בציון שנחשף לאחרונה

במדינה הסובייטית: יארצייט לרבי שבתי מראשקוב זי"ע

עשרות פקדו השנה ביום ההילולה, את ציונו של אחד מגדולי תלמידי הבעל שם טוב, בראשות רבה של מולדובה וחבר 'ועידת רבני אירופה', הגאון רבי פנחס זלצמן • הציון נחשף רק לאחרונה • צפו (חסידים)

שאול כהנא | כיכר השבת |
הציון של רבי שבתי מראשקוב (צילום: יוסי רוזנבוים)

מסע ההיסטורי לציונו של הרה"ק רבי שבתי מרשקוב זיע"א מחבר 'סידור רבי שבתי', נערך השבוע - לרגל יום ההילולא שחל בכ"א סיון. זוהי הפעם הראשונה שנאמר קדיש על הציון הקדוש ביום ההילולה - אחרי שנים רבות שלא ידעו היכן הקבר.

המסע שהופק ונוהל על ידי הנהלת הקהילה היהודית בקישינב, נערך בראשותו של הגר"פ זלצמן רבה של מולדובה ובהשתתפות חסידים ואנשי מעשה, לצד רבים מחברי הקהילה היהודית בקישינב ובמדינה הקומוניסטית - טרנסניסטריה, שם שוכן הציון.

יום המסע נפתח בתפילת שחרית בבית הכנסת 'אגודת ישראל' - בית הכנסת המרכזי של קישינב, ולאחר מכן נערך סיור בהובלת הרב פנחס זלצמן בבניין הקהילה היהודית ובמתחם מגורי משפחות פליטים מאוקראינה.

המסע נפתח בבירת מולדובה, בתפילה על ציונו של רבה של קישינב הרב יהודה לייב צירלסון זצוק"ל, חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי תנועת אגודת ישראל לפני השואה.

התחנה הבאה של המסע, היתה העיירה דובסר שבמחוז טרנסניסטריה. בבית העלמין המקומי, נמצא ציונו של תלמיד הבעל שם טוב הרה"ק רבי מנחם מענדל מבאר זיע"א שביקש להיטמן לצד קדושי דובסר. לאחר אמירת פרקי תהילים ותפילה על ציונו של רבי מנחם מענדל, התכנסו חברי המשלחת לשירת 'אני מאמין' מרגשת וסוחפת.

שיאו של המסע, הגיע בשעת דמדומי החמה לקראת שקיעת השמש של יום ההילולא: בית העלמין היהודי העתיק של העיירה רשקוב. העיירה שהיתה ביתם של גדולי החסידות בדורו של הבעל שם טוב ובדורות שאחרי כן, היתה מרכז יהודי תוסס.

לאחר דברי התעוררות קצרים על חשיבותו של הרגע ההיסטורי שנשא רבה של מולדובה הרב פנחס זלצמן, נכנסו משתתפי המסע וחברי הקהילה היהודית בטרנסניסטריה ובקישינב לתפילה בציון, בסיום התפילות ואמירת הקדיש הראשון ביום היארצייט של רבי שבתי זיע"א, הונח על הציון סידור 'רבי שבתי' בהוצאה מחודשת והמשתתפים נעמדו יחד לסדרת ניגוני דבקות חסידיים.

המסע המרגש הסתיים בביקור ותפילת מנחה במבנה בית הכנסת הגדול של רשקוב בו התפלל רבי שבתי זיע"א וכן בעל 'התולדות' וגדולי חסידות נוספים, שהשתמר לאחר עשרות שנות המלחמה הנוראות ועשרות שנים של חוסר שימוש במקום. קירות בית הכנסת, עם תבליט שם ה' מעל היכל ספר התורה, חדר המקווה, ועזרת הנשים מספרים את סיפורה של העיירה החסידית שהיתה מוקד מרכזי בהתפתחות תנועת החסידות, עם חיים יהודיים פעילים עד לחורבן יהדות אירופה בשואה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר