"נשארנו הכי אותנטיים"

המחקר האקדמי קבע: ליהודי הקווקז יש יותר גנים יהודיים

הקהילה היהודית הקווקזית קיימה ימי עיון ברחבי העולם. ביום העיון שנערך בישראל חשף הרב של העדה, מחקר הקובע כי ליהדות הקווקז, יש יותר גנים יהודים מאחרים, וסיפר על הפעם הראשונה שהגיע לקובה ומה גילה שם (יהדות)

חנני ברייטקופף | כיכר השבת |
יהודים קווקזים מנגנים ברחבי העולם (צילום: הקהילה היהודית וקרן סטמאגי)

ביום עיון ובטקסים מרשימים בעצרות חיזוק לימים הנוראים ציינה הקהילה הקווקזית ברחבי העולם, שני עשורים ליסוד הקרן הבינלאומית של היהודים ההרריים 'סטמאגי', ע"י משפחת הנגיד מר גבריאל גרמן זכרייב, שתפקידה הוא שימור והחייאת מורשת יהדות הקווקז. האירועים התקיימו בישראל, ניו יורק, מוסקבה, באקו ובקובה – קרסניה סלבודה שבאזרבייג'אן.

יום יסוד הקרן הוקדש ללימוד המורשת המפוארת של הקהילה ששרדה אלפי שנים כמעט ללא התבוללות ולפרויקט החייאת ושימור השפה הג'והרי, כשבסיומו התקיימו כאמור עצרות חיזוק וטקסי חלוקת פרסים ומלגות לבני העדה, בראשות רב העדה הרה"ג רבי יניב נפתלייב. הרב זמיר איסייב - רבה של הקהילה הגאורגית בבאקו וחבר החטיבה הבינלאומית של 'ועידת רבני אירופה'. נציגי ממשלה ועיריות, אישי ציבור, משפחת זכרייב ומאות מבני העדה.

במהלך העצרת שהתקיימה בעיר חדרה, אמר הרה"ג רבי יניב נפתלייב, כי הוא חש סיפוק רב על הפריחה המחודשת של היהודים ההרריים בישראל ובעולם; "אני נזכר בערגה בעת שנשלחתי על ידי מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן זצ"ל לסייע בקליטת עלייתם לישראל. אני נפעם ונרגש מהתחדשות ההתיישבות באזרבייג'אן אך מאידך כואב על שוד האוצרות התורניים של העדה".

כשאני מביט על המהפך שחל בעדה, ליבי נפעם, אם נתחיל מהניסיון להרחיקם מהדת עוד מתקופת הקומוניזם ותנועות ההשכלה ועד קשיי הקליטה בארץ ובחו"ל - בימי צעירותי לא זכור לי אף לא בחור ישיבה אחד מהעדה. כיום ב"ה בכל עיר ועיר ישנם בחורי ישיבה ואברכים מצוינים אשר הקימו משפחות לתפארת וישנם מגידי שיעורי וראשי כוללים וגם בבנות הנפלאות המתחנכות במוסדות תורניים - בישראל ובעולם רואים את הפריחה בפעילות תורנית ובתלמודי תורה ברחבי קווקז וישיבה ופעילות תורנית במוסקבה ושיעורי תורה וחיי קהילה בברוקלין וטורונטו וברלין, וכך גם בעמדות מפתח בכל שטחי החיים, בחינוך, ברפואה, במחקר אקדמי, בטחון, ובהנהגה ציבורית".

עוד הוסיף הרב: "ב"ה רואים פריחה גדולה בעדה ברוחניות ובגשמיות. ישנם 15 בתי כנסת לעולי קווקז בישראל. יש לנו כיום כמה כוללים בישראל לאברכים מצוינים מבני העדה וגם במוסקבה, באזרבייג'אן ובעוד ערים בעולם ע"י יהודים נכבדים וארגון הצדקה הבינלאומי 'סטמאגי' שהקים זכרייב עם אחיו הי"ו".

הרב מספר על המחקר ואמר: "התפרסם מחקר שעשו באקדמיה בבית חולים רמב"ם על הגנים היהודים. לקחו דגימות מכל העדות כדי לדעת כמה אחוזים של הגנים היהודיים נשארו בכל עדה. כמובן שהגנים הרבים ביותר באחוזים היו מתוך אלה שלא נטמעו בעמים אחרים. התוצאה הייתה שיהודי קווקז נושאים הכי הרבה גנים יהודים מכל עדה אחרת וזאת מתוך הקנאות שלהם לשמור על הגחלת היהודית במסירות נפש ממש במשך אלפי שנים".

לאחר שהציג את המחקר, אמר הרב: "זכיתי לכתוב ספר שנקרא "מעגל החיים" ובו כתבתי את המנהגים והמקורות של בני יהדות הקווקז. התרגשתי מאוד בעת איסוף החומר וכתיבתו. ככל שחקרתי נוכחתי לגלות שמנהגיהם רובם ככולם חצובים במקורותינו הקדושים. הלבוש בכבוד ובצניעות. שמותנו מתורתנו הקדושה ואף לשוננו מובדלת מן הגויים – ג'והורי. בהתאם למאמר חז"ל ; שעם ישראל נגאלו ממצרים בזכות שלושה דברים שלא שינו שמם לשונם ולבושם".

"בפעם הראשונה", סיפר הרב, "שהגעתי לקובה שבקווקז נדהמתי לראות שלושה דברים אלו במלא עוצמתם. אחד השמות האותנטיים עוד מתקופת התנאים והאמורים כדוגמת רב אשי, אביי. רבא, רבינא, זלפה, בלהה וכדו', זה בהגדרה 'שלא שינו את שמם'. והשני הלבוש הייחודי שלהם. בצניעות וגם בכבוד, שזה בהגדרה; 'שלא שינו את לבושם'. והשלישי הוא השפה הג'והורי שרק היהודים דיברו בה - 'שלא שינו את לשונם'. המקור לשפה כפי שמעידים החוקרים הוא ארמית עוד מזמן גלותנו, אך ברבות השנים והתלאות זלגו לשפה גם ביטויים ומילים משפות שונות כגון הפרסית, ואזרית, וכן מילים חדשות מרוסית, לגבי הכתב שמקובל אצלנו במסורת, הוא בוודאות כתב עברית עתיקה ודומה מאוד לכתב רש"י".

בעצרת שהתקיימה במרכז הקהילתי החדש במוסקבה אמר מר גבריאל גרמן זכרייב: "גם תחת המגף שדרס כל סממן יהודי המשיכו יהודי קווקז בחיי תורה ומצוות ללא התבוללות, בגאון ובעוז מתוך תעצומות נפש ואמונה עמוקה, מסירות נפש והתמדה. בעשורים האחרונים אנו עדים למעמד גדול בו לוקחים על עצמם בני העדה הקווקזית, את תעצומות הנפש ואת המשאבים הדרושים על מנת להקים בתי תורה ותפילה, קדושה וטהרה שכל פרט ופרט משדר יופי והדר, יוקרה וזוהר, כיאה לבית אלוקים ולביתה של הקהילה היהודית הקווקזית; אנו מצדנו נסייע להעמיק לטפח ולשמר את מורשת יהדות קווקז, החייאת ושימור השפה הג'והרי והכשרת מנהיגות רבנית לצעירים בני העדה".

"אני שמח לבשר כי מלבד הקורסים ללימוד השפה הג'והורי שאנו מנגישים לציבור הרחב פעלנו ובתמיכת קרן הנשיא, האקדמיה הרוסית אישרה לימודים לבעלי תואר ראשון, בכל מקצוע, לעשות תואר שני במורשת יהדות קווקז והשפה הג'והורי", ציין זכרייב בסיפוק.

מנהל קרן 'סטמאגי' מר דוד מרדכייב אמר: "אנו רואים לצערנו כי בני העדה הקווקזית מאבדים את הקשר עם קהילתם ברגע שהם עוברים לערים הגדולות. שם הם מתקשים, ללא קהילה תומכת, להקים בית יהודי ולחנך ילדים ברוח המסורת. במצב כזה נדרשות פעולות מכוונות וממוקדות המיועדות לחבר ולאחד את היהודים סביב הקהילה. כפי שמראה הניסיון העולמי".

'קרן 'סטמאגי' הוקמה ע"י ששת האחים ושלוש אחיות לבית זכרייב שהתייתמו מאביהם – רשביל ע"ה בצעירותם. גבריאל גרמן הרוח החיה ונשיא הקרן היה בן 7 כשאבא שלו נפטר. הקרן נוסדה במטרה לשמר את היהדות הקווקזית ומורשתה, לקרב יהודים ליהדות, לסייע לבתי כנסת קווקזים ולאחד את הקהילות. הקרן תומכת גם בקהילה היהודית במוסקבה ובישיבת 'תורת חיים' שבראשה עומד הגאון רבי משה לבל המנהל הרבני של 'ועידת רבני אירופה', ובה לומדים קבוצה נבחרת של בחורים יוצאי הקווקז המקבלים הכשרה להיות מנהיגי העדה בעתיד חייהם, ובמוסדות חינוך תורה וחסד ברחבי העולם.

גולת הכותרת של פעילות הקרן היא הקמת מרכזים קהילתיים גדולים ומודרניים המהווים בריח תיכון בחייה של קהילה. בכל מרכז קהילתי; בית כנסת מפואר ולצדו כיתות לימוד בהם מתקיימים שיעורי תורה והלכה מסורת ומורשת קבועים לגברים, שיעורים לנשים ופעילויות חינוכיות לילדים.

אחד מהפרויקטים הלימודיים הייחודיים הוא לימוד שפת הג'וארי – ה'אידיש' של הקווקזים, כאשר לבד מלימוד השפה תתקיים עבודה שיטתית וחשובה בשימור ופיתוח השפה היהודית העתיקה והייחודית. במרכזים הקהילתיים פועלות מסעדות כשרות למהדרין אולם מרהיב לשמחות משפחתיות ולצידם מקווה טהרה.

נדבך נוסף לפרויקטים רבים נוספים למורשת יהודי הקווקז שהוקמו הוא ה'מוזיאון לתולדות ומורשת יהודי הקווקז' שייחנך ב'ירושלים של הקווקז' שבגובה שבאזרבייג'אן - העיירה קירמיזי קסבה או בשמה הרוסי 'קרסניה סלובודה' - 'הכפר האדום' שהוא אחד משני היישובים היחידים בעולם מחוץ לישראל, שכל תושביהם יהודים. כ-1200 איש חיים בעיירה שבה 13 בתי כנסת, בית עלמין עתיק ואפילו אולם אירועים כשר.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר