פרק ב': במהלך ההיסטוריה, רבים מעולי הרגל לארץ ישראל עברו בעיר עזה, שכן זו שוכנת על דרך הים. רבי משולם מוולטרה, רבינו עובדיה מברטנורא ומרן החיד"א התארחו בעיר עזה ועוד רבים.
חלק מעולי רגל אלו כתבו יומני מסע מפורטים, וחלקם אף צייר את הנוף הנשקף לעיניהם. כך שנותרו בידינו ציורים רבים מהם אנו למדים על ההיסטוריה של ארץ הקודש באותם השנים.
באחד הציורים המתאר את מקומותיה הקדושים של ארצנו, שנכתב בשנת שנ"ח (1698) בעיירה קאסל מונפיראטו (השוכנת בצפון איטליה), נכתב בכתב יד עברי: "כפר עזה היא עיר שמשון מדינה יפה וזו צורתה". בצד שער העיר, נראים שברי הריסות של הארמון אותם שבר שמשון ביום מותו.
ליד המסגד הגדול בעזה מצויה מסורת מקומית (שנשתמרה בידי משפחת מרגולין שבן משפחתה אליעזר כיהן כחבר מועצת העיר עזה), על קבר שמשון. מסורת זו היא לא יהודית, שכן בנביא נאמר שקבר שמשון הוא בין צרעה לאשתאול, ואלו נמצאים ככל הנראה באזור בית שמש.
המעניין שבאתר ויקיפדיה באנגלית נכתב שעד ימינו במקום עומד שלט שמנציח את אתר זה. להלן צילום של אותו קבר שמשון הגיבור שהובא בספרו של חגי הוברמן 'קהילה יהודית בעזה' בהוצאת מדרשת ראשית ירושלים.
הערצת יהודי עזה לשמשון הגיבור היא מובנת מאליה, אף בית הספר לילדים שהוקם בתחילת המאה ה-20, שמו היה "שמשון".
קבר שמשון במהלך השנים זוהה בלא פחות מחמישה מקומות באזור בית שמש: 'קובור אל יהודי', 'קבר נבי עריב', 'שייח סמט', ו'קבר אבו מיזאר' בתל בית שמש.
בימינו התקבע קבר שמשון ב'תל צרעה', וכל שאר האתרים נשכחו מהעין. מיקום זה שנוי במחלוקת, שכן הוא נמצא במרומי צרעה, ואילו בתנ"ך נאמר שהוא נקבר בין צרעה לאשתאול (יצוין שמיקום קבר דן עונה על ההגדרה "בין צרעה לאשתאול").
זיהוי צרעה ואשתאול
בתנ"ך 'צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל' מוזכרות שמונה פעמים ביחד, וברור שהיו בקרבת מקום, העיר צרעה מוזכרת כבר בכתבי המלך אל עמראנא כבר לפני 3400 שנים.
כל אזור צרעה ואשתאול הסמוך לבית שמש מזוהה עם שמשון ומנוח, וסלע בצורת מזבח באזור התעשיה הרטוב, נטען בפי חוקרים רבים כסלע מנוח אבי שמשון.
גם אם מיקום צרעה ואשתאול אינו מוחלט, אלא ברור שהם נמצאים באזור זה, שכן הנכרי אוסבסיוס לפני 1700 שנים עבר במקום, וזיהה את הכפרים צרעה ואשתאול בקרבת העיר בית שמש.
רבנו אשתורי הפרחי כותב לפני 700 שנים: "לדרום לוד כשלש שעות מזרחי הוא צרעה ואשתאול לא נשתנה שמם".
החוקר רבי יהוסף שוורץ לפני 175 שנים כותב: "הכפר צאר"א הוא צרעה, ולמערב צאר"א בערך שעה אחת הכפר שטוא"ל הוא אשתאול".
הנוסע המפורסם ויקטוֹר גֵרֵן בשנת תרכ"ג (1863) כותב ביומנו שהוא שמע מפי ישישים ערבים ששם הכפר 'אשוע' יושב על כפר קדום בשם 'אשועל' או 'אשתועל', ועל קבר שיח' ע'ריב אמרו לו שידוע להם שהוא קבר שמשון.
ברם, המיקומים בימינו של צרעה ואשתאול שנקבעו בידי ועדת השמות הממשלתית לא מדויקים, וראה עוד בספר 'מקום בפרשה' לרב פרופ' יואל אליצור בנושא זה.
מה שברור הוא שקבר שמשון אינו נמצא בעזה, שכן בתנ"ך נאמר שאכן הוא מת בעזה, אלא ש'אֶחָיו וְכָל-בֵּית אָבִיהוּ', לקחוהו וקברהו בין צורעה לאשתאול.
לקריאה נוספת:
- 'יהודים בעזה' חגי הוברמן.
- התורה והארץ ז' חבל עזה וגוש קטיף בעריכת זאב (ז'אבו) ארליך.
- 'אנציקלופדיה לידיעת הארץ', ירושלים תשט"ז (1956) זאב וילנאי.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com