אנחנו נמצאים בשעת מלחמה ועם ישראל זקוק לזכויות. וודאי לא למחלוקות. וודאי לא לעוד סבבים של התנצחויות פנימיות חסרות תועלת.
לכן אני מקדים: אני כותב את השורות הבאות לא במענה לאלו שמחפשים בנרות כל הזדמנות לנגח את המגזר החרדי. אין לי שום רצון להעמיק את השיח (אם אפשר לקרוא לזה "שיח") עם אלו שעבורם המילה "חרדי", זאת מילה נרדפת לכסף וסחטנות.
אני כותב דווקא עבור אלו שהמילה "חרדי" היא מילה נרדפת לתורה וחסד.
בבחינת "דע מה שתשיב - לעצמך".
בימים אלה מתנהל קמפיין עלוב נגד הציבור החרדי בגין תמיכה ממשלתית בתקציב החינוך החרדי. הקמפיין הזה לא בוחל בשום אמצעים, ורוכב בעיקר על טיימינג - קשה ממילא - של שעת מלחמה. נו, הרי ברור שכל תוספת תקציב למורה במערכת החינוך החרדית, היא על חשבון אפוד וקסדה של לוחם בעזה. וברור שהזמן הטוב ביותר למחזר את השקר הזה, הוא כשחיילי צה"ל מחרפים נפשם בשדה הקרב.
ובכן, בואו נעשה מעט סדר: צריך להגדיל את תקציב הביטחון באופן משמעותי. אין חולק על כך. כדי להגדיל את תקציב הביטחון באופן משמעותי, יידרש קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה. מי שמשלה את עצמו שהתשובה לשאלה המתנשאת "איפה הכסף?" למלחמה, היא: בשכר המורים והמורות החרדים. לא מבין בכלכלה ולא מבין במלחמה.
אני מניח שיצא לכם כל כך הרבה פעמים לשמוע את המילים כסף וחינוך חרדי בימים אלו. האם שמעתם על יד ושם בהקשר של כסף? האם שמעתם על יד בן צבי בהקשר של כסף? על כפרי נוער? על כפרי סטודנטים? על תנועות נוער? זה כמובן, חלק מרשימה ארוכה של גופים ויוזמות שהדרך הנכונה (אני לא מזלזל חלילה) והמהירה לתקצב אותם, היא מחוץ לתקציב המדינה. זה לא פטנט שרשום על שמה של הממשלה הנוכחית. בממשלה הקודמת הופיעו ברשימה הזאת 12 מיליון שקלים לטיפול בחתולי רחוב (אני מקווה שאתם לא חושבים שההסבר שמיישב את הדעת על תמיכה כזאת, הוא בגלל שלא הייתה מלחמה…).
בתוך כל זה, גם ברשימת ההישגים התקציביים של הציבור החרדי, נעשו ויתורים על סכומים גבוהים מאוד. על מה צריך לוותר ועל מה צריך להבהיר שזה פשוט לא קשור? לשמחתי את התשובות הסדורות לכך משמיע יו"ר וועדת הכספים הרב משה גפני. ברור, אנחנו בעת מלחמה. אבל שכר עובדי ההוראה לא יכול להיות חלק מוויתור כזה. לא מדובר על בונוס. מדובר בתקציב שמגיע להם בזכות ולא בחסד. שימו לב שגם טענות ממוחזרות על "לימודי ליבה" לא נשמעות בהקשר זה. מי שמכיר את רפורמת "אופק חדש", מבין שזה פשוט לא קשור לנושא הזה.
הכסף בעז"ה יגיע ליעדו. מגיעה תודה גדולה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ שיודע להבחין היטב בין קמפיין לבין עבודה מקצועית. עבור הציבור החרדי, הגל הזה הוא עוד תזכורת על כך שציניות פוליטית לא יוצאת לרגע להפסקת אש. בעיניי, הגל הזה לא מייצג את עם ישראל, שרוצה באמת לבנות מרקם חיים נכון יותר. הוא כן משקף דמויות מסוימות שהחשש האמיתי שלהן, הוא מפני היום בו נחיה בה בכבוד הדדי.
עד אז, נישא תפילה ליושב במרומים, שיחוס וירחם עלינו. ירים קרננו על כל שונאינו וכימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות.