בחול המועד פרסמנו מאמר העוסק בעיר בני ברק העתיקה היכן שרבותינו חגגו את ליל הסדר המפורסם.
בכתבה זו הזכרנו (בהסתייגות מסוימת), את הדעה שהתלמידים הודיעו לתנאים על זמן קריאת שמע שהגיע, כיון שליל הסדר נחגג מתחת לאדמה, בהתחשב שהימים היו ימי מרד בר כוכבה, ורבי עקיבא שישב בראש המסובין, היה נושא כליו של בר כוכבא, והיה לוחם בפועל במרד זה. לכן רבותינו ז"ל הסתתרו מהרומאים מתחת לאדמה, וכשעלה עמוד השחר, הם לא הבחינו באור המתפשט והוצרכו תלמידיהם לומר להם זאת.
תגובה מרתקת קיבלנו מהעיתונאי הסופר ומורה הדרך נתן רועי (יליד תשי"ז), שידיו רב בהפצת הידע של תולדות ארץ ישראל לעם ישראל, ולא רק.
נתן רועי רב סמל (במיל') בחיל התותחנים, בוגר האוניברסיטה הפתוחה, שימש כעיתונאי ב'יומן השבוע', 'רחוב ראשי' ועוד. הרצה באוניברסיטה העברית, שימש כדובר ההסתדרות הכללית, ושידר סדרת תוכניות בגלי צה"ל.
רועי שמדייק במקורות חז"ל ומקורות ארכיאולוגים ומדעיים - טוען שלאחר חורבן בית המקדש השני עולם התורה פרח לרמות גבוהות ביותר, והוקמו בתי מדרשות שונים בכל רחבי יהודה וישראל. בתי מדרש אלו גרמו לשימור עולם התורה במקביל לחורבן בית המקדש, וכל זה נחרב לאחר כישלון מרד בר כוכבא.
מרד בר כוכבא כאמור גרם לחורבן סופי והגליית מאות אלפי יהודים לרומא כולל נשים וילדים קטנים שנהפכו להיות "חיות מחמד" של עשירי רומא.
בנוסף טוען נתן רואי שר' עקיבא לא היה נושא כלים בפועל של בר כוכבא, אלא רק מורו ורבו, וברור שטעה שראה בו משיח, כפי שכותב הרמב"ם ומדגיש הראב"ד.
עוד טוען רועי שממצאי אתר חירייה לא ניתן להוכיח שהמדובר בבני ברק העתיקה, שכן טרם נמצא במקום בית מרחץ המובא במסכת שבת שהיה במקום.
להלן תגובתו המלאה:
שמי נתן רועי ואני מורה דרך בעל שלושה תארים אקדמיים עם ניסיון מיוחד באתרים יהודים ובנושאים יהודיים ולא רק. תגובתי תהיה מבוססת על כל המקורות הקיימים שהגיעו לידיעתי במרוצת השנים הרבות שאני מדריך.
אתחיל בעניין שהוחמץ בכתבה זו. האמירה שמצוטטת מן ההגדה היא:
"מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: "רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית!" (ברכות א משנה ה)
היא זורה אור על לימודי בית מדרש שהתרחבו לאחר חורבן הבית השני.
לאחר החורבן של הבית השני - במאה הראשונה והשנייה - נפוצו בתי מדרש רבים. הגדול שבהם בלוד, זה של רבי אליעזר בן הורקנוס (סנהדרין לב ועוד), רבי עקיבא היה לו בית מדרש בבני ברק (שם). רבי יהושע בפקיעין, רבי ישמעאל בכפר עזיז דרומית לחברון. מסתבר שבאותם ימים היו בתי מדרש בטבריה ובבית שערים.
יש כתובות בעניין זה שמצביעות על כך כמו אותה כתובת שנתגלתה בגולן ובה "זה בית מדרשו של רבי אליעזר הקפר". יש על כך הרחבה בספרו של ידידי המנוח ד"ר צבי אילן ("בתי כנסת בגליל ובגולן").
ההגדה משמרת את המציאות החברתית בעקבות החורבן והיא מציגה רשת של בתי מדרש שהפכו לבסיס לימוד ושימור היהדות "תחת איום" רומאי שהתנגד, כידוע, לסמיכת רבנים ולימוד תורה. המצב החריף לאחר מרד בר כוכבא.
החמצה נוספת היא תיאורו של בר כוזיבא שהמרד שחולל הוביל לחורבן סופי, רצחם של מאות אלפי יהודים, והתייחסות בהתאם של הרומאים ששיגרו את הילדים והנשים לשוקי עבדים ואת הגברים הצעירים לעבדות או לקירקסאות שבהן הושלכו יהודים לשיני האריות בקוליסאום או בקרקסאות ברחבי האימפריה.
הקיסר הדרייאנוס תבע להשפיל את היהודים ולמחוק אותם מעל לפני האדמה.
וכעת נקודתית:
ראשית - שלא כמו שנכתב: ר' עקיבא לא היה נושא כלים אלא רבו של בר כוזיבא וטעה לראות בו משיח על כך אנו מוצאים ביד החזקה להרמב"ם:
וזו הלשון:
"ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחייה מתים וכיוצא בדברים אלו. אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי המשנה היה והוא היה נושא כליו של בר כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעוונות. כיוון שנהרג נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת… " (משנה תורה - מלכים י"א, ג') .
הראב"ד חלק על הרמב"ם: "והלא בן כוזיבא היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבדקו אי 'מורח ודאין' (אם דן הוא עפ"י רוח ה') או לא וכיוון דלא עביד הכי קטלוהו" (הראב"ד שם).
כלומר הראב"ד (עפ"י הגמ' בסנהדרין צ"ג:) פוסק שבר כוכבא הוא משיח שקר שהרגוהו חכמים.
שנית- לעניין הממצאים שאותרו באתר של בני ברק ליד חיריה . יש ממצאים והם מופיעים באתר רשות העתיקות אבל המעניין הוא שיש ממצאים מהתקופה הביזנטית, מעט אחרי המרד של בר כוכבא, אבל אין עדויות לבית מרחץ מתקופת התלמוד, שם נכתב:
"מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו, למחר נכנס רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא והזיעו בו ויצאו ונשתטפו בבית החיצון, אלא שחמין שלו מחופין בנסרים. כשבא הדבר לפני חכמים, אמרו: 'אף על פי שאין חמין שלו מחופין בנסרין" (שבת, מ' ע"א).
שלישית - התלמידים לא אמרו לרבם לעניין קריאת שמם אלא תהו! וזאת ברור מדרך חכמים שאינם פוגעים בכבוד רבם.
ולבסוף: איך יודעים שזו עירו של רבי עקיבא (סנהדרין לב, ב)? האם ר"ע יכול היה להסב מול פני רבותיו, רבי אליעזר ורבי יהושע שאילמלא הייתה זו עירו לא היה ראוי לתלמיד וגם אם הוא רבי עקיבא לשבת בהסיבה כשרבו יושב בחדר.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com