היסטוריה ואקטואליה

פורים בט"ו? ההוספה של רמת בית שמש ד'

סקרנו עד כה את השאלות הכבדות בסוגית מוקף בבית שמש. פרסנו את הלבטים שיש וכעת נתבונן בחידוש המיוחד שמתחדש השנה - תרומתה המשמעותית של רמה ד' (חרדים)

ישראל שפירא | כיכר השבת | כ"ג באדר א' | 24.02.22
העיר עתיקה 'תֵּל יַרְמוּת' מזמן יהושע בין נון בסמיכות לשכונות החדשות בבית שמש(צילום: ישראל שפירא)

פרק ד': סקרנו עד כה את השאלות הכבדות בסוגית מוקף בבית שמש. פרסנו את הלבטים שיש בזיהוי המקום כסמוך לעיר קדומה מוקפת חומה, ובמחלוקת הפוסקים הנוגעת לדין מקום הסמוך לכרך חרב. כעת ננסה להתבונן בחידוש המיוחד שמתחדש השנה בסוגיה, תרומתה המשמעותית של רמה ד' כאן היא בהתרת הספקות.

בסמוך מאוד ל'תל ירמות' נוכל למצוא כבר היום בתים מאוכלסים בצמידות גדולה לתל. כאן אנו נכנסים למושג בהלכות עירובין המכונה "עיבור". החיבור בין השכונה לעיר הקדומה מאפשר לראות אותה כממשיכה את התל הקדום ומחייה אותו מחדש.

סברה זו מצינו בדיונים על הקשר בין העיר העתיקה לירושלים שמחוץ לחומות בזמן השלטון הירדני שם, קודם מלחמת ששת הימים. כך מובא בשו"ת בני ציון (סימן מב, עמ' סט): "לפי מה שביארנו דהפרוורים נקראים ירושלים החדשה המחוברים בלי הפסק לירושלים העתיקה... דינא כירושלים העתיקה גופא, ולא רק מטעם סמוך ונראה".

אם כך נמצאנו למדים, שאין ברמה ד' דין של סמיכות לכרך חרב (תל ירמות), אלא דין אחד לשניהם, ודין אלו שמתגוררים - אם יתגוררו - בתל ירמות זהה לאלו שמתגוררים ברמה ד' בבית שמש.

החיבור בין תל ירמות לרמה ד' פותר את פסקו של המשנה ברורה שפסק (סימן תרפ"ח, ביאור הלכה ד"ה או) שדין הסמוך למקום מסופק, דינו בי"ד, מה שאומר שעל אף הקירבה לתל ירמות, יושבי בית שמש יקראו את המגילה בי"ד, ולא בט"ו.

הספר "חומת בית שמש"

(באדיבות הכותב הרב דב קהלת)

ברם, מובא בשם הגאון אברהם דב אוירבאך זצ"ל אב"ד טבריה (שו"ת "יד נתן" להגאון רבי נתן אורטנר, אורח חיים, עמ' רלב) כי במקום בו יש ספק חזק כמו טבריה, גם הפוסקים הקובעים שסמוך למקום ספק דינו בי"ד (כגון המשנה ברורה והחיד"א), יודו שיש להחמיר ולקרוא גם בט"ו. אם ניקח את פסקו לגבי בית שמש, בה יש ספק חמור שכן בית שמש לראשונה בשנת תשפ"ב מחוברת בפועל לתל ירמות המוקף חומה מימות יהושע בן נון, ומשכך יצטרכו לחגוג בה את פורים גם בט"ו (לשיקולים נוספים מדוע הוראתו של המשנה ברורה לא שייכת לסוגייתנו, עיינו בספר "חומת בית שמש", פרק ז).

הפוסקים שכבר פסקו שיש לקרוא את המגילה גם בט"ו הם, כזכור, הגאון רבי יוסף ליברמן והגאון רבי אביגדור נבנצל. גם רבה של קרית ארבע, הגאון רבי דב ליאור הורה לנהוג כן אך ציין כי ההכרעה מסורה לרבני העיר בית שמש.

הדיון על מעמדה של העיר בית שמש נותר עדיין פתוח. דינה של העיר בנושא זה ממתין למוצא פיהם של הפוסקים נוכח השאלה החדשה. המתח בין הנטייה השמרנית לא להזדרז לקבל חידושים ושינויים לבין השאיפה לדקדק במצוות דין 'מוקף של פורים' יכול ליצור נטיות מנוגדות, לכן יהיה בהחלט מעניין מה יתפתח שם.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר