היסטוריה ואקטואליה

על מה ענה שר התורה "לעתיד לבוא יתגלה"?

אחד הדברים המיוחדים במרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, הוא יותר ממאה ספרי שו"ת שפורסמו במהלך חייו מתוך מכתבים שענה למאות אלפים; מה השיב לישראל שפירא? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
מרן שר התורה זצ"ל (צילום: דוד זר)

אחד הדברים המיוחדים בשר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, הוא יותר ממאה ספרי שו"ת שפורסמו במהלך חייו מתוך מכתבים שענה למאות אלפי שואלים מכל העולם, המפורסמים מהם הוא 'דרך שיחה', 'דעת נוטה', 'שאלת רב', 'שיח תפילה', 'דולה ומשקה', 'כל משאלותך', 'שמות בארץ' ועוד רבים.

גם עבדכם הנאמן, כותב השורות, לפני מספר שנים בהיותי עוסק בסוגית מקומות עתיקים בארץ ישראל, האם הינם מתאימים למקומות מהתנ"ך וחז"ל, כתבתי שאלה לשר התורה זצוק"ל, בציפייה לקבל תשובה, מה שאכן קרה.

להלן השאלה במלואה:

לכבוד מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א

הנה מצאנו בבעל הכפתור ופרח בכמה מקומות דמסתבר ששמות הערים והמקומות הנהוגים אצל הערבים ע"פ רוב הם המקומות שהוזכרו בדברי חז"ל.

(בסו"פ י' כתב וז"ל ואודיעך כי שמות העיירות והנהרות הכתובים בספרי הקודש שבכתב ובעל פה שמעט מה שנשתנה שמם בין הישמעלים, גם רוב המדבר שבלשונם, הוא לשון התלמוד הירושלמי והבבלי. ובפרק י"א כתב, ואזכיר המקום בלשון קודש ובערבי, שעם זה יודו שאי אפשר ממעט שינוי במקצת. ובפרק מ"ז כתב, יגיד עליו רעו כי הארץ לעולם עומד ובשממונה ברוב, והשינוי בשמות מעט הוא).

ומיהו לענין בית שאן אע"פ שבפ"ז כתב שבית שאן שבזמנו הוא בית שאן שבימי יהושע בן נון, ושל רבי מאיר בחולין, מ"מ בפ"ה כתב וז"ל, ואפילו הכי אנו נוהגין בו בבית שאן בחסד עליון בפירות האילן וירק כמו שהיו שם קודם שהתיר רבי עכ"ל. והיינו שלא רצה לסמוך ע"ז להלכה.

וכן מרנא החזון איש זללה"ה) שביעית סימן ג' אותיות י"ח י"ט) כתב דאין אנו בטוחים אם אפשר לסמוך על מפת הארץ, שלא דקדקו כדברי חז"ל, ושמות הערים ומקומותיהן נשתנו, ויש שנמחקו זכרם ובנו על האומדנות. והמשיך "ואף שקורין בקעת בית שאן, אין זו עדות על פטורה, וגם עיקר בית שאן אי אפשר לסמוך על השם, במשך הזמן נהרסו וחזרו ונתישבו, ופעמים נעתקו מקומן הראשון, ופעמים נשתנו השמות, הרי שאין סומכים על השמות שקורים היום".

ולכאורה כל דברי הכפתור ופרח והחזון איש הם רק כשיש נפק"מ להלכה, דאין להקל על סמך השמות המוסלמים. אך במקום שיש בו נפק"מ לחומרא, או לענין אגדה אכן אפשר לסמוך על השם העתיק, וכגון הוראת אביו מרן הסטיפלר זי"ע להתפלל בכפר "סולם" שמשמר את השם "שונם" שנזכר בחז"ל, בבית שע"פ זיהוי מוסלמי זקן זהו הבית שהיה בו הנס של אלישה הנביא, וכך הוראת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ל'קופת העיר' להתפלל שם על התורמים.

וכן נראה דשרי לפרש פירושא בעלמא היכן המקומות שהוזכרו בחז"ל היכן הם כיום, וכגון מה שהוזכר על נהר גינאי שנעשה נס חציתו לרבי פנחס בן יאיר, שמסתבר שזהו היום באזור העיר ג'נין, וכפי שבעל הכפתור ופרח מנה בכמה מקומות על סמך השמות שבזמנו, ואודה לרב שליט"א אם יואיל להשיבתי דבר ע"ז.

שר התורה זצוק"ל ענה לי כדרכו בקצרה: "לעתיד לבא יתגלה".

תשובת שר התורה מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל לישראל שפירא (צילום: ישראל שפירא)
  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר