ליארצייט של הרבי

קופסת הטבק נפלה והבעש"ט העלה נשמה

לאחד מתלמידי הבעש"ט נפלה קופסת הטבק, והרים והגביה אותה תוך כדי התפילה, חברו ראה זאת, התרעם על מעשיו בליבו - מה שגרם לפסוק מיתה על חברו | מאמר ליארצייט של האדמו"ר מקאמרנא (חסידים)

רויטל ישראל | כיכר השבת | ט' באייר | 10.05.22
קופסת הטבק נפלה | אילוסטרציה(צילום: שאטרסטוק)

ליארצייט של האדמור מקאמרנא – י' אייר

'עסקת' חייך - לראות שלילי לחשוב חיובי

האדמו"ר מקאמרנא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל היה קודש קודשים, והיו נהירין ליה שבילי דרקיע כשבילי דנהר דעה, והאיר את העולם באורו של בתורת רשב"י הזוהר הקדוש, ותורת האריז"ל, הבעל שם טוב הקדוש וממשיכי דרכו.

האדמו"ר מקאמרנא הרחיב רבות בעבודת היחודין, והיה מייחד שמו יתברך על כל מחשבה דיבור ומעשה, וניתן לקבל חיות מיוחדת מאור תורתו שמשמחת את הנר"ן ומעוררת לעבודת ה' יתברך.

ב'היכל הברכה' מזכיר הרה"ק מקאמרנא (ויקרא דף קעא ע"ב), את המעשה שקרה בזמן תפילת ראש השנה בין תלמידי הבעל שם טוב הקדוש.

לאחד מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש נפלה באמצע התפילה קופסת הטבק, והרים והגביה אותה תוך כדי התפילה, וכאשר חברו ראה זאת, התרעם על מעשיו בליבו.

ובאותו זמן, הבעל שם טוב הקדוש ראה ברוח קודשו, שהתרעומת של הצדיק, גרמה לפסוק מיתה באותה השנה על חברו.

הבעל שם טוב הקדוש עשה עלית נשמה, וטען בהיכלות העליונים כל מיני טענות, כדי להציל את תלמידו, ולא הועיל.

חידוד המוחין – ראיה מעבר לגבולות ההיגיון

עד שבליל הושענא רבה הצליח הבעל שם טוב הקדוש לפעול, שאם האדם שקיטרג על חברו, ימצא זכות במעשה חברו - חברו יפטר מעונשו.

בליל הושענה רבא, נכנס הבעל שם טוב הקדוש לבית המדרש, וראה שהתלמיד שהתרעם על חברו, עוסק בתיקון משנה תורה, נטל הבעל שם טוב הקדוש את המוחין מתלמידו, וגרם לתלמיד שלא יכול לומר את התיקון כראוי בדבקות, אלא, היה הולך התלמיד מצד לצד, וחושב ביחוד ה' ורוממותו. 

ותוך כדי כך, פתאום נכנסה לתלמיד מחשבה:

"מפני מה נתגלה בדור האחרון ענין עשב טבק, לשאוף ולעשן"?

והתחיל לחשוב על הדבר, וסבר:

"כי יש כמה נשמות יקרות בדור האחרון, שאי אפשר להם שיתלבשו ויתגשמו, אלא, עיקר תיקונם בדבר דק בריח כטעם אשה ריח ניחוח לה'".

וע"י מחשבה זו, התחרט התלמיד על שהתרעם והקפיד על חברו, ולא דן אותו לכף זכות, ועלתה מחשבה בליבו:

"מי יודע איזה נשמה ודבר יקר, העלה הצדיק הזה בייחודו".

וע"י שלימד זכות על חברו, התבטל מעל חברו הקטרוג והגזרה.

סיפר הבעל שם טוב הקדוש לתלמידו את מה שקרה, והזהיר אותו לדון תמיד לכף זכות, ולא לעורר דין על אף אדם. 

איך תשפיע על דינך – ותקטוף ישועות?

הרה"ק מקאמרנא מלמד את גודל הרווח והצלה שזוכה אדם שדן את חברו לכף זכות, ואומר דבר נורא ונפלא:

איך יכול האדם להשפיע על דינו, ולהביא לעצמו ישועה?

כאשר האדם דן את חברו לכף זכות, הוא גורם:

שגם אותו ידונו בשמים - לכף זכות ('אוצר החיים', פר' משפטים).

לעיתים, לא קשה לדון לכף זכות, אך:

לפעמים, לדון לכף זכות - יותר קשה מלחצות את נהר הסמבטיון...

אל תדון - כי לא תגיע למקומו

"אל תדון את האדם, עד שתגיע למקומו" – אף אחד לא יכול להבין מה מניע את חברו לעשות ולנהוג כפי שעשה, ולאף אחד אין אפשרות להיות בסיטואציה שהשני עומד בה, עם הנתונים המדוייקים של השני, מכיון  שלכל אחד יש תכונות אופי ורקע שונה, ועוד אלפי סיבות, שלא מאפשרות לדון את השני...

ולכן, גם אין לאף אחד אפשרות לדון את השני...

ומי שדן את חברו לכף זכות – דנים אותו בשמים לכף לזכות.

אתה לא דן אף אחד, אף אחד לא יוכל - לדון אותך...

אתה דן לכף זכות – וגוזר את דינך!

אדם שדן את חברו לכף זכות, הוא גוזר את הדין לעצמו, ומציל את עצמו.

ודבר נפלא אומר הבעל שם טוב הקדוש, כאשר האדם רואה דבר שאינו הגון וטוב בחברו, הדבר מהווה כמעין 'מראה' לעצמו:

כי אם הדבר לא היה בו, הוא - לא היה רואה אותו בחברו!

ובזה שהאדם דן את חברו לכף זכות, הוא מציל את עצמו מהדין!

כאשר האדם עושה דבר שאינו הגון, יש עליו מקטרגים, ובשמים רוצים לפסוק את דינו.

איך נעשה הדבר? מסובבים משמים שיראה שחברו עשה את אותו הדבר שאינו הגון, כדי לראות מה יפסוק על חברו, וכך יפסק דינו בשמים...

ואם ימצא זכות בחברו, גם משמים - ימצאו בו זכות!

וזה - ניסיון גדול! גדול – מאוד!

תורת 'המראות' -  מה שאתה רואה בחברך יש בך!

יש לקב"ה דרך מקורית לגלות לאדם את חסרונותיו, ע"י שהוא מראה לו בחברו - את אותו החסרון.

אומר 'בעל הסולם': כל העולם החיצוני הוא:

כמראה - שיקוף של העולם הפנימי של האדם.

"כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" – מאוד הגיוני, ובטח שלא חריג, שהאדם לא רואה את נגעיו.

הקב"ה ברא לאדם מנגנוני הגנה טבעיים, כדי שיוכל להמשיך לחיות ולפעול.

אם האדם היה רואה כל היום את חסרונותיו, לא היה לו כח להתרומם ולתקן את מה - שדורש תיקון.

בהשגחה פרטית האדם רואה את החסרון של השני, כדי שידע מה עליו לתקן, ולכן, לראות את חסרון השני, זאת – מתנה לצורך תיקון עצמו!

ולא לשכוח לדון את חברך לכף זכות, וכך גם - ידונו אותך זכות!

ואם האדם - מתקן את עצמו, אוטומטי - יש בכוחו לתקן את זולתו.

המסקנה המתבקשת: כל דבר שאתה רואה בשני, יש בך ממנו...

תביט בראי – מה אתה רואה?

אתה אוהב את עצמך – מצוין! כך תאהב גם את חברך...

כל מה שקורה עם האדם הוא בהשגחה פרטית עד לפרטי פרטים, הכל מושגח ומדוייק,  ובדיוק מופתי, בשמים אין טעויות...

אדם שמביט בראי, ופניו נקיות - אינו רואה במראה שום כתם או דופי, אבל:

אדם שרואה שיש כתם בראי, סימן – שיש לכלוך על פניו, והבן.

לע"נ רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל האדמור מקאמרנא בן הרה"ק רבי אלכסנדר סנדר מקאמרנא, שימליצו טוב על כל עם ישראל, ונזכה כולנו לראות במהרה בביאת משיח צדקנו ברחמים, אמן.

תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר