מאמר ליארצייט

לזכרו של רבי אהרן ראטה: בתפילה היה לו כח כשמשון הגיבור

תלמידיו של הרה"ק רבי אהרן ראטה מספרים, שהיה מאוד חולה וחלוש, ומשקלו לא עלה על 40 ק"ג, אך בשעת התפילה הוא היה נהפך לאדם אחר // מאמר לרגל היארצייט (חסידים)

רויטל ישראל | כיכר השבת | ו' בניסן | 07.04.22
רבי אהרן ראטה(צילום: אני - עריכה גרפית של תמונה המשוחררת לציבור, מתוך ויקיפדיה)

ליארצייט של רבי אהרן ראטה בעל ה'שומר האמונים' - ו' בניסן

סיפור שבחו דומה לעיסוק - במעשה מרכבה

רבי אהרן ראטה זצוק"ל היה קדוש וטהור, והיה בגדר: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" וידוע ש"גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם".

לספר בשבח הצדיק נחשב כעוסק במעשה מרכבה, ביום היארצייט נספר קצת על הרה"ק רבי אהרן ראטה, שהיה כולו אש קודש, מלא קדושה וטהרה, עיבוד הסיפורים נועד להקל על הבנת הדברים.

בשעת התפילה נותנים לי כח כשמשון הגיבור: תלמידיו של הרה"ק רבי אהרן ראטה מספרים, שהיה מאוד חולה וחלוש, ומשקלו לא עלה על 40 ק"ג, והיה רוב היום שוכב חלוש במיטה, ואף לבית המדרש היה צריך להוביל אותו.

כשהיה כותב את ספריו, לעיתים, לא היה לו כח ביד להחזיק את העט, ולכן, כתב בעפרון, וגם הוא היה נופל מידו בזמן הכתיבה.

אולם, כשהיה מגיע זמן תפילה, היה נאזר בכוח, וכשהיה מגיע ל'ברוך שאמר' היה פתאום קופץ ממקומו, נעמד ומתפלל בכח גדול, והיה מתפלל בהתלהבות וקול גדול, עד שאי אפשר היה להאמין שמדובר באותו אדם, ששכב בלי כוחות עד לפני זמן קצר.

וכוחו היה נשאר עד שעה אחרי התפילה, ואח"כ היה יושב עם תלמידיו לשתיית לחיים ושיחת חיזוק, והיה רגיל לומר להם: "אם הייתי מכה עכשיו על השולחן, הוא היה נשבר לשתיים, בשעת התפילה נתנו לי כח כמו שמשון הגיבור...".

גם עיוור מבחין בגדולתו על הדרת פניו: ה'אהבת ישראל' היה מספר בשבחו ואומר: "על פנימיותו אינני מבין, ועל הדרת פניו החיצוניות - אף עיוור רואה גדלותו". ורבי אהרן, היה מכנה את ה'אהבת ישראל' בכינוי: "הצדיק הטוב והמתוק".

האזינו לניגון שחיבר "נשמת" בביצוע מקהלת "מלכות" (שירה: משולם גרינברגר. עיבוד קולי: פנחס ביכלר. עיבוד מוזיקאלי: חיים הרטמן.)

חמישים שנה אני מנהיג, ולא שמעתי כאלו שאלות: לרבי מבלוז'וב ה'צבי לצדיק' זי"ע הייתה אהבה מיוחדת לתלמידו רבי אהרן, וכשנשאל ע"י החסידות מה זכותו של רבי אהרן, שכך מגלה לו חיבה ענה: "ומה אעשה, שזה לי חמישים שנה שאני מנהיג בישראל, ושום חסיד לא שאל את השאלות שאברך זה שואל אותנו..."

כל חללא דעלמא לא שווים כפגישה זאת: כשביקר אצל ה'אהבת ישראל' בשנת הסתלקותו בחורף תרצ"ו, קם לכבודו הצדיק, ניגש אליו וחיבקו בשתי זרועותיו, ואמר: "רבי אהר'לה, אתם הרי לא מחזיקים אותי לחונף, אני אומר לכם, כי כל חללא דעלמא אינם שווים בעינינו כפגישתנו זאת" וקרב אותו באהבה וחיבה.

מקבל בחלום תרוץ לקושיה בזוהר הקדוש: פעם כשהלך רבי אהרן ל'אהבת ישראל' התאחסן בביתו של אחד מחסידיו, ושכב לנוח בשעות אחר הצהרים, בנו של בעל האכסניה לא ידע שהוא נח בחדר זה, ופתח את הדלת, שהשמיעה חריקה קולנית, רבי אהרן התעורר, ורעם על הצעיר שהקיץ אותו משנתו.

כעבור שעה קלה, הלך רבי אהרן לבקר את ה'אהבת ישראל' והצעיר ליווה אותו, וסיפר לו למה התרעם עליו, ואמר, כי חלם שרבו מתרץ לו קושיה שהייתה לו על דברי הזוהר הקדוש, ובדיוק הוא התעורר מהרעש, ולא זכה לשמוע את התירוץ.

כשנכנס ל'אהבת ישראל' התחיל ה'אהבת ישראל להסביר את דברי הזוהר הקדוש, ותרץ לו את הקושיה.

שבח רבו - עבד על כל מידותיו, וכל הש"ס שגור על פיו: לרבי אהרן ראטה היה כבוד, חיבה והערצה לרבו 'אהבת ישראל' מוויזני'ץ זצוק"ל, וכשהיה ה'אהבת ישראל' מגיע לשבות אצל ה'שומר אמונים' את השבת, ואחד מיהודי העיירה היה בא להיפרד מרבו כי נסע לשבת לעיר אחרת, היה משתומם ה'אהבת ישראל', ושואל אותו: איך יתכן שהרבי מגיע לשבת, ואתה הולך לעיר אחרת לשבת?

היה אומר לו: "דע לך, כי יהודי שעיבד מידה אחת, חשוב יותר ממי שיודע את כל הש"ס, כל שכן יהודי שעיבד את כל מידותיו, ולא עוד, אלא, שכל הש"ס שגור על פיו - ערכו עצום מאוד, וכזהו הצדיק מויז'ניץ, היתכן שאינך נשאר כאן לשבת?!", ומההכרה בשבח רבו נודע גדלות תלמידו...

העולם נחשך – הנר המערבי כבה: למחרת הסתלקותו של הס"ק ה'אהבת ישראל' הסתודדו החסידים, ולא רצו לגלות זאת לרבי אהרן, וכשראה שהם מסתודדים, אמר להם: "אין לכם מה להסתיר מפניי, כבר בבוקר כשקמתי ראיתי שיש חשכות בעולם, הבנתי כי כבה נר ישראל".

השמחה מושכת ברכה ושפע: מובא במדרש עה"פ: "משכו וקחו לכם צאן" הדא הוא דכתיב "בשובה ונחת תוושעון" – מה הקשר בין הדברים?

ומתרץ, כשבני ישראל היו במצרים, היו רגילים לעבוד את הקב"ה מתוך צרות ומרירות, ובא משה רבנו לספר להם שלא זאת הדרך בעבודת ה', אלא, מהיום הם יעבדו את ה' בנחת ובשמחה, וזה מפרש את ההמשך: "בשובה ונחת תוושעון" כשהם עובדים את הקב"ה בשמחה, בשובה ונחת, הם זוכים לתוושעון – לישועה, ואז, ובשורה זאת, הביאה להם הרבה שמחה וישוב הדעת.

ואמר תורה זאת בשבת הגדול, כדי שהשמחה תמשוך להם ברכה ושפע, כדי שיהיה לכולם את צרכי חג הפסח.

והמשיך ואמר, עוד תורה שצריך להיות בשפלות, כמו שהיה הלל ענוותן, וזה מרומז בליל הסדר, שכורכים מצה ומרור יחדיו, שמרמז על גדלות וקטנות, וניתן לקרוא במקור את המשך הדברים.

היה נוהג רבי אהרן ראטה לדבר על ביאת המשיח בהתלהבות רבה, "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל", שנזכה, אמן.

לע"נ הרה"ק רבי אהרן ראטה בן רבי שמואל יעקב זכותו תגן על כל ישראל, כל הברכות והישועות, אמן.

תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר