היה זה לפני תקופה ארוכה, פגשתי יהודי יקר אשר כך סיפר לי: "כל החיים שלי הייתי טוב, מהרגע הראשון שאני זוכר את עצמי הייתי טוב. מילד טוב הפכתי לבחור טוב - הייתי ילד טוב בחיידר, כאשר עברתי לישיבה הייתי טוב, אפילו אפשר להגיד מאוד טוב. התברכתי ברוך השם בהורים טובים מלאי אהבה וחום בלתי נדלים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כמו בסיפורים והאגדות הכול היה נפלא, ממש גן עדן. כאשר הגעתי לגיל עשרים ואחת התארסתי.
קיבלתי בחורה מאוד טובה ומיוחדת. בשלב הבירורים כולם שפכו עליה את ההלל: טובה במידות, בחכמה, בלימודים, עושה חסד ומה לא.
אני ואשתי היינו ילדים טובים וגם קצת תמימים. חמש שנים למדתי בכולל ואז החלטתי להיכנס לאיזה תחום של עבודה מסוימת.
התייעצתי עם חברים שהכרתי וכמה מהם אמרו לי: 'אם אתה רוצה להצליח בעבודה הזו אתה חייב לעלות 'סטטוס' בסמארטפון [מוגן!] שלך על החיים האישים שלך. לצלם את ביתך, את זוגתך והילדים בחיי היום יום שלהם, ככה אתה נהיה מותג! אז ידברו עליך ובמה שאתה עוסק, יכירו אותך, ויפנו אליך לעסקאות'.
דיברתי על כך עם אשתי והיא ממש נרתעה ואמרה לי: 'בשום פנים ואופן! אלו החיים הפרטיים שלנו ואני לא רוצה לשתף אותם עם אחרים ובטח לא זרים, מה גם שזה לא נראה לי תקין מבחינת צניעות. אני לא רוצה אף אחד שייכנס ויראה את החיים המשפחתיים שלנו'.
אמרתי לאשתי: 'את צודקת', ולא הטרדתי אותה יותר בנושא. אבל אז, מעשה שטן, גם כמה חברות של אשתי אמרו לה שבשביל לקדם את העסק כדאי שהיא תשתף ברשת ותעלה סרטונים.
וכך, טפטוף פה טפטוף שם, זה לקח קצת זמן אבל לאחר תקופה זה קרה - התחלנו להעלות סרטונים יחד ל'סטטוס'. בהתחלה זה לא היה כל כך בשיתוף פעולה עם אשתי, אבל לאחר תקופה היה נראה שזה מתחיל לעניין אותה. אט אט, לא יודע איך זה קרה, אבל פתאום האישה העדינה הטובה והסבלנית שהכרתי פשוט התחילה להיעלם, היא קמה ונהייתה לדמות אחרת שלא הכרתי.
אשתי התחילה ללכת פחות ופחות צנוע ויותר ויותר התחילה להתעסק בסמארטפון ובנראות שלה. אשתי החלה לקבל הצעות לפרסם בסטטוס שלה כל מיני מוצרים, וזה רק גרם לה יותר ויותר לשקוע בעצמה ובסמארטפון שלה.
הרגשתי אט אט ששלום הבית בינינו מתערער. אמרתי לעצמי שאני חייב למצוא זמן לדבר עם אשתי על כך, ללא הסחות דעת. ברוך השם, בליל שבת הטכנולוגיה ישֵנה ואפשר לשוחח בניחותא. ישבנו על הספה ודיברנו. אמרתי לה: 'נכון שהחברים יעצו לנו שבשביל העסק שלנו כדאי לנו לפרסם בסטטוס, ואכן זה דבר מצליח מאוד לעסק, אבל הורס לנו את הזוגיות שלנו. את מי שהיינו: זוג טוב, צנוע, יהודי ואמיתי'.
אשתי לא ענתה לי כלום! ואני שוב פונה אליה ואומר לה: 'אשתי היקרה עדיין לא מאוחר להפסיק את זה, פרנסה השם יביא לנו, הוא המפרנס והוא הדואג לכול. אני לא אעשה משהו שהורס לי את הרוחניות שלנו, את הבית שלנו ואולי גם מכשיל אחרים'.
אשתי לפתע התפרצה עליי: 'אתה הרסת את התמימות שלי, ועכשיו אתה מגיע אליי עם הערות וביקורת?!'
עניתי לה: 'נכון. טעיתי, עוויתי, ופשעתי. הרסתי לך את התמימות, אני מבקש סליחה. אני אוהב אותך ואכפת לי ממך - בואי נחזור להיות הזוג שהיינו כל הזמן'.
אשתי התפרצה בבכי: 'עכשיו אתה אומר לי! עכשיו?! אני כבר לא יכולה לחזור בחזרה, להפסיק עם הכול. אנשים ישאלו מה קרה? חוץ מזה שיש לי עדיין עבודות לפרסם'.
אמרתי לה: 'תעשי מה שאת חושבת, אבל הדבר הזה הורס לנו את הזוגיות שלנו, וחבל!'
המשכנו את החיים 'כרגיל', אשתי עם הזמן הפכה ליותר לחוצה ועצבנית. היא כמעט ולא הייתה 'נוכחת' בבית, רק עסוקה ראשה ורובה בתוך הסמארטפון.
כמה שניסיתי להתייחס אליה יפה – להחמיא, ומה לא, זה לא עזר. היא פשוט התמכרה לסמארטפון שלה.
יום אחד הייתי שבור וכאוב במיוחד מהמצב של הזוגיות שלנו, החלטתי לנסוע לכותל המערבי ולשפוך שם את ליבי. נסעתי לכותל ובכיתי שם אל השם יתברך כמו שלא בכיתי בחיי.
אמרתי להשם סליחה על מה שעשיתי, וביקשתי מהשם שירחם עליי ויציל לי את הזוגיות שלי ואת אשתי שאני כל כך אוהב.
הבטחתי להשם שאם הוא יציל אותי מזה אני אדאג שהסיפור שלנו יגיע לתודעת הציבור. שיבינו עד כמה הדבר הזה, שאנשים מנסים לפרוץ גבולות בסיסיים ביהדות, יכול להרוס בתים, נשמות וחיים של אחרים.
כל הגזרות וההרחקות של חז"ל היו מפני שהם הבינו שאם לא נעשה כאן סייג וגדר, בסופו של דבר יגיעו האנשים לידי חטא. כל הלכות שבת, נידה, יין עכו"ם, חלב עכו"ם, פת עכו"ם הכול הן גזרות שלא להגיע לידי חטא. ופה האדם מכניס את עצמו למקום בעייתי מאוד שיכול כפשוטו להרוס.
שאנשים יבינו שאת החיים שלהם, הפרטיים, שישאירו לעצמם. יש מקום אחד שהשכינה הקדושה נמצאת בו כאשר שרוי השלום, הבית הפרטי שלנו הוא כמו בית המקדש שהשכינה הייתה שרויה שם. אל תכניסו לבית המקדש שלכם, לא מצלמות, ולא שאר מרעין בישין, זה המקום הקדוש שלנו ואף אחד לא צריך לראות מה יש לנו ומה אין לנו.
כשמתחילים לא יודעים איך גומרים. כל רגע בודקים כמה אנשים צפו בסטטוס, כמה לייקים קיבלנו.
המצב רוח עובד לפי מספר הצפיות, הלייקים, והתגובות.
נהיים מכורים לסמארטפון ויש הרבה פחות זמן משמעותי לזוגיות.
זה פתח לכל מיני בעיות צניעות.
הרבה פעמים אנשים מציגים מצג שווא שלא משקף את המציאות האמיתית של החיים, או שלא משקף נכונה את החיים שלהם עצמם, וזה גורם להטעיית האנשים שהנה כך נראה האושר בחיים.
הרבה אנשים מצליחים מאוד מבלי שהם מראים את עצמם בסטטוסים. אם אני מאמין שהשם נותן את הכסף ולא אחר לא אעשה משהו שיכול לפגוע בי, באשתי, בילדים שלי, באמונה שלי, משהו נגד השם יתברך אז אני לא אעשה את ההשתדלות הזו שנוגדת את האמונה שלי.
אני מספר לך את הסיפור הזה", סיים אותו יהודי יקר את סיפורו, "כי השם עשה לי נס וברוך השם יצאנו מכל הדבר הזה. החיים שלנו היום הם קודש קודשים ואף הפרנסה גדלה מאז. איך זה קרה? אין דרך להסביר את זה. רק אפשר לשער פשוט כי פרנסה זה משמיים ולא ריבוי השתדלות, או השתדלות שהיא לא טובה, שהיא אסורה".
אז לכבוד פורים נקבל על עצמנו להיות מי שאנחנו באמת, ולא להסתתר מאחורי מסכות של פחדים ומחשבות לא טובות. נגלה את האור הטוב הפנימי שמאיר בנו ונוציא אותו החוצה.
שבת שלום ופורים שמח לכל עם ישראל הקדושים.
לתגובות: machon.rot@gmail.com