לך קלי תשוקתי – שבתי אליך!
תענוג לשמוע את החזן מסלסל בקולו:
'לך קלי תשוקתי'... מרגש...
ברגעים אלו, הקב"ה פורש על כולנו את טליתו,
עוטף אותנו ביחד, ומחביא אותנו תחת כנפי השכינה...
צמוד צמוד אליו, הכי קרוב שאפשר – שאף פעם לא נעזוב...
והוא מזרים לנו סליחה ומחילה, אהבה ורחמים – אין סופיים!
אומנם, רחקתי וחטאתי, אבל: לא התנתקתי!
לניצוץ שבי יש רצון חזק - להישאר מחובר!
במילים הראשונות של הפיוט:
נפתח ליבי, ואיתו – זרם הדמעות... והרצון האמיתי מתעורר:
'לך קלי תשוקתי' – רק לך, אז - איך פספסתי?
'בך חשקי ואהבתי' - כל השנה - רק שכחתי...חרוט זאת - בנשמתי!
לך ליבי וכליותי – צווה עליהם לייעץ לי טוב... קשה! מבלבל – אנא עזור!
לך רוחי ונשמתי – ואני – איפה אני?
לך אודה ואתוודה – עלי חטאי ורשעתי... שהיו בלי – כוונת זדון...
לך ידי, לך רגלי, לך רוחי ונשמתי...
והפיוט לא מדלג, על שום חלק מגופי...
אין דבר נסתר ונעלם, מנגד עיניך...
אני תופס, מה אני צריך לעשות:
לך אודה ואתוודה – על חטאתי ורשעתי.
כי איך לך אתן חשבון, ואיך אצדק בטענתי?
לך אבכה בלב נדכה... שמע נא את תחינתי...
איך את תורתך עזבתי, והלכתי בתאוותי?
השנה - לא אשכח אותך! מבטיח! בלי נדר...
אבל, עזור לי! כי יצר הרע – חזק ממני! משגע ומטריף אותי...
בכל מעידה וכשלון – חוגג על דמי!
לך קלי תשוקתי – נא אל תשליכני מלפניך...
מתחזק עכשיו - ומגלה דעתי, ומצהיר בזאת:
רוצה אותך – באמת, עזור לי - לממש רצוני!
רוצה שתשמח בי ובמעשי, להרגיש קרבתך – חפצתי!
חזק את רצונותיי הטובים, ועזור לי – לזכור תמיד:
לך קלי תשוקתי... לך ידי ולך רגלי...
מה אני ומה חיי... לך גאוותי – ועליך גאוותי...
לך כוחי ובטחוני העצמי, ויותר אין – עוצם ידי!
לך כישרונותי - ולך כשלונותי...
הכל שלך, ובאמת, שום דבר – לא שלי!
ועכשיו, אין לי מנוס, אלא – לבקש סליחתך...
ואתה ברחמיך - אל תעלם אוזנך, לרווחתי ושוועתי...
עשה עימי אות לטובה, וקומה נא - בעזרתי.
ותשמע תפילתי, ותענה את עתירתי.
השיבני אליך - ואשובה, ותרצה את תשובתי.
אלי ומלכי הטוב, נא אל תשב פני ריקם מלפניך.
תשלח מלאכי חן, שיצאו נא לעומתי – וימליצו בעדי!
וסלחת לכל העם הזה, כי חטא בשגגה.
שמע קולנו אשר ישמע בקולות, והאל המקבל את:
כל תפילות עמו היום ברחמים, אמן!