פעם בכה הבעל שם טוב הקדוש ואחר כך שמח, שאלו תלמידיו על פשר הדבר, והשיב הבעל שם טוב הקדוש: "ישבתי והתבוננתי שאני ואליהו הנביא למדנו אצל אחיה השילוני, כשאומרים את שמו של אליהו הנביא אומרים אחרי זה 'זכור לטוב', ואחרי שמזכירים שמי במוצאי שבת קודש יספרו מעשה...".
לכן, בכיתי והתחננתי לפני ה' יתברך:
שאם יספר איש ישראלי סיפור ממני ברוחניות יהיה לו ישועה ברוחניות...
ואם יספר ממני סיפור של גשמיות, יהיה לו ישועה בגשמיות...
ושמעתי כרוז יוצא מן השמים, ואומר:
מי שיאמין בישראל בן שרה שכל עבודתו היתה בעד ישראל בכלל ובפרט:
וידבר ממנו בתחילת השבוע, יהיה לו - שבוע טוב.
בתחילת חודש, יהיה לו - חודש טוב.
ובתחילת שנה , יהיה לו - שנה טובה.
ואז נעשתי מלא שמחה, שאף על פי שאהיה כבר בעולם האמת, יוושעו בני ישראל על ידי, ולכן בכיתי ושמחתי.
סגולה לפרנסה: ואמר הבעל שם טוב הקדוש כי השמחה היא סגולה לפרנסה, וכן אמר לאיש אחד שהתלונן לפניו על ענין הפרנסה, והשיב לו כי יהיה מתנהג בשמחה, וסימן לדבר כי הסופי תיבות שבפסוק והיי'ת א'ך שמ'ח הוא שם של הפרנסה כידוע (מנחת מרחשת, פר' וזאת הברכה).
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
סוד תפילת הצדיקים: הצדיק יכול להרעיש עולמות, ולעורר רחמי שמים עבור פרנסת חסידיו, כי תפילתו תמיד עולה ומתקבלת לרצון, והדבר רמוז בפסוק: "נפתלי אילה שלוחה".
כל חסרון שיש לאדם יש גם לשכינה: אומר ה'דגל מחנה אפרים' בשם סבו הבעל שם טוב הקדוש: כל מה שחסר לאדם, חסר גם לשכינה, ומכאן, יכול האדם להבין שאם יתפלל למלא את חסרון השכינה, ממילא יתוקן גם חסרונו (דגל מחנה אפרים, פר' תולדות).
הצדיקים נקראים נפתלי לשון חיבור: "נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר" – הפסוק מרמז על הדברים, שהרי ידוע: "כי צדיקיא אינון שלוחי דמטרוניתא" – הצדיקים הולכים להודיע להקב"ה כביכול עסקיה וצרכיה של השכינה, דהיינו, מה חסר לשכינה, והם מתפללים עליה למלא חסרונה, ולכן הצדיק נקרא בשם נפתלי - לשון חיבור, על שם שהוא: מחובר ודבוק לה'.
אילה שלוחה – שליח השכינה: ובעצם, הצדיק הוא השליח של השכינה שבא להתפלל על חסרונה, שנקראת: 'אילת השחר'.
הצדיקים מתפללים: הנותן אמרי שפר – הצדיק נותן אמרים ומתפלל על השכינה, שנקראת 'שפר' כידוע ליודעי חן, או יש לומר שקאי על הקב"ה שהוא נקרא תפארת ישראל והיינו שנותן אמרים להשי"ת ברוך הוא עבור השכינה כביכול, והבן.
צדיק גוזר והקב"ה מקיים: כאשר האדם מבקש מהצדיק שיתפלל בעדו, הצדיק יכול לגזור לגזרה שלא נקבעה בשמים, אך, מכיון שהצדיק גזר, והוא שליח מטרוניתא, הקב"ה מוכן עבור כבוד הצדיק לבטל עולמות, ולקיים את גזרתו של הצדיק, ולכן, צדיק גוזר והקב"ה מכבדו משדד עבורו מערכות הטבע, כדי למלא את בקשת הצדיק.
גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם: שעכשיו אין להם כבר קשר לגשמיות, ולכן, מה שצדיק גוזר הקב"ה מקיים, ולכן, ידוע שאין לצדיקים מנוחה, לא בעולם הזה, ולא בעולם הבא.
חלת מפתח – סגולה לפרנסה ועשירות: המקור למנהג חלת מפתח מה'אוהב ישראל' מאפטא שאומר: "מנהג אבותינו וודאי הוא תורה..." הקב"ה מבקש מכנסת ישראל: "פיתחו לי כחודו של מחט, ואני אפתח לכם כפתחו של אולם..." ומסביר ה'אוהב ישראל': "המן התחיל לירד בחודש אייר, ובשבת זו מברכין את חודש אייר" ('אוהב ישראל' לשבת אחר פסח, ד"ה טעם).
צדיק גוזר – מנהג קדמונים כדין הוא: חלת מפתח מנהג קדמונים, כדי ללמד לדורות לפני הכניסה לא"י, שאומנם חובת האדם צריך לטרוח על הפרנסה, אבל, באמת - הפרנסה מגיעה משמים, כמו 'המן' במדבר...
ובזכות הצדיקים יפתח הקב"ה לכל עם ישראל שערי פרנסה, כי צדיק גוזר והקב"ה מקיים, כפי שכותב ה'אוהב ישראל': "שהקב"ה יפתח לנו שערי פרנסה" (ליקוטים חדשים, לשבת אחר הפסח).
ואם נזכיר את תחילת המאמר, שהבעל שם טוב הקדוש בכה והתחנן לקב"ה, וקיבל הבטחה משמים, שמי שיספר ממנו:
סיפור של גשמיות, יהיה לו ישועה בגשמיות...
יהי רצון שנזכה שתתקיים בנו הבטחת הבעל שם טוב הקדוש, שצדיק גוזר והקב"ה מקיים, וכל בית ישראל ויראו ברכה וישועה בפרנסה, ברווח בקלות ובשמחה, אמן!