פרסום ראשון: פתגם המיוחס לאבי תנועת המוסר רבי ישראל סלאנטר שהודפס בספרו של הגה"צ רבי שכנא זאהן - ׳פרקי תשובה וגאולה׳, ונמצא רק במהדורה ראשונה (צונזר במהדורות מאוחרות), בשם הגה"צ רבי גדליה אייזמן על יחסו של אבי תנועת המוסר הגה"צ רבי ישראל ליפקין סלאטנר ל"ביאור" לתורה שכתב הפילוסוף יהודי גרמני משה מנדלסון נחשף כאן לראשונה.
>> למגזין המלא - כנסו
[אין חולק שבקרב שלומי אמוני ישראל, דמותו והגותו של משה מנדלסון מוגדרת כאפיקורס מראשוני הרפורמים, וכתבה זו עוסקת בהיסטוריה בלבד. עובדה היא שמשה מנדלסון אותה כינה מרנא החתם סופר בצוואתו - רמ"ד, מכונה רשע משה מדעסוי, ולא כפי שכנראה הנכון רבי משה מדעסוי, והפרשנות הקיימת לראשי תיבות אלו, נכונה בהחלט על פני אמיתות ההיסטוריה].
לדברי רבי שכנא זאהן, שציטט את רבי גדליה אייזמן[1]: "ארבעים יום ישב ר' ישראל [סלאטנר] על הביאור, ואמר שהוא לא ראה בו שום פסול". ("פערציג טעג איז ר' ישראל גיזעסן איברערן ביאור און האט גיזאגט אז ער האט קיין בייז ניט גיזעהן").
הגאון הצדיק רבי שלום שכנא זאהן זצוק"ל נפטר בז' בטבת תשע"ג, היה מגיד שיעור בישיבת "תורה ודעת" מחבר סדרת הספרים "עטרת יעקב על הש"ס" ומייסד כולל ירושלים "אליבא דהלכתא-קדשים טהרות".
הרב זאהן למד בישיבת מיר אצל רבי ירוחם ליבוביץ, ולאחר מכן בישיבת כנסת בית יצחק בעיירה קמניץ, אצל רבי ברוך בער ליבוביץ וקיבל ממנו מכתב סמיכה. בישיבת קמניץ למד בחברותא עם רבי חיים פנחס שיינברג.
במשך 30 שנה שימש הרב זאהן כמגיד שיעור בראש ישיבת תורה ודעת ולאחר מכן עלה לארץ ישראל והקים את רשת הכוללים "אליבא דהלכתא" בעיר העתיקה שבה לומדים כהנים את הלכות העבודה בבית המקדש, במקביל לכהונתו כראש כולל 'קדשים'. בגיל 101 נטמן בבית הקברות הר הזיתים.
רבי גדליה אייזמן אשר בשמו הובאה השמועה (בשם רבי ישראל סלאנטר) (נפטר שנה לפני הרב זאהן בתאריך ג' בתשרי תשע"ב) כיהן כמשגיח בישיבת קול תורה במשך קרוב לשישים שנה וכונה "זקן המשגיחים".
רבותינו היעב"ץ והגר"י אייבשיץ ויחסם למשה מנדלסון
כפי שידוע לכל היסטוריון משה מנדלסון עצמו היה יהודי שומר תורה ומצוות כל חייו. בצעירותו קיבל מכתב מהגאון ר' יהונתן אייבשיץ שמלבד שבחים מופלגים אף העיד עליו ש"תוכו אכל קליפתו זרק", בתקופה מאוחרת יותר עמד עם הגאון התקיף ר' יעקב עמדין במו"מ הלכתי שאף נדפס בשו"ת היעב"ץ, וציטוטים מן ה"ביאור" (תרגום התורה לגרמנית וביאור שלה) שכתב ניתן למצוא בספרי גדולי ישראל. אף בדור שלאחריו – תקופת המאבק ברפורמה - הייתה ההתייחסות אליו בקרב רבני גרמניה חיובית ומכבדת, אלא שבדורות האחרונים דמותו נתפסה כמבשר השכלה, כיון שהרפורמים העריכו אותו.
האם יתכן שאבי תנועת המוסר התבטא בחיוב על משה מנדלסון?! עצם זה שהמשפט שנכתב בשמו של רבי גדליה אייזמן בספרו של רבי שכנא זאהן הושמט במהדורות הבאות, אומר דרשני. יתכן שמהדירי הספר הבינו שפרט זה לא נכון. אמנם הדעת נותנת שיתכן שבדורות שלנו הוחלט שמשפט זה יוריד מערכו של אבי תנועת המוסר אצל בני התורה אשר בבני ברק.
נעיין בדמותו של רבי ישראל סלאטנר שיצא חוצץ הן כנגד הרפורמים והן כנגד ה"יהדות הקפואה" שהייתה עד זמנו, טרם לידת "תנועת המוסר".
בספר 'תנועת המוסר' שכתב רבי דב כץ בהסכמות גאוני וצדיקי תנועת המוסר הובא ש"משכילי וילנה ראו ברבי ישראל סלאטנר רב מתקדם ומשלהם. הם שמעו את דברי הביקורות החריפים שהיה מותח על היהדות הקפואה, הם שמעו שהוא מטיף רעיונות חדשים על התוכן המוסרי של המצוות ועל מעמקי ההיגיון של אגדות חז"ל, ולכן הם התקרבו אליו ואמרו לו שאין כוונתם אלא להתקדמותו הרוחנית המוסרית של העם, והם מוכנים לעזור לו בהפצת רעיונותיו".
בשנת תר"ח (1848) הוקם בית המדרש לרבנים בווילנה, ואד"ם הכהן לבינסון מונה למורה ראשי ללימודים עבריים, המשכילים הבינו שצריך להעמיד בראשו גאון תורני מפורסם, וראו ברבי ישראל סלאנטר מועמד מתאים, והציעו לו תמורת משכורת גבוהה של שמונה מאות רובל לשנה.
מיותר לציין שרבי ישראל סלאנטר החזיק בהשקפת כל גדולי התורה, שראו בבית מדרש זה תקלה גדולה העלולה להביא שואה רוחנית על עם ישראל ועל כל מעמד התורה, משום כך הוא דחה את הצעתם בשתי ידיים.
ב'תנועת המוסר' הביא הרב דב כץ שבשביל להצליח להשפיע על כלל היהדות, רבי ישראל סלאנטר השתלם בשפה הגרמנית, קרא את העיתונים החשובים, התעמק בפילוסופיה של עמנואל קאנט והתלבש כמנהג יהודי גרמניה ועמד בקשרים הדוקים עם שלושת מאורי היהדות שם, הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר מברלין, הרב שמשון רפאל הירש מפראנקפורט והרב ד"ר מאיר ליהמן ממאניץ.
מה אתם אומרים טוקבקיסטים יקרים: האם הפתגם שצוטט בספר "פרקי תשובה וגאולה" בשמו של רבי שכנא זאהן, בשם רבי גדליה אייזמן, בשם רבי ישראל סלאטנר - על משה מנדלסון, נכון?!
[1] בספר לא הובא שהפתגמים בשם רבי גדליה אייזמן, אלא כך קבלתי מפי השמועה. איך שלא יהיה: ר' שכנא זאהן הדפיס את שמועה זו בספרו.