חסידות קרלין במסע מרגש במיוחד בארבע מדינות

לרגל הילולת רבי שלמה מקרלין הי"ד זי"ע יצאה משלחת נגידים ועסקנים מחסידות קרלין סטאלין, למסע חובק עולם במסגרת דינר 'חבריא' שנערך לטובת המוסדות. גלריה (חסידים)

צילום: זאבי גרין | כיכר השבת |
(צילום: זאבי גרין)

לרגל הילולת רבי שלמה מקרלין הי"ד זי"ע יצאה משלחת נגידים ועסקנים מחסידות קרלין סטאלין, למסע חובק עולם במסגרת דינר 'חבריא' שנערך לטובת המוסדות. מסע שכולו בסימן התחברות לשורשי העבר העמוקים שאותם ניסו הנאצים ימש"ו להשמיד. תוך חיבור איתן לעתיד ולדור ההמשך.

המסע החל ביום חמישי י"ט בתמוז באיסטנבול שבטורקיה, שם התפללו שחרית בבית הכנסת של הגאון רבי נפתלי כ"ץ זיע"א בעל 'הסמיכת חכמים' הידוע בחיבוריו וספריו, כן מקובל בחצרות החסידים הסיפור הידוע שעל קברו נעצר הבעש"ט זיע"א בדרכו לארץ ישראל. שם סעדו החסידים באווירה טורקית אותנטית, שכללה תפאורה טורקית מסורתית וארוחה מקומית עם הלבוש והגינונים המסורתיים, לאחר מכן עלו החסידים להשתטח על קברו להעתיר למען כלל ישראל ולהצלחת המשך המסע.

אחר הצהריים נחתו החסידים במינסק שבבלארוס והתקבלו בברכה ע"י נערים יהודים המתחנכים בקעמפ 'יד ישראל' הממוקם במעבה היער באווירה שלווה ופסטורלית, כאשר צוות המקום מלווה ונתמך רבות לאורך השנים ע"י חסידי קרלין סטולין.

בלילה לנו המשתתפים בעיירה סטולין שבפלך פינסק, שם נערכו חדרי המלון במיוחד עבורם תוך כדי חשיבה עד לפרטים הקטנים, שם הוגשו ברוב פאר והדר ארוחת הערב והבוקר שבושלו ע"י צוות מקצועי שהוטס מישראל במיוחד עבור המסע ההיסטורי.

מיד בבוקרו של יום יצאו החסידים לסיור מיוחד ברחבי העיירה 'סטולין'. העיירה שבה חיה ותססה האימפריה של החסידות עד אשר נכחדה בדם קר ע"י הצוררים הנאצים ימ"שו, בדיוק במקום בו צעדו חסידים, אנשים, נשים וטף תלמידי חכמים ורבנים וביניהם משפחת האדמורי"ם את דרכם האחרונה בצעדת המוות האכזרית שהשמידה כל צלם אנוש מעל פני האדמה, בדיוק במקום הזה בו דם יהודי ניגר כמים, במקום בו השאירו אבותיהם אבנים דומעות, אבוקות כבויות ועקבות מדממות, צעדו בגאווה ובהתרגשות עצומה עשרות חסידים, קידשו את האבנים והדליקו אבוקות של תקווה בכל פינה ופינה שבה חיו ופעלו אבות החסידות שלפני השואה הוצבו שלטי חוצות ובהם פיסות של זיכרונות מהווי ההיסטורי המפואר שהיה ונעלם ומהאימפריה שהלכה ודעכה.

רגעי השיא נרשמו כאשר הגיעו החסידים ליד ביהכ"נ העתיק שנחרב, שם, במעמד מרגש בו עין לא נותרה יבשה. נישאו נאומים חוצבי להבות בהתרפקות וכיסופין על עבר היסטוריית החסידות שנגדעה בשיאה, אך למרות הכול קמה לתחיה. המעמד לווה בתפאורה מרטיטה שהותאמה במיוחד לגודל המעמד.

רגעים בלתי נשכחים חוו החסידים עת צעדו אל עבר קבר האחים הממוקם במעמקי היער שמחוץ לעיירה, בשביל שהואר כולו בלפידי אש כשבסופו קיבלו את פניהם להקת 'המנגנים' שליוו את הרגעים המרגשים בשירה וואקלית מצמררת של 'אני מאמין' ו'כה אכסוף' ועוד ניגונים עתיקים ומרטיטי לבבות.

באווירה מרגשת זו ובתחושות מעורבות של התרפקות על העבר תוך כדי שמחה עצומה על גודל הנקמה ע"י הקמת החסידות מעפרותיה והתרחבותה בלעה"ר, יצאו המשתתפים אל עבר העיר 'פינסק' הסמוכה שם ממוקם הפרוור 'קרלין' ששם נולדה והתבססה החסידות שם שכן ופעל האדמו"ר רבי אהרן הגדול מקרלין אשר הלחין את ניגון ה'ק-ה אכסוף' הידוע ועוד צדיקים במהלך השושלת המפוארת באווירה מרוממת זו נכנסו החסידים לשבת קודש.

שבת של התרוממות הרוח לצד פינוקים מפתיעים שהורעפו עליהם במשך השבת, שבת שכולה עונג עם סעודות מלאות בכל טוב ושולחנות ערוכים ברב פאר והדר בסעודה שלישית שוב הופתעו החסידים מסעודה מקורית ומפתיעה, שולחנות ערוכים על מרבד חציר באווירה כפרית אותנטית, אשר הותאמה במיוחד ע"מ לחבר את הקהל להווי הנוסטלגי של חיי החסידים לפני דור.

מיד בצאת השבת עלו החסידים על סיפון אנייה מפוארת בנהר שבעיירה 'פינסק' שם נערכה ברב פאר והדר סעודת מלווה מלכה לקול שירתם המרוממת של חברי מקהלת המנגנים שהנעימו את משך ההפלגה, משם עברו משתתפי המסע את הגבול מבלארוס אל עבר אוקראינה.

ביום ראשון עלו המשתתפים לעיר 'לודמיר' שבאוקראינה להשתטח ולהעתיר על קברו של רבי שלמה מקרלין הי"ד זיע"א שביום זה חל היארצייט שלו.

לאחר ההשתטחות ותפילה על קברו חזרו המשתתפים לארץ ישראל גדושים בחוויות רוחניות וגשמיות וברגשות עזים תוך חיבור עמוק להיסטוריה המרטיטה ובתחושת שליחות עמוקה לבנות ולהיבנות. על האסטרטגיה והמיתוג עמלו אנשי משרד הפרסום 'הדס' שליוו במיתוג חסידי עם ניחוח ייחודי והיסטורי את מהלך המסע על כל חלקיו, על הפקת המסע: חברת צבעים הפקות.

צילום: זאבי גרין

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר