היסטוריה ואקטואליה

המקומות הקדושים של עזה והביקור במעמקי המסגד הגדול | ריאיון מרתק

ראש המחלקה לעניינים ערביים בממשל הישראלי ברצועת עזה אלוף משנה דוד חכם מתרגש בריאיון לישראל שפירא להיזכר ב'מקומות הקדושים' הרבים שיש בעזה, ובמיוחד על ביקוריו במסגד הגדול | ומה הוא גילה במעמקי המסגד? | צפו בריאיון (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
אלוף משנה דוד חכם - מושל העיר עזה לשעבר בריאיון על המקומות הקדושים בעזה (צילום: באדיבות מגזין 'שלום לך עזה - בעקבות עזה היהודית')

ראש המחלקה לעניינים ערביים בממשל הישראלי ברצועת עזה, אלוף משנה דוד חכם, סיים את תפקידו בשנת תשנ"ג (1993), עם תחילתו של המשא ומתן המדיני בין ישראל לאש"ף הידוע בשם "תהליך אוסלו".

כעת, בצילה של המלחמה ולקראת צאת מהדורה נוספת של מגזין "שלום לך עזה - בעקבות עזה היהודית", ערכתי ביחד עם ידידי זאב חנוך (ז'אבו) ארליך ראיון מקיף עמו, בו שמענו את זיכרונותיו, מהימים בהם שירת וסייר בעזה, והדברים יפורסמו פה בפרסום ראשון.

בפרק הראשון חשף דוד חכם, את הסיור שבו ליווה את בנימין נתניהו, שהגיע לביקור בעזה לאחר שסיים את תפקידו כשגריר ישראל באו"ם. נתניהו הגיע לסיור עם עוזרו הצעיר אביגדור ליברמן.

בפרק זה דוד חכם מתרגש להיזכר ב'מקומות הקדושים' הרבים שיש בעזה, ובמיוחד על ביקוריו במעמקי המסגד הגדול, בו הוא גילה בהתרגשות רבה את מנורת שבעת הקנים החקוקה בתוך המסגד.

אתה היית בכל 'המקומות הקדושים' בעזה?

"נתחיל מבית הכנסת עזה ים, שבו ביקרתי פעמים רבות. בית כנסת נמצא בסמיכות קרובה לחוף הים במרחב פתוח שלא היו בו מבנים. הייתי אומר שהמיצג המרכזי בבית הכנסת שאני זוכר אותו היטב, הוא פסיפס בלתי רגיל מדהים ביופיו שהשתמר בצורה כמעט מלאה. אגב במקום היה דרך קבע שומר פלסטיני, שתפקידו היה לשמור על בית הכנסת ולאבטח אותו".  

זאבו ארליך: השומר בבית הכנסת היה בלי שתי רגליים ובלי יד...

"השומר היה דואג לשפוך מים על הפסיפס כדי שיהיה מבריק. אני זוכר היטב את דמותו של דוד המלך מנגן על הנבל, ומעל ראשו היו אותיות 'דויד'. בשלב מסוים וכדי לשמור על יצירת האומנות היהודית העתיקה הזו, העבירו את הפסיפס להתנחלות נצרים בחלק הדרום מזרחי של עזה בקרבת חוף הים, שהיא הייתה למעשה חלק מהמרחב של העיר עזה. דרך התנחלות זו ניתן היה להגיע לבניין המפקדה של הישראלי בטבורה של העיר עזה.

"אגב. נצרים שכנה בקרבת ציר הרוחב שהוביל מהים לצומת שבה עובר ציר האורך של רצועת עזה 'צאלח א- דין'".

בית כנסת העתיק בעזה הוא הכי גדול בארץ! אמוראים וסבוראים התפללו בו!

"כשאני משחזר זה באמת נראה מתחם גדול מאד. כאמור, הפסיפס היה שמור מאד ובשלב מסוים העבירו אותו לנצרים, ועד היום אני זוכר שהבאתי מבקרים מהארץ ומחו"ל לצפות בו בנצרים ואני זוכר היטב שהפסיפס היה מכוסה דרך קבע בברזנט גדול, כדי להגן עליו מפגעי מזג האוויר. בשלב מאוחר יותר הפסיפס הועבר למוזיאון רוקפלר בירושלים.

"אלו לא השרידים היחידים היהודיים בעיר עזה. במסגד הגדול 'אל- כביר' במרכז עזה בקרבת הציר המרכזי בעיר 'עומר אל – מוח'תאר', היה ניצב עמוד עם מנורת שבעת הקנים, שלאחר פרוץ האינתיפאדה המנורה הושחתה ע"י ערבים בני המקום. אני זוכר שהמנורה הייתה ממוקמת בעמוד שהיה במפלס היותר קרקעי של המסגד, ובכל פעם שהגעתי לשם, ירדתי למפלס התחתון כדי לחזות בה".

מושל עזה לשעבר אלוף משנה דוד חכם מקבל את מגזין 'שלום לך עזה - בעקבות עזה היהודית' מאת המחבר ישראל שפירא, והעורך החוקר הנודע זאב חנוך (ז'אבו) ארליך. חכם מחזיק בידיו את ספרו 'עזה בגובה העיניים'

"זקני עזה, לפני האינתיפאדה לפני שפרצו הפרות סדר וגילוי אלימות כנגד ישראל, מסרו לי שבעזה יש שרידים רבים לישוב יהודי גדול שהיה במקום לאורך ההיסטוריה. אז הם לא היו מוטרדים שהם גרים למעשה במקום שיש בו שרידים יהודים. לאחר האינתיפאדה, תמונת המצב השתנתה מקצה אל קצה במאה ושמונים מעלות, וכשהייתי מדבר עם גורמים דתיים אסלאמיים הם נהגו להכחיש בתוקף כל קשר וזיקה יהודיים לעזה.

"אתה למד שהייתה קהילה יהודית מעטירה בעזה לאורך מאות שנים. אפיזודה מעניינת הקשורה בקהילה היהודית בעזה קשורה להופעתו של שבתי צבי שהכריז על עצמו כמשיח כאשר אחד האישים המרכזים שתמכו בו ובתנועתו, היה 'נתן העזתי' שנקרא כך על שם עזה עירו.

"אני זוכר שאחד האתרים הנוספים בהם היה ניתן להבחין בסמלים יהודיים, היה בבית פרטי ששכן לאורך רחוב 'אל - ווחדה' שהוא אחד מצירי הרוחב המרכזיים של העיר עזה. מדובר בסמל המנורה עם שבעת הקנים שהייתה חקוקה מעל אבן שניצבה בכניסה לבית והובאה ממקום אחר, וברור שלקחו אותה מאתר יהודי".

יתכן שמדובר מאבן שריד לבית כנסת העתיק שחרב בשנת תקצ"ה (1835), והיהודים מכרו אותו. אִבּראהים מחמד עלי פאשא שליט מצרים שכבש את ארץ ישראל בשנים אלו, בנה מאבניו את מצודת אשקלון, וכנראה שחלקים נוספים שלו נדדו לבניה משנית בעזה.

המשך יבוא...

לקריאה נוספת:

- דוד חכם, 'עזה בגובה העיניים - מבט לאינתיפאדה מבפנים' (מודן 2016)
- ישראל שפירא, 'שלום לך עזה - בעקבות עזה היהודית' (בהפצת מדרשת 'ראשית ירושלים')
  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר