אב משפחה חרדית מכובדת התוודה: "הנשמה שלי פצועה מעבירות הכי חמורות"

>> למגזין המלא - לחצו כאן

אני יהודי חרדי אורתודוקסי, בניי לומדים בישיבות חרדיות טובות ומפורסמות. אני קורא לעצמי חרדי אבל בתוכי אני לא יודע מי אני, לאן אני שייך, אני חרדי או לא חרדי?! אני מרגיש ממש בכף הקלע!

אני אספר לך משהו שלא סיפרתי לאף אחד בעולם כולל לאשתי הצדיקה. אני במשך שנים רבות עובר על עבירה מסוימת שבתורה הקדושה כתוב על זה שדינו של מי שעובר עליה חייב מיתה.

תקרא לזה מכור, תקרא לזה חולה, אבל המצפון שלי לא נותן לי מנוח. הרבה פעמים אני חושב לעצמי מי אני? אני עובר עבירה חמורה אשר כתוב על כך דברים חמורים ביותר. געוואלד איפה אני.

הנשמה שלי פצועה, אני לא מרגיש שהנשמה שלי שייכת לשום מקום. לא לפה ולא לשם. כל כך הרבה שנים ניסיתי לצאת מזה ומה לא עשיתי בשביל לצאת מזה, והנה אני שוב בתהום הזה.

אני פשוט רוצה לעזוב את הכול! פשוט להוריד את כל הסממן החרדי שלי וללכת לגור במקום חילוני!

תגיד לי אתה מי אני? לאן אני שייך? אני חילוני או חרדי, אני לא יכול להיות יהודי חרדי ואז לעשות חטא חמור ביותר, באופן קבוע, שלפי מיטב ידיעתי אין לזה תשובה [דבר לא נכון לכשעצמו] והעונש עליו חמור ביותר".

הסתכלתי לתוך עיניו וראיתי כל כך הרבה כאב וצער. אמרתי לו: "אתה יודע מי אתה אני אגיד לך.

יש לך נשמה אלוקית קדושה ומיוחדת, זה דבר ראשון שתמיד תזכור. זוהי המהות שלך נשמה אלוקית, זה אתה. אתה לא חרדי ולא חילוני, יש לך נשמה אלוקית שהיא תישאר לנצח ולא יעזור כמה חטאים תעשה, הנשמה האלוקית שלך תישאר לנצח וזוהי המהות שלך.

דבר שני שתזכור שהנשמה האלוקית שלך עושה הרבה טוב בעולם: מצוות, תורה, תפילה, מעשים טובים, ועושה הרבה אור וטוב בעולם.

אל תשכח את זה, היא עושה הרבה טוב הנשמה שלך.

ולנשמה האלוקית הזו שעושה הרבה דברים טובים וקדושים יש לה גם יצר הרע שהיא עושה חטא חמור, אבל תדע שגם אם תחטא עד סוף חייך אל תשכח שהמהות שלך זוהי נשמה אלוקית.

הרי עדיין מצוות תורה ומעשים טובים אתה עושה ותעשה כל חייך, וגם אם אחרי מאה עשרים שנה יגזרו לך עונש על מה שעשית אז אחרי העונש הרי יש לך כל הרבה דברים טובים שעשית ויש לך נשמה אלוקית ובסוף אחרי הטיהור אתה תהיה באור נצחי, אור אלוקי.

לדוגמה, אדם שאיבד ל"ע אצבע אחת מידיו והוא בגלל שהוא כועס שהוא איבד אצבע אז הוא יחתוך את כל תשעת האצבעות שנשארו לו, ככעס!

אותו הדבר אתה, גם אם אתה עושה עבירה קבועה אתה תאבד את כל התשעת אצבעות שנותרו לך?!

את כל האור והטוב שיש לך! תפסיד את הכול?!

כמובן שאת ההשתדלות שלך לנסות לצאת מזה אתה צריך להמשיך, להתפלל על כך ולא להרפות. אבל עם הכול אל תשכח מי אתה, מהי המהות שלך, מהי הפנימיות שלך. אתה נשמה אלוקית שתאיר לנצח.

אז אם תעזוב את הכול כמו שאתה רוצה לעשות, אתה תפסיד הכול בגלל אצבע אחת שחסרה לך?!

ואני מאמין שגם בעיית האצבע תיפתר בעזרת השם ואתה תצליח לצאת מזה".

אני נפגש אם אנשים שהם מגיעים לאיזה צומת בחיים והם מחליטים לעזוב את הציבור החרדי.

יש מקרים שהם רוצים לעזוב בגלל החינוך של שחור ולבן שהם קיבלו.

שיש עבירות שאין להם כפרה ושלנצח תיענש על כזה חטא. ובגלל האמונה הזו שהיא לא נכונה ושקרית, זה גורם לאותם אנשים בסוף לעזוב הכול ולשבור הכול. הרי ממילא מה שהם עושים אין לזה כפרה ותשובה אז אני כבר אעשה מה שבא לי.

אבל אם החינוך היה שונה, שבכל מקום ומצב אל תשכח מי אתה ואל תשכח את כל הטוב שאתה עושה ואין כזה דבר באמת שבגלל עבירה אז לנצח נצחים האדם יסבול ואין לזה תשובה.