פרק ו': אחד מספריו של הגאון רבי שלמה מחלמא הוא הספר "חוג הארץ", שבתוכו מפת ארץ ישראל. החיבור שרד בכתב יד, ופורסם בירושלים בתשמ"ח.
- הרב שמונה לרבה של העיר חלם - בגיל 25 בלבד
- הספר נחשב כ"משכיל" והלך לאיבוד בעולם התורה
- פרשת הגט מקלֵיוֶוא של החתן ברח שבוע וחצי אחרי החתונה
- מה למד הגר"ש מחלמא מהפילוסוף אריסטו?
- הפולמוס המרתק סביב עליית ר' שלמה מחלמא לארץ ישראל
בספרו זה באה לידי ביטוי ידענותו הרבה של הגר"ש מחלמא בתנ"ך, תלמוד בבלי, ירושלמי ומדרשי חז"ל. וידידם מוכיחות שכתב זאת טרם עלה לארץ ישראל, והוא הסתמך לשם כך במפות קדומות כפי עדותו שהיה עליו לעיין ב"ספרי עמים, ובלשונות העמים" לצורך חיבורו. יצוין שהגר"ש מחלמא לא סמך עליהם, אלא העמיק ב"חקירה ודרישה" כדי לצייר את הגבולות שיתאימו לתנ"ך ולחז"ל וכדי שיישבו את הסתירות ופירושי קדמונים ואחרונים.
מהדירי 'חוג הארץ' השוו את הגר"ש, לרבינו ר' אשתורי הפרחי הקדמון, וכך דבריהם:
"חשיבות מיוחדת נודעת לספר זה, באשר, כפי הנראה, זהו הספר הראשון בשטח חקירת ארץ ישראל אשר נתחבר ע"י גאון אדיר, אשר נהירין לו שבילי התנ"ך, המדרשים והתלמודים, ועל כן מקורותיו ודבריו הם אמת לאמיתה, וממקום קדוש יהלכון".
בהמשך נכתב:
"ראש וראשון מבין חוקרי הארץ בקנה מידה חשוב ביותר, הוא רבי אשתורי הפרחי שעלה ארצה בשנת ע"ב והקדיש את חייו לחקר תורת ארץ ישראל ובירור גבולותיה, משך י"א שנים הסתובב בארץ, חקרה ודרשה, "והיו לי הערים ככוכבי השמים" – כך הוא מעיד על עצמו. אחריו בסדר הדורות אולם בצורה מיוחדת ומקורית, הוא רבינו בספרו "חוג הארץ".
ספר 'חוג הארץ' ערוך בשישה פרקים, עם הנושאים כדלהלן: רשימה שמית של המקורות בארץ ישראל. סוגיית "שלש ארצות לביעור". רשימה של הערים לפי שבטים, כולל מפות. גבולות הארץ. במסעי בני ישראל במדבר. שמות בארץ על פי סדר אלפביתי.
רבינו החיד"א, והחוקרים צונץ, ושטיינשניידר, הזכירו את כתב היד לספר 'חוג הארץ' שלימים בשנת 2012 רכשה הספריה הלאומית
הגר"ש מחלמא כתב בספרו פיוט העוסק בקדושת ארץ ישראל:
יבנה המקדש ועיר הקודש תכון על תלה.
בנוי לתלפיות, אז בקול רנה והמון חוגג אליו נעלה במסילה
ואם ח"ו בימינו לא נזכה לראותה בבניינה
אף גם זאת אשאל מאת ה', אתחנן לראותה בחורבנה
הוא ינהגינו עלמות
להלך בה ד' אמות בטרם אמות.
ואם מסיבות הזמן קורותיו וקשותיו המה על הדרך לשטן
גם זאת בעיני לא תקטן
לעסוק בתורת העול"ה כאילו הקריב ועלה
ואעמוד מרחוק על המצפה
ואביט על מראהו במפה
בחיבור פיוט זה הגר"ש מחלמא הלך בדרכו של רבינו ר' אשתורי הפרחי שכתב בספרו 'כפתור ופרח' מספר פיוטים על ארץ ישראל, אחד מהם הוא בראותו את הירדן מול העיר יריחו:
"על יד הירדן (לך אלוקי אתן) אברך אהלל אשבח ואודה שמך, בעד עמך בקעת ים סוף, גבול ארצך שפתו והסוף, הסוף לאליהו חציתו. בו אלישע לא היה חצוף. חשוף זרוע קדשך קדוש ישראל להושיע עם אביון. הטיבה ברצונך את ציון".
פיוט נוסף חיבר רבינו אשתורי הפרחי בעומדו ליד שער הרחמים:
"אדון יחיד, אל הבית הזה, אורו של עולם, זה עני קורא, שופך שיח וזורק מרה. צועק זועה, פושט ידיו ופורש כפיו, נגדיך, אל, שם פניו מחכה צדקתך, מקוה ישועתך!... בחסדיך הנאמנים, אלוהי, בנה ביתך כבתחילה, פוקד ישועה, פוקד עם סגולה, שבע רוגז, הולך בגולה, ואל עיר קודשיך בדביר ארמון מהוללה הביאוהו בחסד וברחמים.. ועל מזבך יעלה עולה כי תתנהו לשם ולתהילה". (כפתור ופרח פרק י"א)
בהקדמה למהדורת תשמ"ח לספר 'חוג הארץ' נטען שהספר לא זכה לראות אור הדפוס, עקב הסתלקותו של המחבר לישיבה של מעלה בעיצומן של ההכנות להדפסת כל ספריו: "חשיבות מיוחדת נודעת למפות ששורטטו ע"י הגאון המחבר זצ"ל בטוב טעם ודעת וביד מאומנת. צירפנו את המפות אחת לאחד והרכבנו מפה כללית של ארץ-ישראל עפ"י דרכו של המחבר".
הצלת כתב יד 'חוג הארץ'
כתב היד של 'חוג הארץ' ניצול בימי מלחמת העולם השנייה, לאחר שהוא הוחזק בידי יהודי במחנות ההשמדה.
בספרו 'חוג הארץ' מגלה הגר"ש מחלמא בקיאות רבה ועצומה בכל מכמני התורה, מקורות ספרו לרוב הם תורה שבכתב, מקרא נביאים וכתובים, וכן תורה שבעל-פה.
נקודה מעניינת שהגר"ש מחלמא הראשון שזיהה את "בקה" כ"פקיעין". נקדים ונאמר שרבות כתבנו במדור זה אודות פולמוס מערת רשב"י, היאך בימינו היא מצוינת בפקיעין הגלילית, בשעה שבזוהר הקדוש הובא שהיא באזור לוד במרכז הארץ. אלא שהמצדדים בפקיעין, מציינים שבאותו מקור שנכתב שהמערה באזור לוד ("מַדְבְּרָא דְלוּד"), מצוין גם "מערתא דבקע" – ולדבריהם "בקע" היא "פקיעין", ואכן עורכי מהדורת תשמ"ח של ספר 'חוג הארץ' מעירים שיש להבין מהיכן לקח הגר"ש מחלמא את סברתו שבקע היא פקיעין, הרי דבר זה לא היה ידוע עד ימיו, והתפרסם שנים רבות אח"כ כשר' שלמה בובר הדפיס את פסיקתא דרב כהנא בה נכתב: "רשב"י ור"א... מערתא דבקע", והסיקו המהדירים - "ורבנו כיון מדעתיה דנפשיה".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com