פרק ח': בפרקים הקודמים סקרנו את מחאתו של הרב רפאל קצנלבוגן מרבני 'פועלי אגודת ישראל' שטען שבספר "החסידות" בתרגומו של ר' משה שנפלד נאמנם של החזו"א והגרי"ז ישנם דברי הבל ורעות רוח וכפירה.
- נאמנם של גדולי ישראל שהפך לפובליציסט החרדי הראשון
- מלחמת הסופר החסידי ר' אהרן מרקוס בביקורת המקרא הכפרנית
- הביקורת החריפה על ספר 'החסידות': "עולבים במלאכי אלוקים וקדושי עליון"
- העסקן שערך עיתון וחתם על כתב המינוי של הגרי"ח זוננפלד
- יהודים מפולגים גם כשרוצחים את אחיהם; הפילוג בין 'העדה החרדית' ל'אגודת ישראל'
- הביקורת החריפה של הרב רפאל קצנלבוגן נגד ספר "החסידות"
- הפולמוס על קהלת: "האם אין זו כפירה ממש?", תהה הרב קצנלבוגן
כאמור הרב רפאל קצנלבוגן מרבני מפלגת "פועלי אגודת ישראל" מחה בר' משה שנפלד, תוך שהוא כותב בציניות שהוא התלבט האם מותר לצטט דברים שאינם על פי הלכה, ומסיים שכל זה עשה כדי להוכיח לציבור הקוראים שגם: "ספר המופיע אפילו על ידי קנאים מנהיגי הנוער החרדי ומטיפי מוסר מקצועיים" זקוק בדיקה לבל נכנסו בו השקפות פסולות.
וכך לשונו המלאה של הרב קצנלבוגן: "הרשתי לי לצטט דברים שלפי ההלכה שאלה גדולה אם מותר לצטט דברים הללו. אכן סמכתי, ואולי באמת טעיתי.. הדין שאתה לומד להבין ולהורות להראות לקוראים שבדיקה מדוקדקת זקוקה בזמננו אנו על כל ספר המופיע אפילו ע"י קנאים מנהיגי הנוער החרדי ומטיפי מוסר מקצועיים".
הפרט המרכזי עליו מצביע הרב קצנלבוגן שכביכול ר' משה שנפלד ציטט דברי כפירה שכתב ר' אהרון מרקוס הוא, ששלמה המלך כתב את ספר קהלת במצרים, בשפה מצרית, והוא יועד למצריים ולא ליהודים. ורק כאשר ירבעם בן נבט יריבו של שלמה המלך ייבא את ספר קהלת ממצרים ופרסמו במטרה להקניט את שלמה המלך, נודע הספר לעם היהודי, אלא שחלק מחז"ל רצו לגונזו, ו"הדבר לא עלה בידם כי התנ"ך היה נפוץ מזה מאות שנים... ולא היה בכוחה של סמכות כל שהיא, לדון לכף חובה ספר שמצא חן בעיניהם של השופטים המחמירים עזרא ונחמיה".
טרם העלאת מאמר זה, שלחתיו לאחד מהרבנים הליטאים (אחד מבני אצולת מייסדי 'דגל התורה'), שאמר לי שברור לו שהמאבק של הרב קצנלבוגן ממפלגת "פועלי אגודת ישראל" כנגד ר' משה שנפלד שכיהן כאישיות השקפתית ב"אגודת ישראל", היה מאבק פוליטי ותו לא, ואין בעיה בדברי הרב מרקוס גבי אופן כתיבת ספר קהלת.
נרחיב בתולדות מפלגת "פועלי אגודת ישראל".
בכנסת הרביעית עת פרשה מפלגת "פועלי אגודת ישראל" מ"אגודת ישראל" בהסכמת מרן הגאון רצ"פ פרנק זצ"ל, רבה של ירושלים, ונכנסה לקואליציה, נערכו עצרות מחאה כנגדם.
כך יצא מכתב מביתו של מרן הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי הנושא את התאריך אב תש"כ (1960) בו התבטא במילים חריפות, בין היתר נכתב כך: "המצביע לרשימת הפורשים, הוא בכלל מחללי שם שמים בסתר וברבים רחמה ליצלן... מנהיגיהם נושאי כליהם השחיתו התעיבו והפכוה למפלגה חומרית מובהקת... והמה מכניסים ארס אשר קרך בשורותיהם... וכל הרשעה כלה כעשן תכלה ובא לציון גואל בב"א".
האירועים החריפים הללו היו בשנת תש"כ (1960) במהלך כהונתו של הרב רפאל קצנלבוגן כאישיות רוחנית במפלגה וכמחליפו של הגאון רבי מאיר קרליץ בהנהגה.
גם בשנת תשל"ב (1972) בחייו של הרב רפאל קצנלבוגן, המשיך וכתב הסטייפלר מכתבים חריפים כנגד המפלגה, וכך לשונו: "ראיתי להודיע שמפלגה זו היא מהמחבלים בכרם ה', עושים מעשה זמרי.. וברור שכל המחזיק בה ומחזק אותה הן במישרין בן בהקיפין.. יוצג מפלגה זו עם כל המחזיקים בה בצד המהרסים ומחריבי הדת לחרפות ולדראון עולם רחמנה ליצלן.. יתרחק מהם ומהמונם לבל יספג בכל חטאותם".
בחודש סיון תשפ"א נפטר נכדו של רבי רפאל - רבי מרדכי ליב קצנלבוגן, ובעיתון 'יתד נאמן' בכתבה שסקרה את לווייתו, נאמר על סבו רבי רפאל: "הגאון הירושלמי הנודע". עיתון הפלס כתב באותו שבוע: "הגאון רבי רפאל יצחק קצנלבוגין זצ"ל בעל באר רואי".
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com