בספר "אור למאיר" שהודפס בשנת תרע"ג, לפני למעלה מ-110 שנים, על-ידי הרב הצדיק רבי מאיר יהודה שפירא זצ"ל, נרמז בפרשת בא כי שנת תשפ"ד מסוגלת לבוא הגאולה.
על הפסוק "ולכל בני ישראל היה אור במושבתם", נכתב בזה הלשון: "ידוע אשר גאולת מצרים היה גאולה כוללת ורימז על גאולה העתידה שתהיה ע"י דוד משיח צדקנו, אשר יתגלה אור הגנוז, וכמו שמרומז בפרשה והארץ היתה תה"ו ובה"ו וחש"ך ע"פ תהו"ם שמרמז על ד' גלויות, ורוח אלקים מרחפת ע"פ המים זה רוחו של משיח, ויאמר אלקים יהי אור שיתגלה אורו של משיח, לזה במכת חושך נתגלה להם מהאור שעתיד להיות בימי דוד משיח צדקנו, לזה במשבת"ם עולה תשפ"ד מספר דו"ד כזה דוד עולה י"ד ב' י"ד הוא כ"ח כ"ח פעמים כ"ח עולה תשפ"ד גם מל"ך ישרא"ל קי"ם עם [התיבות] עולה תשפ"ד כמו שאיתא בהאר"י ז"ל אשר אז יהיה אור הלבנה כאור החמה".
בעקבות כך נשאל הפוסק הגאון רבי בן ציון קוק, ראש בית הוראה הכללי ירושלים ורב קהילת אבי עזרי - מרכז פתח תקווה, האם שנת תשפ"ד, השנה בה אנו נמצאים - תהיה שנת הגאולה?
וכך השיב הפוסק, לשואל:
"דע לך כי בשנת תרצ"ט ות"ש היו הרבה רמזים שהיא שנת גאולה ופקידה ובעו"ה יצא מה שיצא ופירשו הגדולים שבאותו הדור כי יתכן שבאמת היתה צריכה להיות פקידה אך כשלא זוכים לכך אזי ר"ל הצרות מתגברות.
"וה' ירחמנו ולהתפלל כפי שהורה הגר"ד לנדו להתפלל שלא יהיה יותר קשה. וכבר אחז"ל תיפח רוחן של מחשבי קיצין. והרמב"ם (הלכות מלכים) כתב ששום תועלת אין לעסוק בעניינים אלו.
"לא מצאתי בדבריו שתהיה שנת ביאת משיח אלא שאז יאיר אור הלבנה כאור החמה ואין לי עסק בנסתרות. כשאני מבקש על כך בקידוש לבנה אני מכווין שיהיה טוב אך איני יודע למה ירמזון הדברים.
"בברכה שנזכה להיות ממחכי קץ ישועתו באמת ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, בן ציון הכהן".