פרק ב': אמש חשפנו את הסגולה הנפלאה שכבתה שריפה נוראית בכ"ו בכסלו תמ"ו (1686) בעיר רג'ו אמיליה, בה נלקחה כתונת אשה עליה מרוח דמה ותלו אותה על בית מול השריפה, ובכך השריפה כובתה כפי שתיאר וכתב לדורות הגאון רבי יצחק לַמפּרוֹנטי בספרו 'פחד יצחק'.
רבי יצחק לַמפּרוֹנטי ששימש כרב ורופא בפדובה ופרארה, היה בגיל 7 בלבד כשהנס אירע. אולם הנס נחקק בראשו הצעיר, ולכך, מסתבר הוא הזכירו באנציקלופדיה ההלכתית שחיבר 'פחד יצחק'.
לאלו מבין גולשי 'כיכר השבת' שימהרו לקיים סגולה זו בפועל, ובכך להילחם בשריפות שבימי הקיץ הלוהטים פורצות ביערות ארצנו, נבהיר שאין בכתבה זו לפסוק לגבי קיום סגולה זו בפועל, ועל כל גולש שיעשה שאלת חכם מובהק שמבין בעניינים אלו, שכן ישנם מהפוסקים שסברו שמדובר בחשש "עבודה זרה" ו"דרכי האמורי".
בגיל שש התייתם רבי יצחק מאביו, ולאחר שלמד תורה בעירו, נסע לאוניברסיטת פדובה ללמוד רפואה. במקביל למד בישיבה בראשות רבי יצחק כהן, ולאחר שסיים את חוק לימודיו בפדובה, נסע ר' יצחק הצעיר למנטובה שם למד אצל ראש רבני איטליה רבי יהודה בריאל. הוסמך לרבנות, ומונה לראשות הישיבה ולרבה הראשי של פרארה.
רבי יצחק למפרונטי שעסק ברפואת יהודים ונכרים כאחד, הקדים את הגאון רבי דוד לייבל המפורסם, והקים בית מדרש ייחודי ליהודים שבאו ללמוד לאחר שעות העבודה.
ספריה עצומה החזיק רבי יצחק בביתו, וממנה שאב מקורות לספרו המפורסם 'פחד יצחק' (14 כרכים!). אחד מתלמידיו המפורסמים ביותר היה הרמח"ל.
רבי יצחק נפטר בחודש כסלו תקי"ז (1756) ובנו רבי שלמה התמנה תחתיו. צער גדול שלא ניתן לפקוד את קברו ולהתפלל לישועת הפרט והכלל, שכן חצי שנה לפני פטירתו האינקוויזיציה הורתה שלא לסמן מקום קבורתם של יהודים, כך מקום קבורתו לא ידוע.
לפני מאה וחמישים שנים עיריית פרארה הנציחה את זכרו בהעמדת לוח זיכרון ליד ביתו בעיר. באה"ק נקראו רחובות על שמו בירושלים וביפו, ומאתיים שנים לאחר פטירתו בשנת תשי"ז, הונצח רבי יצחק במדליה.
סדרת הספרים 'פחד יצחק' עוררה הדים רבים בעולם התורני, בין היתר מפני שהוא הראשון שהתפלפל בסוגית 'הריגת כינה בשבת' שחז"ל התירו, ואילו ה'פחד יצחק' אסר, כיון שהסיבה המובאת בחז"ל כאילו כינה איננה פרה ורבה- בימינו איננה רלוונטית לאור המחקר המדעי המתקדם (עסק בסוגיה זו בימינו הגאון המפורסם רבי משה לוי זצוק"ל ר"מ ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק, ובעמחב"ס שו"ת 'תפלה למשה' וספר 'מנוחת אהבה').
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com