הגאון רבי דוד לייבל, נשיא קהילות 'אחוות תורה', נשא לפני מספר שבועות, נאום שעורר סערה, כשמחד הרבה בשבח לומדי התורה ומאידך קרא לאפשר למי שרוצה חינוך עם לימודי ליב"ה, כעת הוא עונה שוב לאחר מתלמידיו על השאלות הקשות שהתעוררו.
שאלה: מאז הנאום של הרב ובית שמש לפני שבועיים, יש דיון ציבורי מאוד רחב. הנושא של לימוד תורה, האם זה לכתחילה או היחס של לימוד תורה מול לצאת לעבוד? האם זה לכתחילה או בדיעבד? יש פה משהו שעדיין לא מספיק ברור. מצד אחד התחנכנו על ערך לימוד התורה כערך עליון ותלמוד תורה כנגד כולם וככה חינכו אותנו.
גם הרב בעצמו סיפר בדרשה שהרב מקדיש את רוב חייו ללימוד תורה ויושב ולומד, ותומך באברכי כולל שממיתים את עצמם באוהלה של תורה. ומצד שני הרב העביר מסר של לצאת לעבוד, זה גם לכתחילה, משהו פה לא מסתדר, זה לא יכול להיות שני דברים לכתחילה, וזה הערך הזה הוא החשוב הרי אותו צריך לייקר ולכבד או שיש ערכים אחרים שיכולים להיכנס במקומו.
תשובת הרב לייבל: "לא יודע אם אתה היית אבלאולי סיפרו לך שהיה שיעור בירושלים? בדיוק דיברתי על הנושא הזה, דיברתי עם מה זה תלמוד תורה".
"אז יש שני דברים בתלמוד תורה. יש את החובה של תלמוד תורה ויש חובה שתלמוד תורה שהשולחן ערוך מגדיר כבוקר וערב, קצת בבוקר קצת בערב ויש אח"כ יש הנושא לבו. מי שרוצה להיות תלמיד חכם, מי שזה הייעוד שלו, מי שרוצה לתת כוחות שמה, לתת פול גז הוא תלמיד חכם והוא התלמוד תורה כנגד כולם, הוא החשוב ביותר בעולם מי שרוצים, מי שזה ייעודו או מי שיכול".
עוד הסביר הרב לייבל: "מי שיש לו את הכשרונות, מי שיש בו וכו אפשר אפשר, אני אפנה אותך אל השיעור הזה. החפץ חיים אומר, שעם ישראל הוא כמו צבא. יש טייסים ויש תותחנים ויש אפסנאים וכל אחד יש לו תפקיד. עכשיו האפסנאי הוא לוקח מטוס, הוא מתחיל להטיס את המטוס, הוא פושע. לא אף שהטובים לטייס באמת, אני אומר טוב הטובים לטייס הטובים לטייס, אבל צריך כישורים מסוימים וצריך יכולות וכו. אז אז אז אתה מהטובים מטייס".
"אבל", מוסיף הרב לייבל, "מי שנמצא בתותחנים הוא לא לכתחילה?! הוא עושה את התפקיד שלו הכי טוב, צריכים אותו כן, צריכים אותו וזה הלכתחילה שלו. עכשיו אתה יכול, אתה רוצה להיות טייס, אתה רוצה לתת 7 שנים לצבא? לא יודע מה. אז אם כן, אתה משובח, עכשיו פתחנו כולל בבני ברק, בו נותנים סכום מטורף לכל אברך של 4,500 ש"ח".
שאלה נוספת: בצורה שבה הרב מציג את הדברים, נוצר הרושם שלימוד התורה או הקדשת החיים ללימוד התורה, להמית את עצמנו בעולמה של תורה, הוא מראש ערך שהוא הוא לא לכל אחד הוא מיועד רק ליחידי סגולה ומראש.
תשובה: "בהחלט בהחלט. בהחלט. אני אומר בהחלט, אני אומר את זה ואני כאילו אני מחדש משהו כאילו 2000 שנה, זה לא היה ככה ואני מחדש שלא כל - רוסיה, פולניה, מרוקו ועיראק כולם עבדו ויחידי סגולה, כמו שכתוב בביאור הלכה שיחידי סגולה הלכו וזעקו את עצמם. זה אני אמרתי, חידוש עצום. חידוש עצום. אמרתי מה שכתוב בביאור הלכה".
"עכשיו", מסביר הרב לייבל, אתם שם התחנכתם למשהו על סמך אתוס, ויכול להיות שבאמת צודק, שאחרי השואה לא היה רבנים לא היה ר"מים, לא היה שוחטים, לא היה מוהלים, לא היה סופרים. היה צריך היה צריך כלי קודש".
"אז הלכו החזון איש אולי לא אמר, אבל הוא עשה. הוא שלח אנשים בסדר גמור. כל ארץ ישראל היה 400 איש, כל ארץ ישראל. ושהיה שאז פה היה היהדות. 400 איש למדו. אתה אומר אוקיי, צריך. כמה בזמני היה 2000 איש? לפני 50 וכמה שנים? אבל עכשיו אתה מדבר על 150,000 זה 150,000 ר"מים, ראשי ישיבות רבנים. מה זה?", סיכם הרב לייבל את עמדתו.