היסטוריה ואקטואליה

מציאות מדומה? הרב שמנע מהקנאים לאסור את הפונוגרף

לפני מספר חודשים פורסמה התנגדות רבנים ל'מציאות מדומה', שהזהירו מפני "חורבן שכלים אלו עלולים להסיט על עם קדוש" | ישראל שפירא חוזר אל מאבק הקנאים נגד הפונוגרף והרב שמנע את האיסור על הכלי (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |

לפני מספר חודשים פורסמה התנגדות רבנים ל'מציאות מדומה'. כך, במכתב שקיבל כותרת "חוסו על נפשותיכם ונפשות בני ביתכם" הובא שבנוסף לסכנת הטכנולוגיה, "כעת נתחדש כלי משחית המכונה משקפי תלת ממד מציאות מדומה". עוד הסבירו הרבנים שמדובר ב"חורבן שכלים אלו עלולים להסיט על עם קדוש".

המכתב פורסם מטעם 'ועד קהילות הקודש' בו חברים רבנים מחסידות גור והעדה החרדית, והוא קיבל במה בעיתון 'המודיע'.

מעניין במיוחד, שגם בעבר כשהומצאו חידושים טכנולוגיים, היו מהרבנים שהתנגדו אליהם מטעמים שונים.

נחזור אחורה בשעון הזמן, להמצאת הפוֹנוֹגְרָף שהוא המכשיר הראשון שאפשר להקליט צלילים, לשמר אותם על גבי מדיה ולהשמיעם שוב. ממציאו המפורסם היה, תומאס אלווה אדיסון, והיה זה בתאריך 6 בדצמבר 1877 למניינם.

הגאון רבי שמואל סלנט, כיהן כרבה של ירושלים, והנהיג את בני העדה, בתקופה בה הוקמה התנועה הציונית, והעולם התפתח בחידושים טכנולוגים.

כך, למעלה מארבעים שנה וללא כל מינוי רשמי, הגר"ש סלנט פסק הלכות לבני העדה, ופעל בין קנאים, משכילים וציונים, והיה אהוד כמעט על פני כולם.

הגר"ש סלנט היה רציונלי, וכאשר נשאל האם מותר ליטול כספי צדקה, עבור סגולות רפואיות, הוא התנגד בטענה שאין ממנים מכספי צדקה רפואה לא קונבנציונלית (ראה בספר 'אדרת שמואל' לר"נ סילמן).

מעשה מעניין חשף ידידי ההיסטוריון ד"ר דותן גורן, שבעיצומו של חג פסח תרנ"ט (1899), בנו של אחד מחשובי העיר ירושלים הביא את הפונוגרף של הממציא האמריקני תומאס אלווה אדיסון לעיר הקודש והשמיע ממנו שירי חזנות להנאת יהודי ירושלים, ששלמו כמובן תבין וטקילין בכניסה.

הפולמוס תואר בשבועון 'הפסגה', מתאריך חמישי למאי 1899 למניינם בהאי לישנא:

"ואחד האברכים בן לאחד מחשובי ירושלים הביא לו הפונוגרף של עדיסאן כדי להרויח כסף, וידביק מודעות גדולות בחוצות ירושלים להודיע נפלאות הפונוגרף אשר בכוחו להשמיע ניב שפתים מילים מבטאים ושירי זמרה אשר יצאו מפי חזנים נודעים לשם".
הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל (צילום: מאת צדוק בסן - Die Sheinkeit fun Yerushalayim, (Yiddish), by Menachem Mendel Meshi-Zahav, 1986., נחלת הכלל)

מסתבר שהגאון הקנאי רבי מאיר הלר (סמניצר), חשש שהפונוגרף משמיע קולות דרך מעשה כשפים, ו"היה מקנא קנאת השם", כיון שהוא לא הבין איך "חזן בית המדרש בשכונת מזכרת משה, ועתה הוא חזן בהמושבה פתח תקוה, ישמעו עתה השומעים מנגינותיו מפורש יוצא מפי הפונוגרף?!", והוא פרסם מחאות של חלק מרבני ירושלים כנגד הפונוגרף:

[ר' מאיר סמניצר] "מצא לו חברים חכמים גדולים מהני דבי רבנן שאמרו ויחליטו ממנו כי זה מעשה אוב וידעוני לאמר, עדיסאן קשר... עצם אדם מת בפי הפונוגרף, לכן ישמיע קולו ולכן ידבר כאחד האדם".

כך הכריזו הקנאים ש"אסור לשמוע הפונוגרף", והמשקיע האומלל אץ ורץ ופנה למרא דאתרא הגר"ש סלנט "ויראהו את כח המדבר שבו". הרב סלנט התרגש מאד, ואף הוא השתמש בו להנאתו: "בנותנו אחת השפופרות לתוך אוזניו וישמע קול החזן ומשורריו ישורו 'שושנת יעקב צהלה ושמחה', ויאמר כי אין כל איסור ועיון בהפונוגרף ורק למעין העניין יוריד שכר השמיעה".

בכך מנע רבה של ירושלים הגר"ש סלנט מהקנאים לאסור את הפונוגרף, וכן דאג לעניים, והוריד להם את תשלום הכניסה למופע, ומאז ועד היום, הציבור החרדי נאבק כנגד פגעי הטכנולוגיה, באמצעים שונים. ההנהגה הכללית מהמיינסטרים דואגת לפתרונות סינון הלכתיים, לעומת אי אלה מהרבנים שאוסרים הכל באופן גורף.

שבועון 'הפסגה', מתאריך חמישי למאי 1899 מסקר את פולמוס הפונוגרף במעונו של הגר"ש סלנט (עיתונות יהודית היסטורית)

תגובה לדברים קיבלתי מסמנכ"ל שיווק בחברה שפרצה דרך בתחום 'מציאות מדומה' בציבור החרדי. לדבריו, "כלי מציאות מדומה הוא מאפשר חוויה חינוכית ממדרגה ראשונה. הוא מאפשר לילדי בני ברק להכיר את ארץ ישראל מצפון ועד דרום, ללמוד על כבוד הזולת, להכיר את דמויות גדולי הדור ופרט בזמנים של חוסר פעילות חוץ לאור המצב הבטחוני. הצופים נחשפו לאתרים מרתקים שללא 'מציאות מדומה' הם לא היו נחשפים.

"הם ביקרו במערות הכותל במקום קודש הקודשים, חברון עיר האבות, קבר רבי מאיר וקבר רשב"י ועוד אתרים רבים, היכולת לרכז בדקות ספורות צפיה בכל גבולות ארץ הצבי, היא מרעננת ביותר וזכתה לשבחים מרבנים ואנשי חינוך מפורסמים".

"עצם השימוש במשקפים תלת ממד, מביא חידוש ורעננות בקרב הסגל החינוכי והתלמידים. למעשה כלל רשתות החינוך בציבור החרדי בעד המיזם שמסייע ליכולת החינוכית. זוהי ההוכחה שאפשרי לעשות שימוש בטכנולוגיה בצורה מבוקרת לטובת מערכת החינוך".

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר