היסטוריה ואקטואליה

המכתב של ראש ישיבת מיר על 'השר היהודי' של ערפאת

אחת הדמויות השנויות במחלוקת הוא ר' משה הירש ז"ל, שמוכר כ"השר לענייני יהודים" ברשות הפלסטינית של ערפאת; כעת, אנו חושפים מעט מעברו ומה כתב עליו ראש ישיבת מיר? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
ר' משה הירש עם יאסר ערפאת; ארכיון (צילום מסך: מתוך יוטיוב)

אחת הדמויות השנויות במחלוקת בקרב הציבור החרדי הוא ר' משה הירש ז"ל, חתנו של הגאון רבי אהרן קצינעלינבויגן זצ"ל, שמוכר אצל ההמון "השר לענייני יהודים" ברשות הפלסטינית של ערפאת ימ"ש.

מידי יום העצמאות, ר' משה הירש וחבורתו צמים לרגל "יום אידם של הציונים", עליו טען שהוא מרחיק את היהדות מהגאולה האמיתית.

גם בימים הכי קשים של הפיגועים, ולמרות שערפאת לא גינה אותם, הירש הגיע לחצרו ברמאללה, וראה בזה שליחות ועסקנות קדושה לפעול כשלוחא דרחמנא לעצור בעד המשחית, לדבריו.

משנתו של הירש היתה סדורה וערוכה בפיו, לכל מי שרצה לשמוע ממנו, את הדרך האמיתית כפי שיהודי האמיתי צריך להתנהג בגלות בדרך התורה כפי שקיבל מרבותיו.

חשיפה ראשונה של מדור 'היסטוריה ואקטואליה' ב'כיכר השבת' על מכתב ברכה מרשים אותו כתב ראש ישיבת מיר מרן הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצוק"ל לרב משה הירש הנ"ל אותו מגדיר "אדם גדול בחריפות ובקיאות בש"ס ופוסקים... וראוי והגון הוא לשאת את כתר הרבנות וגם בתור ראש ישיבה".

בתאריך ז' בשבט תשכ"ה כתב ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל מכתב המלצה עבור הרב משה הירש הנ"ל בהאי לישנא:

"אגידה נא בזה בשער בת רבים את תהלתו של ידידי הרב הג' מוהר"ר משה ב"ר ישראל מאיר הירש שליט"א אשר בנעוריו למד משך שבע שנים בישיבת לייקוואוד, ניו דזשרסי של הגר"א קוטלר ז"ל ואח"כ המשיך ללמוד בישיבתנו הק' תקופה של שמונה שנים משנת תשי"ז עד תשכ"ה, והנה שתקופה זו אשר למד בשקידה גדולה עלה ונתעלה בלימודיו במדרגות התורה והנו אדם גדול בחריפות ובקיאות בש"ס ופוסקים. גם עלה בידו לחדש חידושים נעימים בים התלמוד והנו אוצר גדול של תורה ויראת ה'. הוא גם משתלם בלמוד ארבעה חלקי שו"ע וראוי והגון הוא לשאת את כתר הרבנות וגם בתור ראש ישיבה. ישמח האב ביוצאי חלציו ותגל אמה בפרי בטנה ויזכה להמשיך בלימודיו ולהתעלות במעלות התורה וחפץ ה' בידו יצליח בכל אשר יפנה, ויהיה מגדולי ישראל. ראש הישיבה".

המכתב של ראש ישיבת מיר (ארכיון הרב י. י. קרישבסקי)

ר' משה הירש היה בשעת כתיבת המכתב כבן 35, וככה"נ ביקש מראש ישיבת מיר שיכתוב לו מכתב המלצה. כאמור, הגרא"י פינקל הדגיש שר' משה הירש ראוי לאיצטלא זו, לשמש כרב וראש ישיבה.

ר' משה הירש היה ידיד של הגאון רבי הלל זקס, של שלמה קרליבך, וכן היה חבר של רבי יעקב שיף, חתנו של מרן הגרי"ז מבריסק, והם למדו חברותא במשך שנים רבות, בחו"ל ובארץ.

הירש למד בסלבודקא וקודם לכן בישיבת לייקווד אצל מרן הגאון רבי אהרון קוטלר. הירש כיהן כראש ישיבה כמה שנים בישיבת "בנוי לתלפיות" בעיר אשקלון ולאחריהם מסר שיעורים בכולל המפורסם "כולל יראי השם" בהיכל ישיבת "תורה ויראה" בשכונת מאה שערים.

רק לאחר עשרות שנים שהרביץ תורה ראה עצמו "נטפל לדבר מצוה", לעשות "שליחות קודש" וליצור קשר עם הערבים ולהבהיר להם שהציונים אינם מייצגים את העם היהודי לדבריו.

אחד הדברים שדחף את הרב הירש למהלך היה הפיגוע המזעזע ברחוב צפניה בשנת תשל"ח (1978), לאחר שהסיק שהציונים במעשיהם מסכנים את הישוב היהודי כולו והדרך היחידה להציל מן הארי ומן הברדלס הוא להיות אחים לצרה להעם הערבי.

כלל ישראל זה עם מורכב. יש יהודים שאומרים הלל בה' באייר כמו חסידי רוזין הראשונים בקום המדינה, לעומת יהודים מנטורי קרתא שצמים.

אם אתם עדין לא מבולבלים, היה גם יהודי שעשה כלאים, והלך בבוקר יום העצמאות לישיבת 'מרכז הרב' לומר הלל, ואחרי צהריים הלך לישיבת 'תורה ויראה' להתפלל מנחה עם קריאת ויחל תוך כדי צום. שמו היה הגאון רבי בן ציון פריימן עליו נכתוב כתבה נפרדת אי"ה בעתו ובזמנו.

כאמור, עם ישראל הוא עם מורכב, וכך ר' משה הירש שהיה תלמיד חכם מופלג, למרות ששמו נחרט כאדם עצמאי שעושה מעשה טירוף. המכתב של הגרא"י פינקל שופך אור מזוית שונה על אישיות של הירש הנ"ל.

חזונו הפוליטי של ר' משה הירש מבחינה מדינית היה שכיון שירושלים היא עיר מקודשת לכל הדתות, האסטרטגיה שלו הייתה שצריך להוציא את העיר ירושלים מהסכסוך הפוליטי ישראלי פלסטיני, ובכך להציל את הרע במיעוטו ותימנע שפיכות דמים מיותרת בעיר זו.

ר' משה הירש היה מתמיד עצום, הוא אף פעם לא פטפט, גם במערכות הכי קשות שהוא ניהל נגד ניתוחי מתים, גיוס בנות וכו'. רק על דבר אחד הוא הקדיש את זמנו. להתראיין לעיתונים (מכל העולם) ולהדגיש את השקפתו שהציונות לא מייצגת את היהדות.

ר' משה הירש היה מהתלמידים הראשונים בלייקווד כשרבי אהרון קוטלר הקים את הישיבה. אירע שאמר לו הגר"א קוטלר שכואב לו מאוד על תלמידי הישיבה שמאחרים בכניסת שבת. ר' משה הירש ביקש מהחבר שלו שלמה קרליבך שילחין שיר על קבלת שבת ובני הישיבה בערב שבת יצאו לשדה בקרבת הישיבה, שם ישירו את קבלת שבת מוזיקלית, וכך זה יגרום לקבלת שבת מוקדמת. רבי אהרון קוטלר נהנה לאחר שיוזמתו של ר' משה הירש הצליחה, והבחורים הכניסו את השבת יותר מוקדם.

כשעזב ר' משה הירש את לייקווד לארץ הקודש ביקש ממנו ר"א קוטלר שישאר כמה חודשים על מנת לחזק את תלמידי הישיבה שראו בו כדמות רוחנית, והסכים. לאחר כמה חודשים שהישיבה עלתה על דרך המלך ר"א קוטלר מימן לו את כרטיס הנסיעה לאה"ק במטוס שעלה אז הון תועפות.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר