היסטוריה ואקטואליה

"יש מים קדושים ביהדות"; ישראל שפירא מגיב לזעם

הכתבה על "חצר האמוראים" - "קבר האמוראים תלמידי רב" בטבריה, יצרה הדים רבים, וגם תגובות נזעמות על ההגדרה "מים קדושים" | ישראל שפירא מגיב (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
מעיינות קדושים (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס)

הכתבה על "חצר האמוראים" - "קבר האמוראים תלמידי רב" בטבריה, יצרה הדים רבים בארץ ובעולם, ורבים מהגולשים פנו ובאו לבקר במקום הקדוש, עליו העיד המקובל הגה"צ רבי דב קוק שהוא קדוש כקדושת קבר רשב"י ממש.

נקודה אחת צרמה לחלק מהגולשים, והללו הגיבו לכותב השורות בבקשה לכתוב מקור לפרט מסוים שהבאתי בכתבה זו.

הטענה הייתה שהגדרתי את מי המקווה "בית הטבילה דרבי יוחנן" כ"מים קדושים", והיו מהגולשים שטענו לי שמדובר ב"מושג נוצרי", ו"ואין ביהדות מושג של מים קדושים".

אחד מאלו שטענו לי זאת, הוא ידידי הרב בנימין בן יעקב (שם בדוי), שטען לי שמשפט זה "צרם לו" מהסיבה הנ"ל.

המקווה בטבריה (צילום: חיים הקטן)
המקווה מחומם בלילה (צילום: חיים הקטן)

ראשית, כותב השורות נהנה מאד מתגובות על מאמריו, ולו מהסיבה שהדבר מעורר רעיונות למאמרים נוספים, בבחינת "יגדיל תורה ויאדיר", ובפרט שהמדובר על נושא כה חשוב ויסודי.

וכעת נגיב לטענה זו:

ידידי הרב בנימין בן יעקב טען שביהדות יש רק מושג של "מים טהורים", ו"מים קדושים" הינם מושג הנלסטי בשם "כֵרְנִיפְּס" שנוצרו בכיבוי של לפיד ממקדש של עבודה זרה, והנוצרים משתמשים ב"מושג" זה לרוב, בעיקר כדי לעשוק את "המון העם" בתרומות למוסדות הכנסיות.

ראשית צר לי מאד על ידידי הרב בנימין בן יעקב שבקיא במנהגים של דת הנצרות, יותר מתורתנו הקדושה, וכדבריו של הגאון רבי דוד פרידמן מקרלין לגיסו ר' יחיאל מיכל פינס לאחר שהוחרם בידי מרנא המהרי"ל דיסקין: "וצר לי מאד לראות איך מים הרעים ששתית בימי נעורך בספרי החיצונים הרבים אשר קראת, באו בקרבך למרורות פתנים".

"קדושה גדולה מאד" - "בירכת ביר - אשמי" ביער בן שמן ליד "מערת הנזירים" עליו יש הטוענים שהוא שריד למעיין שנברא לרשב"י בשנות הסתתרותו במערה י"ג שנים (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס)
"קדושה גדולה מאד" - "מעיין בית הקשתות" ליד מבוא חורון (צילום: מעיינות ונחלים נדירים בסטטוס)
"קדושה גדולה מאד" - מפלון בנחל כזיב (צילום: מעיינות ונחלים בסטטוס)

שנית, יש מקור מובהק על "מים קדושים" ביהדות!

שהרי בספר הזוהר הקדוש (פרשת בא), הביא על "מים העליונים" המכונים "מים קדושים" משום שהבדילו אותם מ"המים התחתונים".

ובגמרא (תענית דף ט') ישנה מחלוקת בין רבותינו האמוראים האם מי גשמים הם מ"מים העליונים" או "תחתונים".

דעת רבי יהושע שמי גשמים הם מהמים העליונים, ומובן מדבריו שכל מי גשמים הם "מים קדושים", ומקווה הרי חייב להיות ממי גשמים וכך יוצא שכל מקווה הוא בעצם "מים קדושים".

"קדושה גדולה מאד" - מקווה אקלוגי הניזון ממי מעיין שמיקומו נחשף בלעדית בסטטוס מעיינות ונחלים
"קדושה גדולה מאד" - מעיין עין ורדא בפאתי תל גזר (באדיבות סטטוס מעיינות ונחלים נדירים)
"קדושה גדולה מאד" - המפלון בעין בוקק בים המלח (באדיבות סטטוס מעיינות ונחלים נדירים)

עם מקור קדוש זה פניתי למעון קודשו של המקובל הגר"ד קוק, כדי לשמוע את דעתו, דעת תורה בנידון.

בתחילה הרב קוק אמר שההגדרה של מקווה הוא "מים טהורים", ולא "מים קדושים" - אלא שלאחר שהוא פתח את דברי הזוהר הנ"ל, הוא פסק שמוכח מדברים אלו שבכל מקווה יש "בחינה של מים קדושים".

עוד הוסיף הרב קוק שמעיינות הם יותר קדושים ממקווה, ומעיינות של ארץ ישראל יש בהם "קדושה גדולה מאד".

"קדושה גדולה מאד" - אגמון ב"ארץ המעיינות בקעת הירדן" (באדיבות סטטוס מעיינות ונחלים נדירים)
"קדושה גדולה מאד" - מעין אלרועי שליד קרית טבעון (באדיבות סטטוס מעיינות ונחלים נדירים)
הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן מעטיר בתפילה ב"קברי האמוראים תלמידי רב" בערב שבת הגדול תשפ"ג (צילום: נתנאל כהן)

נמצאנו למדים לפי דברי המקובל הרב קוק, שכל מקווה מוגדר "בחינה של מים קדושים", ומעיינות (גם באפריקה או אוקראינה) יותר קדושים ממקוואות. ומעיינות של ארץ ישראל יש בהם "קדושה גדולה מאד" - "מים קדושים".

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן מעטיר בתפילה ב"קברי האמוראים תלמידי רב" בערב שבת הגדול תשפ"ג (צילום: נתנאל כהן)
(צילום: נתנאל כהן)
(צילום: נתנאל כהן)
(צילום: נתנאל כהן)
(צילום: נתנאל כהן)

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר