איך תפילת צדיק מבטלת גזרות?
שמעתי מרב קהילתנו מורנו גדליה זצ"ל, שרבי יעקב יוסף המכונה ה'תולדות' חשק לנסוע כמה פעמים לארץ הקודש, והרב הבעל שם טוב הקדוש אמר לו שלא יסע.
ואמר לו הבעל שם טוב הקדוש, שיהיה בידו סימן: כל פעם ש'יפול' לך חשק לנסוע לארץ הקודש, תדע נאמנה שיש על העיר דינים ר"ל, והשטן מטריד אותך, כדי שלא תתפלל בעד העיר, להציל אותם מהגזרה, וע"כ, כש'יפול' לך חשק לנסוע לארץ הקודש תתפלל בעד העיר.
פעם אחת נסע ה'תולדות' לשבת אצל לבעל שם טוב הקדוש, והיה צריך לנסוע דרך העיר שאריגרד, וכעס מאוד על העיר ולא רצה לעמוד בעיר, אבל, מכיון שהיה צריך לתת לסוסים מספוא, היה חייב לעצור במקום, ואכן, עצר במקום, ולא קם מהעגלה.
ואמר לעצמו, שיאכלו הסוסים, ותיכף שיגמרו הסוסים לאכול הוא ייסע משם, והתחיל לרדת גשם חזק מאוד, ולא יכל להמשיך לנסוע, והיה חייב להישאר ללון שם בעל כורחו.
למחרת בבוקר הגשם לא פסק, והמשיך עוד ועוד עד יום חמישי. וכשראה בעל ה'תולדות' שהגשמים לא פוסקים, אמר: ריבונו של עולם! אפשר ניחא לך שאשבות כאן להתפלל בעד העיר, ואני אשבות כאן, והגשמים יפסקו. וכן היה תיכף הגשמים פסקו, והוא תיכף התפלל עבור העיר כל השבת.
והבעל שם טוב הקודש ראה שה'תולדות' שבת את שבתו בקהילת שאריגרד, וידע היטב כמה חרה ל'תולדות' על העיר, ושחק ואמר לאנשי סגולתו: הנה הרב של ק"ק רשקוב שובת את השבת בקהילת ק"ק שאריגרד! ושחק עוד.
ולאחר השבת הבעל שם טוב הגיע למקום, ונתן שלום ל'תולדות' ושחק. אמר ה'תולדות' לבעל שם טוב הקדוש: רבינו, מה השחוק? ואמר לו: שהיית כל שבת קודש בשאריגרד.
והשיב: כן הדבר, והיה מתגעגע ה'תולדות' לבעל שם טוב הקדוש כבן יחיד. וסיפר לו שהוכרח לשבות שם את השבת מחמת הגשמים.
אז השיב לו הבעל שם טוב הקדוש (המשך הסיפור שנכתב לפני שבועיים): אתה סבור שהמוכיח שיקר, ח"ו, כי באמת הוא שמע הכרוז, ומה שרגזתי עליו היה, על שהוציא את הדברים מפיו.
שאילו לא היה מוציא את דברי הכרוז מפיו, הייתי מבטל מעל העיר את הגזירה כבר באותה שבת מכל וכל, ועכשיו לא פעלתי, אלא, שנתנו לעיר מרחב זמן ושלא תישרף בפעם אחת, אך פעם מבוא זה ופעם מבוא זה, עד שתישרף כל העיר. וכן היה, שנשרפה בכמה פעמים.
ואותם האנשים שנגזר עליהם למות בדבר רח"ל, מתו בדבר, ואותן שנגזר עליהם הריגה, נהרגו בקהילת אומין שנתיים אחרי הבריחה רח"ל.
והדבר היה במרחק זמן גדול של בערך עשרים שנה או יותר, כי אני יודע שה'תולדות' היה אב"ד דק"ק נמירוב ששה עשר שנה קודם הבריחה, חוץ מזה שכבר כיהן כמה שנים קודם המעשה כרב בעיר רשקוב.
והשם הרחמן והטוב, ישמור ויציל את כל עמו ויגזור על כולם, גזרות טובות ישועות ונחמות, ויזכה את כולם לשנה טובה ומבורכת, ולכתיבה וחתימה טובה, אמן!
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
לפני שאתה עושה מעשה טוב או מצוה, ואתה חושב על כך שברצונך לעשות את הדבר, תדע, שרגעים אלו יקרים וחשובים מאוד לבורא עולם.
הבעל שם טוב הקדוש מלמד שההכנה למצוה מאוד חשובה ויקרה, כי היא מתקנת את לבושי הנפש.
מספרים שאצל הבעל שם טוב הקדוש עבודת ההכנה ליום הכיפורים היתה יותר קשה וגדולה, מעבודת יום הכיפורים עצמו.
והדבר מוכח מכך, ש"הרהורי עבירה קשים מעבירה" ועל אחת כמה וכמה, שהרהורי מצוה יפים מהמצוה עצמה, כי "מרובה מידה טובה ממידת פורענות", ואם כן, גדול כוחה של ההכנה לעבודה מהעבודה עצמה (שיח יצחק, כ"ט כסליו תשכ"ה).
הרהורי מצוה, שהאדם שמשתוקק לקיים את פקודת הקדוש ברוך הוא, טובים מגוף המצוה, כי עיקר המצוה הוא צורך גבוה, כי ההרהור, התשוקה והרצון לקיים את המצוה – מתקן את נפש האדם.
אומר על כך ה'שפת אמת': "שיותר כח והצלחה יש, בהכנת המצוה מגוף קיום המצוה וכו', הרצון והכנה להמצוה הוא לעשותו כרצונו יתברך, ולזאת ההכנה והשמחה לבוא להמצוה חשוב מאוד" (פר' האזינו תרל"ד).
בחודש הרחמים והסליחות, ועד יום הכיפורים שיבוא עלינו לטובה, שאז יתעטף ה' יתברך בטלית ויאמר: "סלחתי כדבריך"... נזכור עד כמה חשוב הרצון הטוב לעשות כל מצוה, וכל רצון שאנו עושים לכבוד ה' יתברך.
בפרט כאשר הדבר קצת קשה ודורש מאמץ, אם נזכור את הדברים, נעריך ונוקיר כל דבר טוב שאנו עושים, יהיה לנו כח לעשות עוד ועוד, וכך, האדם מכיר ומחזק את ערכו כבנו של מלך העולם.
הדבר גורם לאדם להפנים, עד כמה כל פעולה שהוא עושה חשובה ויקרה, ושהוא גורם על ידי כל מעשה טוב שעושה, לתת עוד ועוד כח לפמליה של מעלה, שהרי ידוע, שכל העתקה שהאדם עושה לקדושה, פועלת ומשפיעה על כל העולמות העליונים.
יהי רצון שנזכה להרגיש השבוע את מתיקות קרבת ה' והשגחתו עלינו, בטוב ובנעימים מתוך רוגע ושמחה, ונעשה רצונו כרצונו, ונשוב אליו בלבב שלם, אמן!
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל, שבוע טוב ומבורך.