פרק י': כשהגאון רבי עזריאל ליב אבלי, בנו של הגאון הנודע רבי אברהם אבא פּוֹסְבֶלֶר, רב ואב"ד וילנה בתקופת חיותו של אדונינו הגר"א למד את מסכת ברכות פרק 'הרואה' בסוגיה של עוג מלך הבשן ש"עֲקַר טוּרָא בַּר תְּלָתָא פַּרְסֵי" (פרוש: עוג מלך הבשן עקר הר של ג' פרסה והניחו על ראשו כדי לזרקו על ישראל (ברכות נ"ד ע"ב), הוא נזקק לעסוק בסוגית "הנמנעות".
פרקי הסדרה על אשת לוט >>
- סיפורה של גברת: האם ה'נציב המלח' הינו 'אשת לוט'?
- לשם מה השאיר הקב"ה את אֵשֶׁת לוֹט בארץ?
- מדוע הרמב"ם השמיט את ההלכה של הברכה על "אשת לוט"?
- הגר"ח קנייבסקי הכריע: כך נדע אם זו באמת "אשת לוט"
- מיהי "אשת לוט" האמיתית? שאלנו את המומחה אסף מדמוני
- אשת לוט של ימינו היא "המצאה של הציונים"
- מה צריך לברך על אשת לוט? זו דעת הפוסק התימני
- המסורת המוסלמית וכף הרגל: האם זהו קברו של לוט?
- ההשתוקקות של ראש ישיבת פוניבז' לבקר בסדום
רבי עזריאל אבלי היה תלמיד מובהק של רבה של קרלין, הגאון רבי יעקב ברוכין מחבר ספר 'משכנות יעקב', תלמידו החשוב ביותר של מרנא הגר"ח מוולוז'ין.
בספרו 'שלמה משנתו' (ברכות שם) מבאר רבי עזריאל ביאור מעניין.
את דבריו מתחיל רבי עזריאל אבלי וטוען שאירוע זה של לעקור הר ענקי הוא "אינו מן הנמנעות".
הסבר: לפי דרכו של הנשר הגדול הרמב"ם, הקב"ה יכול לעשות רק נס שאנו בני האדם יכולים להבחין בו והוא יכול להראות לנו בעיניים.
דוגמה: את קריעת ים סוף / חציית הירדן אנו יכולים לדמיין ים ענקי שנחצה לשניים, [ובימינו ביימו על כך עשרות סרטים], לעומת זאת לבנות מגדל שהוא יהיה בגובה של 100 מטרים, ומקביל בגובה של 50 מטרים – זה "מן הנמנעות", ודבר זה הקב"ה אינו יכול לעשות, כי אין אדם יכול להביט ולראות בבת אחת את הגבהים השונים במקביל.
לעומת הרמב"ם, חז"ל (מגילה, י' ב') כתבו במפורש: "מקום ארון אינו מן המידה", ומדובר בנס שהרי כנף כל אחד מהכרובים הייתה עשר אמות, ואילו רוחב קודש הקודשים כולו היה עשרים אמות, דהיינו, לא נשאר מקום לארון עצמו, והיה עוד מקום לכהן להלך בקודש הקודשים - ומכך משמע שישנן מרבותינו שסברו שהקב"ה יכול לעשות נס מן הנמנעות.
ממשיך רבי עזריאל אבלי ומנסה להוכיח ולתאר לקוראיו שהמעשה המופלא על עוג מלך הבשן יכול להתממש במציאות טבעית לחלוטין.
רבי עזריאל אבלי מעלה סברה שעוג ועמו היו גיבורים, ומשכך הם יכולים לעקור הרים כפי שמתארים חז"ל. ממשיך לטעון רבי עזריאל שעוג מלך הבשן השתמש עם אבק שריפה: "ואפילו על ידי חציבת אבן עם מקדחות וימלאו החורים אבק שריפה, או שאר מיני חומרים מפוצצים אשר אולי היו נודעים גם בימיהם, שמעשים בכל יום שמפצצים בהם הרים של כמה פרסאות, ואין כל חדש תחת השמש".
ממשיך רבי עזריאל אבלי וכותב: "וגם אין מי שיכחישני אם אומר שהיה לו השמיר, שהסלעים נבקעים מפניו, כמו שהשתמש שלמה לאבני המקדש".
עוד ראיה מביא רבי עזריאל אבלי וכותב: שהרי קומתו של עוג מלך הבשן הייתה גבוהה ביותר כגובה ארזים גבהו, ולאחר שעושה חשבון מסיק שגבוהו היה כמאתיים וארבעים איש וההר שהרים שהיה י"ב מילין, נחשב אצלו כהר של מאה אמה בלבד, ואף אם כוחותיו היו כשל אדם בינוני, הוא היה מצליח כפי שהובא על חוזקם של בני הנפילים, ועל שמשון הגיבור.
כעת עובר רבי עזריאל אבלי לחלוק על הפרשנים שביארו שלא כפשוטו, ומקשה על הרשב"א והמהרש"א שביארו את אמרות חז"ל מפורשות אלו שלא כפשוטן: "וא"כ בדרך הטבע נקל היה לו לעקור ההר ממקומו, דלא כהרשב"א והרש"א ז"ל שאמרו שהוא דבר זר, ואמרו שלא היה ולא נברא ההר הזה, רק משל הוא ורמז בעלמא, ודבריהם תמוהים , דא"כ מאי "הרואה אבן מברך", כפי שכתבו חז"ל??
טוען רבי עזריאל אבלי: אם כסברתם של הרשב"א והמהרש"א היה לחז"ל לכתוב "הרואה מקום מלחמת עוג"! ולא "הרואה אבן" (שלדבריהם לא הייתה ולא נבראה).
מוסיף רבי עזריאל אבלי ראיה לדבריו כפי שתוספות (ברכות שם) כותב שהמברך חייב שיראה את הנס ניכר, ולפי הרשב"א והמהרש"א אין כזה דבר "מקום הנס", שהרי כולו היה רק משל, ובוודאי שלא ניכר על פני הקרקע.
כך למעשה מוכיח רבי עזריאל אבלה שהנס האדיר (שלא קיים עוד לפניו ולאחריו), כדמות עקירת הר ענק על ידי בן אנוש - יכול היה להתממש במציאות.
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com