ליארצייט של ה'אוהב ישראל' מאפטא – ה' ניסן
הבטיח ה'אוהב ישראל' - שיעשה טובה! לכל מי שידליק נר לע"נ ביום היארצייט, ומי שלומד מתורתו - זוכה לישועות.
איך יוצאים בפסח לגאולה פרטית?
בפסח - יוצאים לחירות.
אומר הבעל שם טוב הקדוש, שאבותינו יצאו ממצרים, אבל:
"ומצרים רודפים אחריהם" - עד היום מצרים ממשיכים לרדוף אחרינו.
איך יכול להיות, הרי – כבר יצאנו משעבוד מצרים?
הגוף - יצא ממצרים, אבל, הדעת - נותרה בגלות!
עיקר הגלות – גלות הדעת!
אומר האוהב ישראל: "כי עיקר הגלות, היא - גלות הדעת".
וליל הסדר- הוא הלילה! שניתן לקבל בו 'גדלות מוחין' ולצאת לגאולה!
אומר ה'אוהב ישראל' - כשיש דעת – יש גאולה, ולכן כתוב:
"דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית" (נדרים מא').
בליל הסדר – ניתן לדלג בקלות על כל המכשולים.
ה'חכם' – יודע שאין מציאות של יסורין
ה'אוהב ישראל' מסביר, שאדם שיש לו דעת, ויש לו יסורין:
"אינם נחשבין היסורין בעיניו לכלום"!
איך זה יתכן? ממשיך ה'אוהב ישראל' ואומר:
"כי יודע ומאמין באמת, שהכל הוא - טובות מאיתו יתברך".
רק כשיש לאדם דעת, הוא מבין, שכל מה שקורה איתו, הוא – טוב ולטובה!
ואם הוא לא רואה, אומר ה'אוהב ישראל', שהוא יגלה זאת לאחר זמן:
"וגם כי לפעמים יראה בעיניו הטוב שימשך לו מזה - לאחר זמן כנודע".
הקב"ה טוב ומיטיב – מדוע יש צער ויסורין?
ה'אוהב ישראל' מחדד את הדברים ואומר, שהצער ויסורין מגיעים לאדם, רק כשהוא – בלי 'דעת', ולא יכול לראות את הדברים הטובים במה שעובר עליו, ולכן, הוא מרגיש - יסורין, כדברי ה'אוהב ישראל':
"ועיקר היסורין והגלות אשר להאדם, הוא - כשדעתו אינה מיושבת עליו" (אוהב ישראל, פרשת בא).
ה'אוהב ישראל' מבאר איך מרגיש אדם, בזמן שיש לו יסורין:
"אזי הוא מרגיש בנפשו גודל הצרות והיסורין, כי אין לו במה להתחזק וליתן עצות בנפשו איך ומה לעשות".
קורה משהו שלא לטעמך? ושלא תכננת? פיתרון – אין?
כרגע, אין לך בהירות וגדלות מוחין, וזה מה שגורם לך ליסורין.
מהי הדעת שמביאה - לגלות או גאולה?
אומר הבעל שם טוב הקדוש: 'אין גלות ואין גאולה - אלא בדעת':
ידיעת השכל גורמת ללב להרגיש - בגלות או בגאולה.
כשאתה מרגיש את מציאות ה' איתך, אתה חי בתענוג – וזוהי גאולה!
וכשאתה מרגיש הסתר פנים, אתה בגלות מצרים - גלות הדעת.
פרעה רודף אחריך – בלי הפסקה...
כשהקב"ה רוצה לנסות אותך, הוא לוקח לך את הדעת, ומביא עליך כל מיני 'פרעה' שמייצרים לך 'בלגנים' בחיים... וכל זה, בשביל הניסיון והבחירה.
כשעם ישראל היו במצרים, על כל מכה שקיבלו המצרים, עם ישראל ירד לעוד שער לכיוון מ"ט - שערי טומאה, ולכן:
הקב"ה הוציא את עם ישראל "ביד חזקה" – בכח, כדי שלא יכנסו לשער הנו"ן...
יש פתרון – לגאולתך האישית!
כשנמצאים ב'מצרים' יש רק פתרון - אחד, ויאנחו - ותעל שוועתם...
אומר ה'אוהב ישראל': "וכאשר צועק במר נפשו לה' יתברך, והוא מרחם עליו, ושולח לו דעה מיושבת ובא להבנה, אז תיכף ומיד - נגאל מצרתו ודוחקו".
ומסיים ה'אוהב ישראל' ואומר:
זה הפתרון לגלות הפרטית, ולגלות הכללית, ואין - דרך אחרת!
תצעק - פרעה רודף אחריך!
"אנוכי ארד איתם מצרים, ואנוכי אעלך גם עלה" - הקב"ה לא עזב את עם ישראל רגע לבד, הוא ירד איתם למצרים, כדי:
להוציא ולהעלות אותם משם, כדי – לגאול אותם.
הקב"ה שולח לכל אחד מאיתנו, איזה 'פרעה'...
אבל, הקב"ה תמיד נמצא עם האדם במקום ההסתרה, ב'מיצרים' הפרטיים שלו: כדי שיצעק אליו משם, ויגלה – שהוא נמצא איתו!
כפרעה – רודף אחריך, יש לך שתי אפשרויות, שטמונות במילה 'פרעה':
'פה רע'... לומר מילים לא נעימות, או, פרעה גם יכול להיות – פה ער...
פיך מתעורר לתפילה וצעקה – וגאולתך מגיעה:
"ויצעקו אל ה'": אתה צועק – והקב"ה מושיע!
הצעקה היא הכרזה, שאתה יודע ש'פרעה' הוא רק השליח של הקב"ה, והתוצאה:
"ונתבטל הצער וכל גזירות רעות".
אתה צועק: "מן המיצר קראתי יה" התוצאה: "ובצר הרחבת לי"!
כמה פשוט ומובן, וכמה קשה לביצוע, בזמן ניסיון - כשאין 'דעת'!
פרעה – גואל אותך ממצרים!
דווקא ב'מצרים', קל יותר להתקרב לקב"ה:
"פרעה הקריב" – פרעה קירב את בני ישראל לאביהם שבשמים...
ברגע שאתה מתפלל וצועק לקב"ה:
'פרעה' הרע, הופך עבורך: מאויב - לאוהב!
כי בזכותו אתה מתפלל לה' מכל הלב... מתקרב אליו – ונושע!
אומר על כך ה'תולדות': "שהיו סוברים בגלות מצרים שהוא אויב, ועכשיו, שהרגישו שהוא עצם יתברך, נעשה מן אויב - אוהב, וזהו:
עצמות הגאולה, והוא: בכל אדם ובכל זמן".
בליל הסדר יורדת – קדושה עליונה
כאשר מספרים בליל הסדר את ניסי יציאת מצרים, ואוכלים מצה, הקב"ה מוריד לאדם מוחין דגדלות, שמאירים בו:
קדושה עליונה, שמזרימה חיות - לכל איבריו!
ה'אוהב ישראל' מסביר שאור זה מאיר בכל שנה:
"והאירו אז אורות מזוקקים ומזהירים, והנה דבר זה מתעורר בכל - שנה ושנה, ובלילה זה נפתחו, כל מקורין - עילאין קדישין" (פסח, ד"ה נעשה).
בליל הסדר, כל אחד יכול לצאת 'מהמייצרים לחירות וגאולה, ולכן:
"בכל דור ודור חייב האדם לראות את עצמו, כאילו - הוא יצא ממצרים".
סיפור יציאת מצרים מאיר את הלב באור האמונה, מבטל ומסיר מהאדם את ה'קליפות', והאדם זוכה:
"ויאמינו בה' ובמשה עבדו" – חיזוק האמונה בלב ובנפש.
עוד תגיד שירת הים...
אתה מספר את ניסי יציאת מצרים וגדלות ה', והקב"ה לא נשאר חייב!
הוא מציל וגואל אותך, עד שאתה זוכה לומר שירה...
כמו שבני ישראל אמרו את שירת הים...
דווקא מי שהצר עליך, יוצר לך את - שירת חייך!
דווקא הגלות יוצרת את – השירה!
וכך היה עם אבותינו, וכך יהיה איתנו, ועד - ימות משיח!
ואז, זוכים - "כימי צאתך מארץ מצרים – אראנו נפלאות".
בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל, אמן!
לע"נ ה'אוהב ישראל' מאפטא רבי אברהם יהושוע העשיל בן רבי שמואל זכותו תגן על כלל ישראל, יהי רצון שנזכה לגאולה ברחמים במהרה בימינו, אמן!