היסטוריה ואקטואליה

לקראת חג הפורים: עלייה לרגל ל'תל ירמות'

מזה אלפי שנים יושבים הסלעים העתיקים ב"תֵּל יַרְמוּת" בנמנום יחסי עד שבשבועות האחרונים ישנה נהירה של פוסקים, דיינים ומו"צים להכריע בחגיגת הפורים במקום (בארץ)

ישראל שפירא | כיכר השבת | ז' באדר ב' | 10.03.22
בנייני רמת בית שמש ד' הצמודים לירמות(באדיבות מכון "הילכתא")

פרק ו': מזה אלפי שנים יושבים הסלעים העתיקים ב"תֵּל יַרְמוּת" בנמנום יחסי, משקיפים לנוף הררי של שפלת החוף המרהיב. כובשים הגיעו, שברו, ניצתו, והמשיכו הלאה, והעיר ננטשה ונבנתה שוב ושוב.

בשנת תשכ"ג (1963) הגיע למקום הארכיאולוג אמנון בן-תור וערך בה חפירה ארכיאולוגית מטעם האוניברסיטה העברית ירושלים. שבע עשרה שנים אחריו הגיע פייר דה-מירשודג'י למקום לחפירה מחודשת.

מאז, זולת מטיילים בודדים ומעט סיורי ארכיאולוגיה של סטודנטים - התל ננטש, והסלעים המשיכו את תנומתם, עד שבשבועות האחרונים ישנה נהירה של פוסקים, דיינים ומו"צים לתל ירמות כדי לראות בעיניים את העתיקות, ולהכריע בנידון תאריך קריאת המגילה בשכונה החדשה.

הראשון היה הגאון רבי משה בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר שאף כתב: "ואחר שבאתי לראות את החומה ואת העיר כי טוב מראה עיניים".

''טוב מראה עיניים'' כתב הגר''מ בראנדסדופר בביקורו בתל ירמות ( באדיבות מכון הילכתא)
"טוב מראה עיניים" כתב הגר"מ בראנדסדופר בביקורו בתל ירמות (באדיבות מכון הילכתא)

אחרי המשלחת בראשות רבי משה בראנדסדופר עלו למקום רבני חב"ד: הגאון רבי נחמן לרנר ראש ישיבת תומכי תמימים בית שמש, הגאון רבי מיכאל אבישיד, והגאון רבי משה קורנוויץ. שני הביקורים הניבו פסק הפוך לחלוטין. הגר"מ בראנדסדופר פסק שיש לקיים פורים יומיים ברמה ד', ולפסק זה התנגדו רבני חב"ד.

אין כאן המקום לדון בפולמוס ההלכתי שסוקר בהרחבה במדור 'היסטוריה ואקטואליה' ב'כיכר השבת'.  בדיחה עסיסית טוענת כי שכונה אינה זכאית להיקרא חרדית, אם אין בה לפחות אברך אחד שהוציא קונטרס להוכיח שצריך לקרוא בשכונה מגילה בי"ד ו/או בט"ו.

הגר''נ קופשיץ בסיור בתל ירמות לפני מספר שנים עם ארכיאולוגים (צילום: יעקב לדרמן, באדיבות עיתון 'משפחה')
הגר"נ קופשיץ בסיור בתל ירמות לפני מספר שנים עם ארכיאולוגים (צילום: יעקב לדרמן, באדיבות עיתון 'משפחה')

הפולמוס בימים אלו מגיע לשיא עד כדי כך שהגר"ע יוסף נכדו של מרן הגר"ע זצ"ל פסק שמעיקר הדין יש לקרוא ברמות ג' ד' וא' בבית שמש ביום ט"ו באדר, ורק לחומרא מי שרוצה יחמיר ויקרא גם בי"ד, ואולם מדין "לא תתגודדו", יש לקרוא גם בי"ד בלי ברכה. פסק זה נועז בהרבה יותר מהגר"מ בראנדסודפר שפסק לקרוא גם בט"ו ובלי ברכה.

עלון 'עומק הפשט' שכתב בארוכה את שלל דעות הפוסקים בעניין פורים בבית שמש 

לעומתם, הגאון רבי יצחק בראנדסודפר מו"צ בעדה החרדית ומרבני רמת בית שמש ד', פסק שאין לקרוא בט"ו מגילה ודינו כפרזים לכל דבר. הגאון רבי נתן קופשיץ הוסיף על פסק זה וכתב דברים חריפים ביותר: "אין ספק שדבריכם נכונים, ואפי' להחזו"א זצוק"ל... והכלל אין לסמוך על הארכיאולוגים וכל מיני השערות, והאמת זה חוצפה גדולה לעבור על דברי המשנה ברורה שהביא את האחרונים וכו'".

דבריו של הגר"נ קופשיץ: "חוצפה גדולה לעבור על דברי המשנה ברורה", הם כנגד פסקו של הגר"מ בראנסדסופר שפסק שיש להעדיף את פסקו של החזון איש שחלק על המשנה ברורה בנידון. ראה בספרו של הג"ר דוד קהלת (354 עמודים) את הפולמוס התורני בעניין.

יש לציין שבשמו של מרן שר התורה פורסם שכאילו הצטרף לפסקו של הגר"מ בראנדסדופר שיש לקרוא גם בט"ו, אולם מערכת 'כיכר השבת' בררה את הדברים עם באי ביתו, ונאמר לנו ששר התורה טרם הכריע בנידון. 'כיכר השבת' ימשיך ויעקוב אחרי הפולמוס ההלכתי, ויעדכן את ציבור הגולשים אודות הלכה למעשה.

בתוך כך, הבוקר (חמישי) פורסם בשם דייני בד"צ העדה החרדית, כולל הראב"ד הגר"מ שטרנבוך, שאין לשנות ממה שהיה נהוג עד כה לקרוא בי"ד אדר בבית שמש, ואף אין מקום להחמיר ולקרוא בט"ו.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר