בפרשת השבוע – כי תבוא – אנו מוצאים קוטביות. הפרשה פותחת במצוות "הביכורים", ראשית פרי האדמה שהחקלאי מעלה אל בית המקדש ומודה על מתנת הארץ והטובות המסתעפות מכך.
בהמשך, הברכות שנאמרו על הר גריזים במעמד כל ישראל ומשם – במעבר חד ותלול עוברים להר עיבל, שם נשמעות הקללות הנוקבות למי שילך בדרך לא טובה והתוכחה הנוראה שנאמרת גם היא בפרשה, אותה קוראים כתקנת עזרא הסופר בשבת שלפני השבת האחרונה של השנה, באמירת "תכלה שנה וקללותיה".
המטרה הסופית, היא להביא את עם ישראל מארבע כנפות הארץ, מכל המקומות והמצבים אליהם הוא הגיע – אל התכלית של קיבוץ גלויות ותיקון עולם ולשם הכל מתקדם...
•
חשתי את 'פעמי הגאולה' הללו מצלצלים באזני בתזמון מדויק, בראש חודש אלול הוזמנתי להנחות אירוע בלתי שגרתי שהתקיים בבית כנסת בהרצליה פיתוח, תחת הכותרת של סעודת מצוה לרגל יום ההילולא של הצדיק רבי שאול נחמיאס זצ"ל והשקת חמשה מספריו מסדרת 'באר שאול' אשר חלקם רואים אור לראשונה.
אירוע של הילולא אינו זר לי, גם לא של גדולי עולם ממרוקו, אך השילוב של המשתתפים והקשת הרחבה של המרחב האנושי והציבורי גרם לי להתרגשות ולתחושה של 'נצח ישראל לא ישקר', וההבטחה כי 'לא תשכח מפי זרעו', גם או בפרט אם הדברים מתרחשים בהפרשים של כמה דורות...
בעלי האירוע הם ידידיי היקרים אמיר וגילי לנג, בין המשתתפים היה שילוב נדיר ולא מצוי, את שולחן הכבוד פיארו בנוכחותם מו"ר הרב יצחק דוד גרוסמן והרב דוד קובלסקי מייסד מאורות הדף היומי, ראש עיריית הרצליה ועוד, בין המשתתפים בלטו כמה ממובילי המשק הישראלי, מנכ״לי בנקים גדולים, חברות ביטוח, מימון ופיננסים רובם שלא ממוצא יהדות המגרב. כולם ישבו יחד והאזינו לסיפורי מופתים, ודברים מפרד"ס התורה, רוב המשתתפים לא מוגדרים כדתיים, לחלקם זה האירוע המסורתי הראשון שבו הם משתתפים!
מדוע אני מתאר את כל זה? כדי להיווכח, לראות ולזהות כי קיימים רבדים נוספים ועמוקים בעם שלנו, ולכל אחד מישראל ישנו ניצוץ יהודי קדוש, גם אם הוא חבוי ומוסתר בחיי היום יום.
•
רק לחשוב כיצד "במקרה" מזדמן אירוע שכזה, תורה שהייתה חבויה ומוסתרת מעל מאה וחמישים שנה, יוצאת לאור על ידי נין המחבר, בעליה של אחת החברות הגדולות בעולם. ויקבץ בו קשת אנושית וציבורית רחבה כל כך, שישבו והאזינו לדברי תורה וסיפורי מופת על הצדיק רבי שאול זצ"ל, מחכמי מרוקו, פועל ישועות בקרב הארץ.
הצדיק הותיר אחריו כתבי קודש עמוקים שרק חלקם כבר ממלאים חמשה כרכים עבי כרס. רב הנסתר על הגלוי. תמונתו עדיין לא נחשפה, ואף מקום קבורתו עדיין לא נודע, שככל הנראה נמצא אי שם במתחם 'המערה' במרקש, בתקווה והציון יתגלה במהרה, עד אז, מורשתו שהשאיר אחריו הם כתבי הקודש שהשאיר בעולם.
•
אחד מסיפורי המופת המפורסמים עליו קשור ליום שלפני פטירתו, ערב ראש חודש אלול, למרבה ההפתעה הצדיק ביקש לידיו את השופר, ותקע בו. לתלמידיו הנדהמים מסר כי הגיעו אליו מלאכים ובישרו לו כי הלילה הוא אמור להחזיר את נפשו לבורא עולם, וכך היה! בראש חודש אלול, בגיל 61 הוא נפטר.
•
ישנם זרמים תת קרקעיים שזורמים להם לאיטם, בקצב שלהם. ורבדים נסתרים קיימים מתחת לפני השטח. כך נסתר ונגלה מעורבים, כך משתלבים להם מסורות של ארצות ויבשות רחוקות גיאוגרפית, מזרח ומערב מתחברים להם, וקיבוץ הגלויות מתקדם בקצב שקובע בורא עולם בכבודו ובעצמו.
ובכן, גם כשהאירוע מסתיים וכולם יוצאים אל האוויר הדחוס של הרצליה, חוזרים לקרקע המציאות שאיננה פשוטה, עם הקיטוב הנוכחי בעם והדרך הארוכה שלפנינו - הם יוצאים מהאירוע כאשר מישהו הדליק בתוכם את הניצוץ היהודי והטוב המחבר ביניהם ובין הנשמות שלנו כאן בארץ הזו בזריקת אור מעודדת של תקווה. יחד שבטי ישראל.