היסטוריה ואקטואליה

כיצד הגיב הגר"ח קנייבסקי להצעת היעב"ץ להשמיט קטע בזוהר הקדוש?!

מפורסמים דברי הזוהר הקדוש שמהם ישנם מרבותינו שהבינו כפשוטו שרשב"י כותב על עצמו שהוא הקב"ה; היעב"ץ הציע להסיר קטע זה מהזוהר; ומה תירץ מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל? (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת | ט"ז באייר | 17.05.22
מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל(צילום: Yaakov Nahumi/Flash90)

פרק ב': מפורסמים דברי הזוהר הקדוש: "כתיב יראה כל זכורך את פני האדון ה', מאן פני אדון ה'" שואל הזוהר, ועונה מִנֵּיהּ וּבֵיהּ: "דא רבי שמעון בר יוחאי", (שמות ל"ח א').

מדברים אלו ישנם מרבותינו שהבינו כפשוטו שרשב"י כותב על עצמו שהוא הקב"ה.

אחד מהם היה היעב"ץ מתקיפי דקמאי שלחם רבות נגד משיחיות השקר שפרצה גם בזמנו, ולכך הסיק היעב"ץ וקבע שקטע זה הוא 'כעין שיתוף', ולא יתכן שרשב"י יכריז על עצמו כ'אלוה', ולכך הציע היעב"ץ להסיר את קטע זה מספר הזוהר, כי בוודאי שלטו בו ידי זרים (הובא בספר מטפחת סופרים).

חלק מדבריו החריפים של היעב"ץ: 

"ובזה איני נושא פנים למי שיהא, אפילו יהא רשב"י האמיתי (ח"ו לחשדו בכך, שיקבל עליו לעשות אלוה, אדרבא היא הראיה שלא יצאו דברים הללו מפיו, אשר לא צוה ולא עלתה על ליבו מעולם, אפילו אמרה גדול שבנביאים לא צייתנא ליה, ולא אקבל שום התנצלות בכזה) חלילה להעלות על הדעת שהם דברי חכמי תורתנו הקדושים הנאמנים לה', לתת כבודו יתברך לאחר, לא תהיה כזאת בישראל... אבל לכלול באת  פני האדון, להראות את פני האדון, דא רשבי - מחזי חברותא כלפי שמיא, וכעין שיתוף ח"ו, ועכ"פ נותן מכשול לחסרי דעת, על כן אם היו זקנים מורי התורה אמיתיים בדור מסכימים, הייתי אומר וגוזר להסירו מן הספר לגמרי, ואוי להם לבריות...".

דברי היעב''ץ על הקטע מתוך הזוהר: ''מאן פני אדון ה'? דא רבי שמעון בר יוחאי''. ספר מטפחת סופרים (אוצר החכמה)
דברי היעב"ץ על הקטע מתוך הזוהר: "מאן פני אדון ה'? דא רבי שמעון בר יוחאי". ספר מטפחת סופרים (אוצר החכמה)

דבריו של היעב"ץ לא התקבלו אצל קהל הלומדים, ורבים מגדולי ישראל מצטטים קטע זה בעלייתם להר מירון בל"ג בעומר ובכל ימות השנה.

עלון 'קדושת מירון', בו נטען שחז''ל ראו ברשב''י, קברו, והר מירון, כממלא מקום של בית המקדש עד לבנייתו (צילום: ישראל שפירא)
עלון 'קדושת מירון', בו נטען שחז"ל ראו ברשב"י, קברו, והר מירון, כממלא מקום של בית המקדש עד לבנייתו (צילום: ישראל שפירא)

את דבריו החריפים של היעב"ץ תירץ מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל (ביאור 'שיח שפתותינו' בתוך סידור התפילה[1] 'שיח יעקב'), וכתב שאכן תמהו מאד בביאור הדברים, אולם הביאור הוא שהמדובר על השכינה שנמצאת עם הצדיק, שהרי כבר חז"ל כתבו כל המקבל את פני רבו, כאילו מקבל פני השכינה, כפי שמובא בתלמוד ירושלמי, ובכך מובן שלחינם היעב"ץ הבין שרשב"י כתב על עצמו שהוא אלוה, אלא מדובר על השכינה שנמצאת אצל הצדיקים".

דבריו המלאים של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל:

"איתא בזוהר הקדוש (שמות ל"ח א') שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ה', מאן פני האדון ה' דא רבי שמעון בר יוחאי. ותמהו מאד בביאור הדברים. אמנם הביאור פשוט דזה קאי אשכינה שעמו, דכל המקבל פני רבו כאילו מקבל פני השכינה כדאיתא בירושלמי פרק ה' דעירובין הלכה א'", (פירוש 'שיח שפתותינו' בסידור 'שיח יצחק').

בשיחה שערכתי עם העורך התורני הרה"ג רפאל רפפורט הפנה אותי לדברי הגאון רבי יוסף ענגיל מגאוני פולין, שבספרו גליוני הש"ס כותב שכעין דברי הזוהר מבואר גם בירושלמי ביכורים (ג ג) וה' בהיכל קודשו (חבקוק ב כ), זהו רבי יצחק ברבי אליעזר בהיותו יושב בבית הכנסת בשער העיר קיסרין.

בגליוני הש"ס גם הדגיש שבחינם תמהו על הזוהר בזה, כי גם בירושלמי הזה מבואר כך.

ולכאורה כוונת הדברים כביאורו של הגר"ח זצ"ל.

גם הגאון רבי אהרן לוין מראשי 'אגודת ישראל', רבה של סמבור ושל ריישא בספרו 'הדרש והעיון' ביאר דברי הזוהר, שיש חיוב לקבל את פני השכינה, ואחרי החורבן שאי אפשר לקבל את פני השכינה, החיוב הזה נוהג בקבלת פני הרב, דכמו שיש מצוה לקבל פני השכינה שלוש פעמים בשנה כך יש מצווה גם לקבל פני רבו, כי קבלת פני רבו היא כקבלת פני השכינה. ותפס את רשב"י שהיה הרב המופלג בדורו.

הגאון רבי אהרן לוין רבה של סמבור ושל ריישא  סבר שאחרי החורבן קבלת פני רבו היא כקבלת פני השכינה
הגאון רבי אהרן לוין רבה של סמבור ושל ריישא סבר שאחרי החורבן קבלת פני רבו היא כקבלת פני השכינה

עוד מוסיף הרב רפפורט שהחתם סופר במסכת ראש השנה (טז,ב) מביא מקור לחיוב הקבלת פני רבו ברגל, מפסוק זה של שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון, ואת לרבות ת"ח.

סידור 'שיח יצחק' עם פירוש 'שיח שפתותינו' בו תירץ שר התורה הגר''ח קניבסקי את דבריו החריפים של היעב''ץ (צילום: ישראל שפירא)
סידור 'שיח יצחק' עם פירוש 'שיח שפתותינו' בו תירץ שר התורה הגר"ח קניבסקי את דבריו החריפים של היעב"ץ (צילום: ישראל שפירא)
הגדלה

[1] מו"ל הסידור הוא רבי יום טוב ליפא ישראלזון. שם הסידור הוא 'שיח יעקב' עם כוונות השמות הקדושים עם ביאורים ועיונים 'שיח שפתותינו' ממרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצוק"ל ממה שרשם והשיב בכתב ידו.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected] 
תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר