מראש כי נטילת חייו של אדם פסולה, אסורה, מסוכנת ולא לגיטימית! זו אינה שיטת טיפול, ולא בריחה מאחריות - אלא מעשי קיצוני המנוגד להלכה ושאין לו מקום באנושיות היהודית.

הראיה החינוכית, הערכית והתורנית, צריכה להיות ברורה ובהירה לכל ילד וילדה. עליהם לדעת ולהפנים כי בידי כל אחד ואחת לפתור כל מצוקה וקושי, בדרך הנכונה והראויה. צו השעה הוא להעניק חום, אהבה, תמיכה וסיוע, לכל בעיה והתמודדות - גם הקשות והמורכבות ביותר.

גם כשהכל נראה חשוך ומעיק, אנחנו לצידם ולמענם. אנו כואבים את כאבם, ומחזקים אותם בכל עוז!

בתפילה ליושב במרומים שלא תצא תקלה תחת ידינו!

תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

טוען..