היסטוריה ואקטואליה

"דין רמת בית שמש ד' כמו רמות בירושלים"

הסאגה הבלתי פוסקת מבית שמש בדבר זמנה של קריאת המגילה, נמשכת - בצל פסיקת רוב הרבנים לקרוא בי"ד; פנינו אל ד"ר יובל ברוך שסייר בשטח עם הרבנים, וזו עמדתו (ארץ)

ישראל שפירא | כיכר השבת | י"ג באדר ב' | 16.03.22
​סיור רבנים בתל ירמות שנערך ביום שני י"א אדר א, בליוי הסברים של הארכיאולוג עומר שלו מנהל המרכז הארכיאלוגי ירושלים מרשות העתיקות מנהל האתר הארכיאולוגי תל ירמות(צילום: מכון הילכתא)

 "הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים מלשכת הרב עם מכתבים סותרים, וְהָעִיר בית שמש נָבוֹכָה" (ע"פ אסתר ג טו).

הסאגה הבלתי פוסקת מבית שמש בדבר זמנה של קריאת המגילה היא דרמה תורנית מעל לכל ספק. התשובות הלמדניות הסותרות יוזכרו ויודפסו בספרי שו"ת התקופה, ובעוד אי אלה שנים, הלומדים יעיינו בהם וילמדו את הנושא הדק הדק, בדיוק כפי שאנו מעיינים בפולמוסים עתיקים בין רבותינו האחרונים זצוק"ל במגוון נושאים כדוגמת מצות יד או מכונה, 'גנרטור בשבת' וכו'.

הגר''נ קופשיץ (יושב משמאל) מאזין להרצאתו של ד''ר יובל ברוך מרשות העתיקות (עומד מימין מחזיק בשלט) בסיור בתל ירמות לפני מספר שנים (צילום: יעקב לדרמן, באדיבות עיתון 'משפחה')
הגר"נ קופשיץ (יושב משמאל) מאזין להרצאתו של ד"ר יובל ברוך מרשות העתיקות (עומד מימין מחזיק בשלט) בסיור בתל ירמות לפני מספר שנים (צילום: יעקב לדרמן, באדיבות עיתון 'משפחה')

אנו משוחחים עם ד"ר יובל ברוך, ראש מנהל ארכאולוגיה ברשות העתיקות שהוא ביחד עם עמיתו אדריכל שחר פוני העבירו את הסיור למשלחת הפוסקים בראשות הגר"נ קופשיץ באתר הארכיאולוגי תל ירמות לפני מספר שנים.

ד"ר יובל ברוך: "התחלנו ללמוד את הסוגיה בשנת 2015 עם תחילת העבודות להרחבת העיר בית שמש. שמנו לב שהשכונות החדשות של העיר יעטפו את 'תל ירמות', וביחד עם הרב אליהו סולובייצ'יק ערכנו באתר התכנסות אליה הזמנו רבנים חשובים במטרה לדון בסוגיית תאריך קריאת המגילה בבית שמש. באותו מפגש הרבנים בראשות הגר"נ קופשיץ לא קבלו את עמדתינו כי תל ירמות מייצג עיר מבוצרת מימיו של יהושע בן נון. מתברר שהנושא לא ירד מסדר היום ועובדה שהשנה הנושא עלה מחדש, וחלק מהרבנים החרדים פסקו כמו הצעתינו לחגוג את פורים בבית שמש בט"ו".

האם האתר הארכיאולוגי בתל ירמות בבית שמש מזוהה מעל לכל ספק עם ירמות שמוזכרת בתנ"ך?

"ירמות מוזכרת בפעם הראשונה ביהושע טו בנחלת מטה בני יהודה ביחד עם ישובים נוספים באוזר השפלה: ירמות, עדולם, שוכו ועזקה. מדובר בקבוצת ישובים וערים שניתנו לשבט יהודה. כאמור כולם מזוהים ושוכנים באותו אזור גיאוגרפי, לפיכך ובהתאם לנאמר ביהושע גם ירמות צריכה להיות במקום סמוך.

"כבר במאה ה-19 ירמות זוהתה ע"י גיאוגרפים וחוקרים בהתבסס על השתמרות השם בערבית - 'חִ'רבּת אל-יַרְמוּך'; באופן דומה מזוהים שמות של יישובים קדומים אחרים בארץ, כגון תל בית שמש המקראי השתמר בשם המקום בערבית עין  שמס,  ויש עוד דוגמאות רבות ונוספות לתופעה זו. צריך לזכור שהשתמרות שמות, שהיא מהמאפיינים של הגיאוגרפי הקדומה בארץ ונפוצה בחבלי ארץ רבים ובמיוחד ביהודה. ירמות מוזכרת בספר מיכה הנביא בין הערים שנהרסו בעת מסע סנחריב כשהחריב את יהודה, ומאוחר יותר מצוינת בנחמיה כיישוב אליו חזרו הגולים מבלל בעת שיבת ציון. תמיד בהקשר ליישובי השפלה וביחד עם יישובים נוספים, כמו  צרעה, עזקה, שוכה - כולם באותו מרחב גיאוגרפי של שפלת יהודה. מה שאומר שמדובר בזיהוי די מבוסס. למעשה שם המקום השתמר ומוזכר גם לאחר חורבן בית שני כולל בתיאורי נכרים, אבל לא מעבר לימי הכיבוש הערבי".

ד''ר יובל ברוך, ראש מנהל ארכאולוגיה ברשות העתיקות שסייר בתל ירמות ביחד עם הגר''נ קופשיץ
ד"ר יובל ברוך, ראש מנהל ארכאולוגיה ברשות העתיקות שסייר בתל ירמות ביחד עם הגר"נ קופשיץ

האם אין בין כל המקומות העתיקים: עזקה, צרעה שוכו וכו', תלים שלא נחפרו שהם במרחק של 5 עד 10 ק"מ מירמות של ימינו, שיתכן שהם באמת ירמות, ולא ירמות?

"אנחנו לא מכירים במרחב הזה תלים ארכיאולוגים שהשם שלהם משמר את השם ירמות למעט תל ירמות שנמצאת בקרבה לשכונה ד'. אמנם לא בכל האתרים נעשו חפירות, אבל כולם נחקרו והם מוכרים היטב. לכן במידה רבה של ודאות ניתן לומר שירמות שברמת בית שמש היא ירמות התנ"כית. למעשה האזכור של ירמות גם בכתבי נוצרים קדומים, ולא רק במקור יהודי, מחזק את הזיהוי ומעיד שאין כאן מניפולציה.

"בשנות השבעים במאה הקודמת התחילו לחפור את ירמות חפירה שנמשכה עשרות שנים, בין היתר נחשפה חומת עיר ושערים שהיא אולי המרשימה מבין מערכת הביצורים שנחשפו בארץ ישראל. עובייה מגיע ליותר מ30 מ', ובאזור השערים היא שרדה לגובה של יותר מ4 מ'. לשם ההשוואה ירושלים מוקפת בחומה שעובייה 2 מטרים בממוצע. החומה מתוארכת 5500 שנים לפני זמנינו, פרק זמן שקודם אפילו לימי האבות. חומה זו המשיכה ושרדה במשך מאות ואלפי שנים, ועובדה שגם בימנו אנחנו מתרשמים מעוצמתה.

"קודם לימי יהושע חיו והתגוררו בירמות הכנענים ומעל לכל ספק שכאשר יהושע בין נון היגע לאזור זה הוא ראה לנגד עיניו עיר מוקפת חומה. צריך לזכור שההלכה לא מדבר על ערים שאותם ביצר יהושע, אלא על כאלה שאותן הוא כבש  והיו באותה שעה מוקפות חומה. למה הדבר דומה? מדינת ישראל כבשה ושחררה את העיר העתיקה בירושלים, אבל חומות העיר נבנו מאות שנים קודם לכן.

"אינני רב וגם לא בן של רב ולכן לא אכנס לצד ההלכתי, את דעתי אני מביא מנקודת המבט של הארכאולוג וחוקר ארץ ישראל. אומר בצורה ברורה – תל ירמות עומדת בכל אמות המידה לכך שאם היא אכן חלק מהעיר בית שמש אין לפסול את האפשרות שיקראו בה  בט"ו. שוב אני מדגיש שאני חוקר תולדות ארץ ישראל וארכיאולוג שלה וכך בלבד ולא פוסק".

אני שומע כאן להט גדול, ועל כך שאתה חי בסוגיה ההלכתית הרבה יותר מאברך כולל ממוצא. מה הביא אותך ארכיאולוג לעסוק בתחום זה?

"צריך לזכור שבמהלך השנים נוסדו בתחומי המדינה יישובים חדשים, אציין חלק מהם: אשדוד שילה בית אל בית חורון, אשר בטבורם או בסמוך להם יש אתרים ארכיאולוגים שכוללים חומות וביצורים. בחלקם הסיקו פרנסי העיר  ואף רבנים שיש לקרוא את המגילה גם בט"ו, ומדובר בישובים חדשים שנבנו לאחר קום המדינה. חשוב לי לציין ולומר שאינני הראשון לעסוק בנושא וכבר קדמו לי חוקרים אחדים ביניהם אציין במיוחד את פרופ' ר' יואל אליצור בהקשר לשילה.

"הנושא עצמו של חיבור בין ארכיאולוגיה להלכה מרתק אותי, והסוגייה כיצד באמצעות הארכאולוגיה שלכאורה היא מקצוע זר ליהדות הרבנית ובפרט החרדית של ימינו, ניתן לבחון סוגיות הלכתיות מורכבות. בדיוק כפי שבעבר נושא מקוואות הטהרה היה קשור למחקר הארכיאולוגי".

​סיור רבנים בתל ירמות שנערך ביום שני י''א אדר א, בליוי הסברים של הארכיאולוג עומר שלו מנהל המרכז הארכיאלוגי ירושלים מרשות העתיקות מנהל האתר הארכיאולוגי תל ירמות
​סיור רבנים בתל ירמות שנערך ביום שני י"א אדר א, בליוי הסברים של הארכיאולוג עומר שלו מנהל המרכז הארכיאלוגי ירושלים מרשות העתיקות מנהל האתר הארכיאולוגי תל ירמות (צילום: מכון הילכתא)
הגדלה

הנקודה שבית שמש היא העיר הראשונה שבה יש רבנים חרדים שסומכים על ארכיאולוגים, בשינוי מהפולמוסים בבני ברק ולוד שהם לא דומים לפולמוס בבית שמש. בבית שמש יש את החזון איש שתלמידיו סבורים בשמו שאין כזה דבר חקר של שימור שמות. ואתה הרי מתבסס על ראיות כאלו...

"במחילה אבל טענה כזאת היא בניגוד למלומדים גדולים כמו ר' אשתורי הפרחי מחבר ספר 'כפתור ופרח' שעשה בדיוק את מה שהחוקרים בימינו עושים כעת ובמסעותיו זיה מאות שמות של יישובים בתחומי ארץ ישראל. ר' אשתורי מוזכר בשולחן ערוך 35 פעמים, וכן בימינו בספרים בולטים כמו 'דרך אמונה' לגר"ח קניבסקי".

חדש לך שהחזו"א חולק על ראשונים?

"היו עוד מהראשונים שעסקו בשימור שמות, וסברו שכלל זה נכון בצירוף ראיות נוספות, רמב"ן, כוזרי ועוד, וגם חז"ל נוגעים בכך. תמיד יכול להיות ויכוח, וספק אבל בתל ירמות הזיהוי די מבוסס. לא אומר שבתחום זה אין בעיות, יש מקומות בעלי שם דומה בכמה מקומות בארץ, למשל שוכו לדוגמה מוכרת הן בשפלה הן בהר חברון, אבל ירמות יש רק אחת ובטח כשהיא בהקשר של המקום יוצא שהזיהוי ודאי".

האם אתה יודע מדוע הגאון רבי נתן קופשיץ שהיה באותו סיור אתך לפני מספר שנים פסק באופן חריף ביותר שלא לחגוג את פורים בבית שמש בט"ו נגד חוות דעתך המקצועית? מדוע לא הצליחו לשכנע אותו? והרי נכחו באותה פגישה הרב סולובייצ'יק והרב רוזנבלום ועוד רבנים חרדים שסבורים שיש לחגוג את פורים בבית שמש בט"ו לחודש בגלל ירמות...

"צריך להבין שהמקצוע הנקרא 'ארכיאולוגיה' מבוסס על שיטת מחקר ולימוד שלא תמיד עולות עם קנה אחד עם תפיסות העולם של הרבנים. אני לא בטוח שהרב קופשיץ יסכים לקבל פרשנות לגבי כל הממצאים ארכיאולוגים. אבל ובמחילה מכבודו, הרב קופשיץ לא יכול להתעלם מאתר שמשמר באופן כל כך ודאי את השם ירמות, ומדובר בכך באתר שהיה מוקף חומה מרשימה עוד קודם לימיו של יהושע בין נון, ולכן אין ספק שהיא נראה לעין ראו אותה בימיו, קל וחומר אם בימנו היא גלויה לעין.

"הטענה שמדובר בחומות מאוחרות של כפר ערבי הן אמירות בעלמא, האתר בתל ירמות ננטש במהלך הכיבוש הערבי במאה השמינית (ואולי עוד קודם לכן), ומאז אין לנו שום מידע על קיומו של ישוב שהיה שם.

"אני חוזר על עמדתי המחקרית שיהושע הגיע לירמות שאותה יש לזהות רק במקום אחד, תל ירמות, כמו שצרעה הוא צרעה ושוכו היא שוכו, ומעל לכל ספק שהייתה זו עיר מוקפת חומה. אני מבין שיש פה ממצא שמאתגר את הרבנים אשר מצריך אותם  כעת עם התרחבות העיר לפסוק לגבי קריאת מגילה בט"ו אדר".

בדבריך אתה ממש נסער, ואתה לא מבין את הרב קופשיץ שאיתו סיירת בתל ירמות שעות ארוכות מדוע הוא לא מסכים אתך...

"אני חוזר: חוות דעתי הארכיאולוגית שכמו שהרבנים בשכונת רמות בירושלים פסקו לחגוג בט"ו אדר, למרות שירושלים המוקפת בחומה נמצאת מרחק רב ממנה - כך יש לנהוג גם ברמת בית שמש ד'. נזכור שבירושלים חומת העיר העתיקה היא לא עתיקה, אלא בס"ה מהתקופה העות'מנית ולמעשה רק בעיר דוד הארכיאולוגים חשפו וגילו ביצורים וחומות קדומים, ולכן  דין ירושלים העתיקה הוא בט"ו, וכך גם אמור להיות דינה של השכונות הסמוכות לתל ירמות".

מבחינה סוציולוגית אתה מבין את הרבנים שבוחרים שלא לסמוך עליך ועל חבריך הארכיאולוגים? והרי קהיליית המחקר מאמינים רק במה שהם מוצאים. נכון לכרגע הם לא מצאו את כל תיאורי התנ"ך בשטח. א"כ מדוע רב חרדי יסמוך על מחקריך בנושא ירמות בשעה שבפסוקים מפורשים אחרים בספר יהושע אתה טוען שאתה לא מוצא "ממצאים בשטח"?

"ראה: מערכת היחסים שלי עם העולם החרדי היא יוצאת דופן, ואני מקובל בקרב רבים כולל בארגון אתרא קדישא. אינני נוהג להתריס, אלא רק מעלה סוגייה לבחינה ולמחשבה. אני וחלק מחברי הארכיאולוגים מודעים לכך שהתנ"ך אינו מספר היסטוריה אלא יש לו מטרות אחרות. יש לו גישות חינוכיות, הוא מחנך למצוות,  הוא מספר על הקשר בין העם היהודי לקדוש ברוך הוא, ואת הקשר של ארץ ישראל לעם היהודי. אבל ניתן גם להתייחס אליו כאל מקור  היסטורי רב חשיבות. כך למשל אנחנו לומדים מהתנ"ך על שמות של עמים, ישובים, צמחים, שמות בעלי חיים ועוד.

"אנחנו הארכיאולוגים, ובוודאי אלו מרשות העתיקות, מבקשים תמיד להביא לידיעת הציבור הרחב את הממצאים מהשטח וללא כחל וסרק, כולל לציבור החרדי על כל גווניו. אינני מתעלם ומודע לכך שחלקים רבים בציבור החרדי מסתכלים על הארכיאולוגים בעין עקומה, בעיקר לאור זה שבמהלך השנים הנושא התחבר בעיקר לחפירה בקברים קדומים. ברור לי שנושא זה יעמוד כחיץ בין החרדים לארכיאולוגיה. אבל אבקש לציין כי לדעתי לארכיאולוגיה יש מקום נוסף, והיא בפרוש יכולה לשמש כלי ואמצעי רב ערך גם ללימוד ולדיון סוגיות הלכתיות כאלה ואחרות וכגורם מחנך לאהבת הארץ והכרת עברה".

תודה רבה

• • • •

בנוגע לפסקו של הגאון רבי אשר וויס שעמדתו היא, כי די לבית שמש לחגוג את פורים בי"ד אדר כפי שפורסם בלעדית ב'כיכר השבת', קבלנו תגובה לדבריו מאת הרה"ג עובדיה ב"ר יעקב יוסף, נכדו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל רב קהילה וכולל בעיר בית שמש.

 הגר"ע יוסף טוען שרבי אשר וייס לא חידש שום ספק שלא נטען ע"י קודמיו בעבר. החידוש בדיון השנה הוא מחקר מעמיק בכל שאלות היסוד בסוגיה זו. מחקר זה המופיע בספר חומת בית שמש מוכיח באופן מאוד משכנע, כך טוען הגר"ע יוסף, כי בידינו לפשוט את אותם ספקות.

הוא טוען כי דיון בסוגיה חייב להתחיל מהכרות עם המענה הקיים ולדון בו. חזרה על שאלות העבר לא מקדמות אותנו.

אותה ביקורת מעביר הרה"ג יוסף כלפי רוב הקונטרסים שנכתבו בנושא. הוא עצמו משוכנע כי יש מצויות בידינו הראיות לחדש דין מוקף ודאי בבית שמש, או לפחות קרוב לודאי.

• • • •

חוות דעת מחקרית אקדמאית מרב שמתעסק בתחום השימור שמות שנים ארוכות, קבלנו מאת הרב פרופ' יואל אליצור שחקר בארוכה אודות פורים דמוקפים בזמנינו.

הרב פרופ' יואל אליצור שחקר שנים ארוכות אודות פורים דמוקפים מבחינה הלכתית וארכיאולוגית (צילום: מנהלת הר הבית)
הרב פרופ' יואל אליצור שחקר שנים ארוכות אודות פורים דמוקפים מבחינה הלכתית וארכיאולוגית (צילום: מנהלת הר הבית)

להלן מאמר קצר שכתב הרב פרופ' אליצור בנושא ירמות ובית שמש:

א.        סוגיית 'לא תתגודדו' ביבמות יג: פותחת בזמני הפורים ויש לעשות הכל למניעת אגודות אגודות בדבר זה. ולפי הרמב"ם קי"ל שגם בשני בתי דינין בעיר אחת אסור, ואף להפוסקים שאינו אסור כתבו ראשונים שגם כשאינו אסור צריך להתרחק מכך. ולכן לפי דעתי חובה להושיב את חכמי המקום יחד ולקבל החלטה משותפת.

ב.         קשה לפקפק בזיהוי המקום – שימור שם בהבדל קל בחורבה גדולה ומבוצרת בסמיכות לעדולם שוכה ועזקה המנויות עמה ביהושע. ובכל אופן האתר הארכיאולגי הגדול והמרשים הוא לא פחות מ'נחלקו בקבלתם', והתפשטות הישוב בזמננו מכסה גם את האפשרות שהאתר המדוייק זז מעט.

ג.         ככל שידוע לי הישוב היום הוא לא רק 'סמוך ונראה' אלא הוא ממש צמוד, כמדומני פחות משבעים אמה ושיריים (יש לבדוק זאת). בירושלים במשך י"ט שנה שהעיר העתיקה היתה בידי האויב סמכו על כך פוסקי הדור, מבלי להתחשב בסברה שהר ציון היה בידינו, כדי לדחות את סברת רמ"נ כהנוב ורי"מ טוקצינסקי שסופרים מיל מחומת העיר העתיקה (כי בד"כ מקובל שאין נותנים סמוך לסמוך). במקרה כזה אין מקום לדיון על סמוך לספק וסמוך לכרך שחרב.

ד.         אתר ששוכן בלב יישוב עברי ונמנעים מלבנות עליו  מסיבות של גינון ושימור עתיקות, לענ"ד הוא חלק מהעיר ואין לראותו כמו כרך שחרב ונעשה של גוים. כל אחד יכול אם ירצה ללון בתוכו או להתפלל ולקרוא את המגילה בתוכו.

ה.        אין להעלות על הדעת שמלך ירמות שהוא אחד מחמשת מלכי כנען הראשיים בחלק הדרומי והמרכזי של הארץ שגם פותחים את רשימת ל"א מלכי כנען, ישב בכפר פרזי. מלבד זאת  ירמות מנויה ביהושע טו ברשימה הראשונה של ערי השפלה, והפשט ביהושע הוא שכל הערים המנויות בנוסחה "כך וכך ערים וחצריהן"  הן מוקפות חומה כי חצרים מוגדרים "אשר אין להם חומה סביב" ומכאן שהערים יש להן חומה בדרך כלל. ולכן יש לומר שגם ר' יוסי בר חנינה שאמר סמוכות לגבולין מנה (בירוש' מגלה א א) מודה בכך אבל הוא סובר שבודאי היו ערים מוקפות יותר מהמנוי ביהושע (הרי בחבל ארגוב שהוא חבל אחד בארץ היו ששים ערי חומה גבוהה דלתים ובריח). אליבא דאמת, פירוש זה מתאים לשבטי הצפון בפרק יט שבו רואים שהכתוב משלב יחד תיאור קו גבול עם רשימת ערים ובירושלמי שם באמת הובאו פסוקים מנחלות אלו, ופחות מתאים ביהודה ובנימין שיש להם רשימות מפורטות נפרדות מתיאור קו הגבול, ויש מקום לומר שחכמים התיחסו במיוחד לגליל שבו ישבו. בדברי הרמב"ן בחידושיו למגילה מפורש הדבר. הוא כותב לגבי הוצל דבנימין שלדעתו היתה בארץ ישראל, שנחלקו שם בקבלתם "היה ביד מקצתם קבלה שהיא מנויה ביהושע".

ו.         הדין שבן כרך שקרייה בארבעה עשר יצא לא נפסק בשו"ע ולדעת הפרי חדש הבבלי חולק על הירושלמי בזה. בכל אופן הירושלמי עצמו אומר שגם אם קראה צריך לחזור ולקרות שלא תעקור זמן כרכים בידיך. לגבי שאר מצוות היום, שהם עיקרו של היום ככתוב במגילה "לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים", לענ"ד לא נאמר דין זה, כפי שמוכח מפורים דמוקפין שחל בשבת, שבו הכל קוראים את המגילה בי"ד אבל אעפ"כ המוקפין עושים את הסעודה אחר השבת ואת קה"ת ועל הנסים בשבת עצמה ואינם מסמיכים את הכל לקריאת המגילה ביום ששי. לכן, מי שנותן לכרך דין עיר בהסתמכות על דין בן כרך שקראה בי"ד, גורם להפסד מצוות היום העיקריות.

ז.         לגבי הממצא הארכיאולוגי ותיארוכו. אקדים ואומר שצריך להזהר בקביעות ארכיאולוגיות שנאמרות לפעמים בפסקנות רבה מידיי, ובמיוחד מקביעות המבוססות על "לא ראינו" או "לא ראינו מספיק". דוגמא לדבר – החפירות בהר גרזים. יוסף בן מתתיהו כתב שהמקדש והישוב שם נוסדו בימי אלכסנר מוקדון. בפרסום החפירות הראשונות של יצחק מגן הוא מצא שהעיר השומרונית שחרבה בידי יוחנן הורקנוס  התקיימה עשרות שנים בודדות בלבד, וקבע: יוסף בן מתתיהו טעה – העיר נבנתה הרבה אחרי אלכסנדר מוקדון. בעונות הבאות התגלה המקדש השומרוני ומאות הכתובות בארמית ובכתב מן הסוג המוכר בתקופה הפרסית. בפרסומים החדשים כתב: יוסף בן מתתיהו טעה – העיר והמקדש נבנו כמה דורות לפני אלכסנדר מוקדון... הוא רק שכח לבקש סליחה מעצמו על שכמה שנים לפני כן אמר בפסקנות את ההפך.

במקרה של ירמות מדובר בתל גדול מאד, עיר תחתונה ואקרופוליס. החופר הראשי הוא פייר מִירוֹשֶדג'י שהוא מומחה במיוחד לתקופת הברונזה הקדומה, והוא מוצא כאן כמעט רק את התקופה הזאת. אבל בתל נמצאו גם כלי חרס מתקופת הברונזה (כנענית) התיכונה ומהתקופה הישראלית (ברזל)  א' ומטמון של חפצי נחושת (ברונזה) שתוארכו לתקופה הכנענית המאוחרת (The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, Supplement Volume, Jerusalem 2008, 1797).

• • • •

לסיכום נראה שאמנם איסור "לא תתגודדו" ימנע רבים מלקרוא השנה מגילה בט"ו בבית הכנסת, אך החידוש הגדול שיתקיים השנה בעיר הוא קריאת מגילה של רבים בביתם כפי שכתבו מספר רבנים שהתנגדו באופן נחרץ לחגוג את פורים בט"ו, ודרשו מהמחמירים לעשות זאת אך ורק בביתם בצנעה.

זה ברור שרוב רבני בית שמש פסקו על י"ד, אולם נראה שהדיון המרתק שהתרחש השנה יחזור על עצמו גם בשנים הבאות.   

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר