הסגולה של רבי נחומק'ה לחיילים להינצל בשעת מלחמה

כפי שהרחבנו, מרן החפץ חיים היה ככל הנראה הרב החרדי הראשון שכתב ספר הלכה ומוסר לחיילים בשם "מחנה ישראל", בשביל החיילים היהודים הרבים שגויסו לצבא הרוסי והפולני לקראת תרמ"א (1881).

ספר שלם שהוקדש לחיילים לא היה קודם לכן (זולת הלכות מלחמה ברמב"ם שיועד לצבא יהודי ומצוות כיבוש ארץ ישראל), אלא שאחד ממוריו ורבותיו של החפץ חיים, הצדיק רבי מנחם נחום קפלן  - רבי נחומק'ה מהורדנקא שכיהן כגבאי צדקה, והיה רבו המובהק של החפץ חיים, המליץ לחיילים יהודים לומר את פסוקי שמע ישראל, כסגולה להינצל בשעת מלחמה.

החפץ חיים בסוף חייו דבק בצדיק רבי נחומקה, והביא בספרו שמועה אחת ויחידה בשמו, אותה הבאנו בראשית כתבה זו.

החפץ חיים הוסיף על דבריו הקדושים של רבי נחומק'ה  ש"התורה היא מגנה ומצילה, ופסוקים אלו השגורים בפי כל, הן הן דברי תורה להגן ולהציל בעת צרה והתועלת רבה, כי בזה יתעורר זכותן של ישראל שמקבלים עליהם עול מלכותו של הקב"ה להינצל מכמה הרפתקאות רעות המתרגשות לבא בעולם, גם בעת המלחמה על שדה קטל".

בהמשך מוסיף החפץ חיים נורא נוראות: "אם חס ושלום נגזר עליו שימות יהיה בזה תועלת גדולה לנשמתו, כי קיבל עליו עול מלכות שמים ברגע אחרון שבימי חייו בעת יציאת הנשמה, וגדול כוחה של קריאת שמע שחרית וערבית להיזכר לחיים של שלום". (הובא בספר 'מחנה ישראל' ל"ב ס"ז, וכן בספר החפץ חיים ופעלו ח"ג עמוד תת"ע).

יצוין שסגולה לומר במלחמה "שמע ישראל" מופיע כבר בחז"ל (סוטה מ"ב ע"א) "אמר רשב"י הבטיח הקב"ה לישראל אם אתם קוראים קריאת שמע שחרית וערבית, אתם ניצולים מאויבכם".

סגולת 'שמע ישראל' מוכחת כמצילת חיים בשדה הקרב

מסתבר שספרו של החפץ חיים "מחנה ישראל" בו הובאה הוראה זו מאת הצדיק רבי נחומק'ה פורסמה בעולם, ורבים מאחינו/אבותינו היהודים ניצלו ממוות בעקבות שאמרו 'שמע ישראל', ובעקבות כך היו אף חיילים נכרים שאמרו שמע ישראל, מתוך תקווה שהם ינצלו ממוות.

את זאת אנו למדים מעיתון הונגרי בשם "הילערי פעסטי" מתאריך י"ט תמוז תרע"ו מזמן המלחמה העולמית הראשונה, פורסם העתק מכתב של חייל נכרי שכתב לאשתו:

"הואילי נא בטובך לבקש פני השכן היהודי שלנו חיים לפתור [לתרגם י.ש] לך את המילים 'שמע ישראל', כי בשעה שכדורי משחית עפים על ראשנו, ואנשי הצבא נופלים כשיבולים אחר הקוצר, אז יתחילו אנשי הצבא היהודים לצעוק 'שמע ישראל' וניצולים ממות לחיים, בשעה שחבריהם אינם יהודים נהרגים. ותיכף שיפתור לך  השכן חיים מילים אלו, תודיעיני, וכשיבוא איזה סכנת מות יצילו את חיי"[1].

הצדיק רבי נחומק'ה

הצדיק רבי מנחם נחום קפלן שכונה רבי נחומק'ה מהורונק'ה חי ופעל בין השנים  תקע"ב תר"ם (1811 – 1879) ובתור ילד, שם עליו עין רבי קרפל אטלס מחשובי  קהילת שאוולי, ולקחו ללמוד עם בנו מאיר, לימים הגאון הנודע רבי מאיר אטלס. 

בבחרותו נחום הקטן למד והגה בתורה הקדוש בישיבת מיר, ולאחר נישואיו עם איטה בתה של רק יוסף אליעזר הכהן מנסוויז', פנה לעסוק בחסד ומעשי צדקה בהטעימו שמי שלומד בתורה בלבד ולא שת ליבו לכאב האדם שסביבו, אין בידו לימוד תורה. ו"רק מי שעושה כך  יודע טעמה של תורה שהיא תורת חיים ותורת  אדם".

תקופה קצרה למד רבי נחומק'ה בוולוז'ין, אולם עזבה לאחר שקיבל בה כבוד מהלומדים. לאחריה רבי נחומק'ה למד תקופה בפרישות אשר במסגרתה במשך חודש/ חודשיים הוא לא  דיבר עם אדם.

רבי נחומק'ה סירב להתמנות לרבנות הורדנה כגבאי בית הכנסת. הוא התרים עבור נזקקים אף בקור ושלג, וסירב לקבל תשלום על שיעורי תורה שמסר אף מעשירים גדולים.

הסיפור המפורסם על 'יוסלה קמצן קדוש', שבני קהילתו לא רצו לקוברו כי הוא היה ידוע ברבים כקמצן שלא שת  את ליבו לצורך עניי העיר, ולאחר מותו גילו שהוא היה הנדבן הכי גדול של העיר, סופר במקור על עשיר בהורדנה שהעביר כספים רבים  לגבאי  הצדיק רבי נחמוק'ה ששמר את סודו  עד פטירתו.

בימינו אין רבים שזוכרים את רבי נחומק'ה למרות שבדור האחרון עד השואה,  תמונתו של רבי נחומק'ה עמדה ליד תמונת אדוננו הגר"א ורשכבה"ג רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה.

סיפורי חסד רבים  ישנם על רבי נחומק'ה, ואין היריעה תוכל להכילם, אלא שנכתוב אחד מהם, עדות שמיעה מנכרית בת זמנו של רבי נחומק'ה, וכדי לסבר אוזני הקוראים הצעירים שיזכרו את רבי נחומק'ה, לא רק כרב שכותב סגולות לחיילים אלא אף בגופו עסוק בגמילות חסדים.

סופרת פולניה בשם אלידה אורז'קובה (חיה בין השנים 1841 – 1910) תיארה את דמותו  של  רבי נחומק'ה בסיפור בשם "הב פרחים" בו מתואר אשה אלמנה וענייה שכדי לפרנס את בנה היא מכרה בגדים ישנים, וכשגדל ולא נותר לה לפרנסו,  היא הביאה את בנה לביתו של רבי נחמוק'ה, והוא גדלו והכניסו לתלמוד תורה.

כאמור, סיפורים רבים כיצד רבי נחומק'ה זי"ע עזר וסייע לעניים וגלמודים בכל צרכיהם ישנם. יתן השם שישפיע עלינו שפע ממרומים בזכות קדושתו של רבי נחומק'ה, ושנזכה בביאת משיח צדקינו.

ישר כח לידידי העורך התורני הרה"ג רבי רפאל רפפורט שהביא לידי מקורות נפלאים אלו. יתן השם שזכות אמירת 'שמע ישראל' תעמוד לחיילינו, ויחזרו בעז"ה בשלום לביתם.

•

[1] הובא בספר אעירה שחר סוטה מ"ב, ובספר כמוצא שלל רב פרשת שופטים.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com