מי ינהל את המתחם ואת ההילולה במירון? | אלו מסקנות הוועדה לחקר האסון

על בסיס מכלול חומר החקירה, הוועדה ממליצה על שינוי עומק באופן בו התנהל מתחם מירון עד היום.

ניהול המתחם

אתר קבר הרשב"י סבל במשך שנים מקשיי ניהול. ריבוי גורמים מעורבים, ריבוי אינטרסים וריבוי מחלוקות, לצד היעדר מנגנוני הכרעה ומנגנוני פיקוח נאותים, יצרו מצב של שיתוק בניהולו. פיצול האחריות לטיפול במקום בין גורמים שונים, ובין כל ימות השנה להילולת ל"ג בעומר, היה מכשול נוסף בניהול האתר. לפיכך הוועדה ממליצה כמפורט:

שר אחראי

הוועדה ממליצה כי שר משרי הממשלה ייקבע לאחראי על מתחם מירון, לאורך כל ימות השנה, ובכלל זה גם להילולת ל"ג בעומר.

המלצה זו באה בהמשך להמלצה שהמליצה הוועדה בהמלצות הביניים שהוגשו לצורך היערכות להילולות ל"ג בעומר תוך כדי עבודת הוועדה.

ניהול המתחם באמצעות יחידה ממשלתית או תאגיד ציבורי

הוועדה ממליצה כי ניהול המתחם ייעשה באמצעות יחידה ממשלתית או תאגיד ציבורי אשר יפעלו תחת השר,  שתכליתם אחריות על ניהול המתחם לאורך כל השנה.

גוף זה יופקד על ניהול מתחם מירון, על כל ההיבטים הנוגעים לכך, ובהם שימור, הפעלה שוטפת, תחזוקה, פיתוח וקידום המתחם בראייה ארוכת טווח. נוסף על כך, על הגוף תוטל האחריות לתכנון ההילולה בל"ג בעומר ולניהולה, כמו גם לתכנון אירועים מרובי משתתפים אחרים במועדים שונים באתר ולניהולם.

לגוף זה ייקבעו סמכויות ביצוע ברורות, לצד כלים מעשיים שיאפשרו מימוש ייעודו. נציגי ציבור ישולבו בקביעת מדיניותו ובפיקוח על פעילותו של הגוף האמור, באופן אשר ייתן ביטוי למאפיינים הייחודיים של מתחם מירון ושל ציבור המבקרים בו.

הוועדה ממליצה כי תיבחן האפשרות להעביר לגוף זה סמכויות שיוצאו מידי המועצה האזורית והוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

הסדרה בחוק

האחריות והסמכות בנוגע למתחם מירון תוגדר במפורש ותוסדר בחקיקה ייעודית. הוועדה ממליצה כי חקיקה זו תכלול הן את ההוראות בנוגע לגוף הניהול והן הוראות בנושא ניהול ההילולה.

הבעלות בקרקע

יושבת ראש הוועדה, השופטת (בדימ') דבורה ברלינר, וחבר הוועדה אלוף (במיל') שלמה ינאי ממליצים להפקיע את חלקות הקרקע אשר רשומות כיום בבעלות ההקדשות ומנוהלות על ידי נציגיהן, כך שהמדינה תהיה בעלת הקרקע בשטח המתחם כולו. לעמדתם, הפקעת הקרקע הכרחית לניהול תקין של המתחם לאחר שבמשך שנים רבות כשלו מתווים שונים להסדרת האתר. ההפקעה נדרשת כדי לפתור אחת ולתמיד את הכשלים החמורים בניהולו לאורך השנים. זאת ועוד, כיוון שמדובר באתר קדוש בעל חשיבות לכל הציבור היהודי, וכיוון שהמדינה משקיעה בו משאבים רבים מאוד, ראוי שיהיה בבעלות המדינה.

חבר הוועדה הרב מרדכי קרליץ, סבור כי את אותן תכליות בעניין ניהולו התקין של המתחם ניתן להשיג בהצלחה רבה יותר ללא הפקעת הקרקע. לעמדתו, בהפקעה טמונים חסרונות מהותיים, כמו החלשת שיתוף הפעולה עם ציבור המשתמשים באתר, ואין ערובה כי היא תפתור את הבעיות בניהולו. חבר הוועדה הרב קרליץ מציע מתכונת שונה לתיקון הליקויים שנפלו בניהול האתר, כך שהקרקע תישאר בבעלות הקדש ייעודי חדש שיבוא במקום ההקדשות הקיימים.

ניהול ההילולה

החלק העיקר של ההמלצות הן כמובן ניהול ההילולה, הוועדה המליצה כי ההילולות מעתה והלאה, וכן כל האירועים הנוספים המתקיימים באתר קבר הרשב"י, ינוהלו על פי ההמלצות הבאות, אשר עקרונותיהן עמדו גם בבסיס המלצות הביניים אשר הגישה לממשלה לקראת הילולות תשפ"ב ותשפ"ג.

השר האחראי והגוף המנהל

השר האחראי אשר יופקד על ניהול המתחם לאורך כל השנה יהיה אחראי גם לניהול ההילולה בל"ג בעומר, על כל היבטיה.

הגוף שיופקד על ניהול המתחם יפעל תחת השר האחראי ויהיה אחראי גם על ההילולה בל"ג בעומר, כמו גם על אירועים מרובי משתתפים אחרים המתקיימים במועדים שונים באתר.

לארגון ההילולה ולניהולה ימנה הגוף המנהל גורם מקצועי המנוסה בניהול אירועים רבי-משתתפים, לממונה ("פרויקטור"). הממונה יפעל בכפיפות לגוף המנהל.

מתווה האירוע

• בכל שנה ייקבעו מספרי יעד מרביים לתפוסת הקהל, על בסיס הוראות הבטיחות ותקני הבטיחות המתאימים בנוגע לתפוסת קהל ולתנאי התשתית במקום, ותכנון וניהול ההילולה יעשה בהתאם להם.
• מומלץ להמשיך את השימוש בתכנון מערך התחבורה לשם ויסות כמות הקהל במתחם מירון ושליטה בה: יש להשתמש במערך התחבורה כדי לווסת מראש את הגעת הקהל למתחם בהתאם למספרי היעד. השימוש באפשרות של עצירת התנועה כדי לצמצם את כמות הקהל ייעשה במקרים חריגים בלבד, לאחר שמוצו האפשרויות האחרות.
• כפי שהיה בשנתיים האחרונות, הוועדה שבה על המלצתה כי בהילולה בל"ג בעומר באתר קבר הרשב"י תתקיים הדלקה מרכזית קצרה אחת בלבד, על גג הציון, בידי האדמו"ר מבויאן.
• אירועים נוספים יתקיימו במעגלים התומכים, בהתאם לקביעת המארגנים, לפי הרציונל של הרחקת אירועים רבי משתתפים מציון הקבר וסביבתו הקרובה אל המעגלים התומכים.
• ציון הקבר והשטחים הצמודים לו יוקדשו לתפילה ולימוד בלבד. בשטחים הצמודים לציון יוכלו להתקיים גם טקסי חלאקה וריקודי שמחה. כדי לשמור על בטיחות הקהל ועל קדושת המקום, מומלץ כי במהלך ההילולה לא תתאפשר הכנת מזון או חלוקתו בציון ובשטחים הצמודים אליו.
• ציון הקבר הוא אתגר בטיחותי המחייב לנהל את הקהל תוך הקפדה על כמות הקהל במבנה הציון בכל זמן נתון, בהתאם לשיקולי בטיחות שיקבע מהנדס בטיחות. הוועדה ממליצה להמשיך לבחון חלופות לאופן ניהול הקהל בציון, תוך שמירה על הגבלת כמות הקהל בזמן נתון ועידוד תחלופה של הקהל, כך שיתאפשר לכל הציבור המבקש להיכנס לציון לעשות זאת.
• מומלץ לקיים הסברה מקדימה ונרחבת באשר לחשיבות שיתוף הפעולה של הציבור בנוגע לזרימת הקהל בציון, תוך הדגשת המסר כי צמצום משך השהות בציון, תוך התחשבות באחר, הם בבחינת מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ויאפשרו לכל מי שחפץ בכך להשתתף בהילולה תוך שמירה על בטיחות.
• נוכח הצלחה ביישום המלצה זו בהילולת תשפ"ג, הוועדה שבה על המלצתה מהמלצות הביניים כי ניהול הקהל בציון ייעשה באמצעות סדרנים וסדרניות מן המגזר החרדי אשר יוכשרו ויתודרכו למשימה זו.

הסדרה חוקית

הוועדה ממליצה כי כל היבטי ניהול המתחם יוסדרו בחקיקה ייעודית, לרבות ההיבטים המשפטיים הקשורים בהילולה בל"ג בעומר. נוכח הדחיפות יש לפעול במידת הצורך לחוקק הוראת שעה לניהול ההילולה, עוד קודם להשלמת הליך החקיקה הכולל, כפי שנעשה לקראת ההילולות שהתקיימו לפי המלצות הביניים.

הרחבת השטח הפנוי

יש לפנות מהאתר כל בנייה בלתי חוקית אשר פינויה טרם הושלם (כעולה מדיווח של רשות האכיפה במקרקעין, נכון להיום נותרו במקום שמונה מבנים בלתי חוקיים). 

לא תתאפשר שום שהייה הכוללת לינה ומגורים, לרבות באוהלים זמניים, בציון הקבר וסביבתו הקרובה, במהלך כל השנה וביתר שאת במהלך ההילולה. 

תיבחנה כל האפשרויות להגדיל את השטח שעומד לרשות האירוע, כפי שיפורט בחלק הנוגע להיבטי התכנון.

המלצות בנושא תכנון האתר

כחצי שנה לאחר האסון, פורסמה לתוקף ברשומות תוכנית מתאר לאחר שנים ארוכות של ניסיונות להסדיר תכנונית את האתר.

כהשלמה להמלצות הנוגעות לניהול האתר והאירוע, סבורה הוועדה כי יש לערוך מספר שינויים בתכנית המתאר, שכן במספר נקודות היא אינה נותנת פתרון מספק לאתגרים הקשורים בניהול האתר. זאת בראש ובראשונה, כיוון שלא תוכננה כדי לתת מענה להילולת ל"ג בעומר, כמפורט בדברי ההסבר לתוכנית.

הוועדה סבורה גם שבמספר נקודות פרטניות נדרשים בתוכנית שינויים המתחייבים מאופיו של המקום ומהפעילויות שיש להתיר בו.

הוועדה ממליצה לקדם בדחיפות את מימוש התוכנית התקפה, בכל מקום שאינו סותר את ההמלצות בפרק זה. במיוחד ממליצה הוועדה לקדם בדחיפות את התקצוב, התכנון והביצוע של חלקי התוכנית שלגביהם המליצה כבר בהמלצות הביניים מאוקטובר 2022.

בנוסף, הוועדה עמדה על כך שגם לאחר פינוי השטחים בציון ובסביבתו ותכנונם בהתאם להמלצות, לא די בהם על מנת לספק מענה מלא לקהל הרב שמגיע לאתר.

לפיכך, לטובת הגדלת שטח האתר, ממליצה הוועדה על הרחקת מתחם המלונאות שמתוכנן לבנייה בקרבת הציון, ועל צירוף שטח זה לשטח האתר, וכן על צירוף כל השטח בו פועלת כיום ישיבת "בני עקיבא מירון" לשטח האתר.

בנוסף, ממליצה הוועדה לנקוט בצעדים הנדרשים כדי לשייך לאתר מבחינה תכנונית שטחים נוספים שנמצאים במרחק מה מהאתר. הוועדה המליצה כי שטחים אלה ישמשו לצרכים הקשורים לאירוע ההילולה בל"ג בעומר, וכן כי הם ישמשו במהלך השנה לפעילויות שהומלץ להרחיק מהאתר עצמו, כגון תיירות ולינה.

הוועדה הזכירה את מתחם 89 אשר שימש את מתכנני הילולת תשפ"ב, וכן את מתחם "הר יהויריב" אשר אליו התייחסה בהמלצות הביניים, אך  הותירה את מלאכת איתורם של שטחים נוספים מסוג זה לגורמי השטח ולגורמי המקצוע.

הסדרת אירועים רבי משתתפים

הצורך בהסדרה חוקית מקיפה של תחום האירועים רבי-המשתתפים ידוע לכול זה 30 שנים. משרדי ממשלה שונים עסקו בנושא, אסונות התרחשו, ועדות הוקמו והמליצו המלצות, אולם גלגלי השינוי סרבו לנוע. תהליכים שהתחילו בשנות ה-90 של המאה הקודמת טרם הגיעו לסיומם, והתחום נותר בלתי מוסדר. הוועדה מציינת כי "אפילו ביחס לתחומים אחרים שבהם נתקלנו בדפוסים של הימנעות מקבלת החלטות, דחיינות ועמימות מערכתית – מדובר בפרק זמן קיצוני וחריג".

האחריות לבטיחות לפי חוק רישוי עסקים

הוועדה מצאה, כי למרות שלאחר אסון פסטיבל ערד נקבע שמשרד העבודה אחראי לבטיחות על-פי חוק רישוי עסקים, במשך 30 שנה עשה המשרד כל שביכולתו כדי להרחיק את עצמו מתחום הבטיחות באירועים רבי משתתפים על-פי החוק, וסירב לממש את אחריותו.

הוועדה קבעה כי המצב שבו גוף ממשלתי מסרב לממש את אחריותו כפי שהגורמים המוסמכים קבעו אותה, וכתוצאה מכך תחום שעניינו חיי אדם נותר יתום ובלתי מוסדר– בלתי מתקבל על הדעת.

הבטיחות כמקצוע

עוד מצאה הוועדה, כי משרד העבודה טרם הסדיר את התנאים לאסדרת מקצוע "מורשה בטיחות" כנדרש לפי תיקון 34 לחוק רישוי עסקים משנת 2018, ובעקבות זאת התיקון טרם נכנס לתוקף. האסדרה המקצועית של תחום הבטיחות באירועים רבי משתתפים נותרה בריק וכיום על מנת לשמש "בעל מקצוע" בתחום הבטיחות באירוע רב משתתפים, אין צורך בהכשרה או ניסיון ייעודיים.

הוועדה המליצה לסיים בהקדם האפשרי את ההליכים להסדרת ההסמכה של "מורשה בטיחות" באירועים רבי-משתתפים ולהביא לכניסתו לתוקף של התיקון. הוועדה הוסיפה כי יש לפתח אמות מידה מקצועיות להתנהלות של בעל מקצוע זה, ולהבטיח שהוא מוכשר בניהול קהל ובתכלול עבודת הבטיחות הנדרשת לקראת קיום אירוע רב-משתתפים.

בטיחות באירועים שאינם טעוני רישוי

בנוסף, התייחסה הוועדה להיעדר ההסדרה של תחום הבטיחות באירועים המוניים שאינם טעוני רישוי, כגון אירועים דתיים, טקסים שונים ואירועי מחאה למיניהם. הוועדה ציינה כי המלצות הצוות הבין-משרדי להסדרת תחום האירועים רבי-המשתתפים שהוקם בעקבות אסון ערד והמלצות ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה בעקבות אסון ורסאי בעניין לא יושמו, והתחום נותר ללא הסדרה מספקת.

הוועדה המליצה לקדם הסדרה מקיפה של תחום האירועים רבי-המשתתפים על כל סוגיהם. בתוך כך, יש לקבוע בחוק גורם מאסדר שיהיה אחראי לאישור אירועים אלו, ולהיבטי בטיחות בפרט, ובכלל זה לקבוע תנאים לקיום האירוע, לרבות בעניין תפוסת קהל.

כמו כן המליצה הוועדה, שבשל חשיבות הנושא ונוכח היותו נתון במחלוקת בין-משרדית כבר עשרות שנים, משרד ראש הממשלה ייכנס לעובי הקורה ויביא להסדרת הנושא בהקדם האפשרי.