היסטוריה ואקטואליה

זו השאלה ההלכתית הגדולה בסוגיית בית שמש

האם יקראו בבית שמש מגילה בט"ו אדר, נגד פסקיהם של החיד"א והמשנה ברורה? ומה השאלה ההלכתית הגדולה על בית שמש - שתשפיע מתי לקרוא מגילה בפורים? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת | כ"ב באדר א' | 23.02.22
חומת ירמות הקדומה(צילום: הרב דוד קהלת)

פרק ג': לכאורה די היה בכך שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות חומות עתיקות בתל ירמות ובתל בית שמש מזמנו של יהושע בן נון כדי להכריע לחגוג את פורים בט"ו באדר (הרב דניאל משה לוי בספרו "מקרא וארכיאולוגיה" האריך בכל הנוגע לשיטת התיארוך), ואף אם מדובר בספק, וכבר פסק הבית יוסף (אורח חיים, סימן תרפ"ח): "כיון שאנו רואים אותה שהיא מוקפת חומה באה לכלל ספק אם היא מוקפת מימות יהושע".

כמו כן, בית שמש וירמות הן ערים המנויות בספר יהושע, והיו מוקפות חומה (ירושלמי מגילה א, א),וכפי שמבאר הגאון רבי דוד פרנקל בפרושו 'קרבן העדה' על הירושלמי (ד"ה מוקפין) זוהי דעה המוסכמת על כולם. כך גם נראה מדברי הרמב"ן (חידושי הרמב"ן מגילה ה, ב), רש"י (יהושע יג, כח) והגר"א (פירושו ליהושע יח, כח).

דין סמוך לכרך חרב

השאלה ההלכתית הגדולה בסוגיית בית שמש היא שאלת דינו של מקום הסמוך לכרך חרב. שכונות בית שמש לא יושבות על מקומן של הערים הקדומות אלא שוכנות בסמוך להן. ופה אנו נכנסים לגדרים של דין מקום הסמוך לכרך חרב - האם בכוחו לחייב את הסמוך לו בדין מוקף או לא?

בפשטות, ממה שמובא במשנה ברורה בביאור הלכה משמע שלא: "כפר הסמוך לכרך שהיו קורין בט"ו ונהיה שמם – יקראו בי"ד" (סימן תרפ"ח, ד"ה או).

אולם עיון במקורותיו של המשנה ברורה יגלה לנו עובדה מפתיעה: מרן החיד"א בספרו 'ברכי יוסף' (תרפ"ח, ח), היה אחד ממקורותיו של המשנה ברורה, שדן בדיוק בשאלה זו ונסמך בביאור שאלתו על הרמב"ן המובא בר"ן. את דברי הרמב"ן במקורם לא ראה הברכי יוסף, מה שגרם לו לבאר את דבריו באופן שונה ממה שאמר הרמב"ן עצמו (כך גם מובא בשו"ת עמודי אש, סימן ו).

יתר על כן, ניכר שלא היו בידיו של הברכי יוסף דברי הראשונים על הסוגיה בירושלמי (מגילה א, א) העוסקת בדיוק בשאלה זו. על כך כתב מרנא החזון איש: "...אבל כל דברי הברכי יוסף נכתבו בזמן שלא היה בידו לא הרמב"ן ולא הריטב"א, אבל כשזכינו לדבריהם, אין מקום למה שכתב הברכי יוסף... ואין לנו מי שיחלוק על דברי הריטב"א..." (חזו"א אורח חיים, סימן קנ"ד).

הראשונים המצויים בידינו על הסוגיה הם הרשב"א והריטב"א ומהם משמע שסמוך לעיר של גויים וכרך חרב קוראים בט"ו (וכן קובע הגר"א בביאורו לשולחן ערוך, סימן תרפ"ח סק"ב).

הספר "חומת בית שמש"

(באדיבות הכותב הרב דב קהלת)

שאלת 'דין מוקף' על מקום שסמוך לעיר של גויים וכרך חרב, עלתה בימים שבהם העיר העתיקה הייתה בידי השלטון הירדני, קודם מלחמת ששת הימים, ויהודי ירושלים החדשה הסתפקו מתי הם חייבים לקרוא, לאחר שבעיר העתיקה לא התגוררו יהודים.

באותן שנים פסקו שיש לירושלים החדשה דין מוקף לירושלים העתיקה. אולם היו מהפוסקים שהעלו בביאור דברי המשנה ברורה שיתכן ויש לחלק בין עיר של גויים לבין כרך חרב (ראו חזו"א שם; היכל יצחק או"ח סימן סה; שו"ת הר צבי אורח חיים סימן קלא).

בספר "חומת בית שמש" טוען הרב קהלת שיש בידינו מקורות הידועים דווקא בימינו ולא היו בימים ההם: חידושי הרשב"א על מגילה לא היה בנמצא ומקורו הנוסף של המשנה ברורה היה עלום. בביאור הלכה נכתב שאחד ממקורותיו הוא ה'דבר משה', אך מתברר שמדובר בטעות דפוס ויש לתקן ל'משאת משה'. שני מקורות הללו, טוען הרב קהלת, נראה שבכוחם להטות את הפסיקה באופן ברור לכך שדינו של הסמוך לכרך חרב הוא ללא ספק בט"ו, ובכן, לפי זה, יש לכאורה לקרוא בבית שמש בט"ו.

דעתו של החזון איש בסוגיה היא די נחרצת ולדבריו דין הסמוך לכרך חרב הוא בט"ו (ראו ספר "שונה הלכות" לגר"ח קנייבסקי שליט"א והגר"ח טורצין זצ"ל, אורח חיים סי תרפ"ח, סעיף ה). דעתו זו היא בניגוד לדברי המשנה ברורה.

האם הפוסקים בימינו יקבלו פסיקה הנוגדת לדבריו המפורשים של המשנה ברורה בגלל שהוא נסמך על מקור שמתברר כטעות (כדברי החזו"א) או בגלל שדברי הרשב"א לא היה ידועים לו?

המשך יבוא...

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר