להילולה של ה'בן איש חי' – י"ג אלול
למה השר סטר למי שהוציא אותו מהבוץ?
ה'בן איש חי' רבי יוסף חיים נולד בבגדד, והיה מקובל, מנהיג ודרשן, ולדרשותיו היו מתאספים אלפי איש.
מה ענה ה'בן איש חי' – לאיש העסקים?
ב'מאמר מרדכי' מספר הרב מרדכי אליהו זצוק"ל על ה'בן איש חי' ותודה לעורך הסיפור הרב אהרן שאלתיאל על הבאתו.
היה בארם צובא עשיר גדול בשם ביז'וטו, שהגיע לדרשה של ה'בן איש חי' שאמר: יצר הרע מגיע לאדם בכל מיני תחבולות כדי להכשילו, ויש רק דרך אחת בטוחה לנצחו, וזה ע"י לימוד תורה, וכן:
אין שום תירוץ שפוטר את האדם מלימוד תורה!
ומי שאומר שהוא 'לא יכול' - אין זה נכון, הוא באמת - 'לא רוצה'.
אחרי הדרשה ביז'וטו ניגש ל'בן איש חי', ואמר לו: איך אתה אומר כך, אני באמת רוצה ללמוד תורה, אך - לא יכול. יש לי הרבה עסקים ופגישות עבודה, ואף תפילות במנין אני מפסיד, והמשיך לפרט לרב... והלך משם כועס.
לאחר כמה ימים, הוא נסע במרכבתו שרתומה לכמה סוסים חזקים, ורואה בצידי הדרך מרכבה שהתחפרה בעפר ובבוץ, העגלון עצר את המרכבה, לראות כיצד ניתן לעזור.
ירד העגלון וראה שהמרכבה היא של שר חשוב בממלכה, ועזר לו לדחוף את המרכבה בכל כוחו, כמה שיכל - אך לא הצליח.
כשראה השר שהעגלון לא הצליח לעזור, ניגש לביז'וטו וביקש את עזרתו, אך ענה לו ביז'וטו שהוא לא רגיל לדברים כאלה, ולכן, אין ביכולתו לעזור. כשראה השר, שאין מוצא, חזר שוב לביז'וטו ואמר לו בתוקף, שאין לו ברירה, אלא, לרדת עכשיו לעזור, כי הם לא מצליחים להתגבר לבד.
בלית ברירה, ירד ביז'וטו וניסה לעזור בכל כוחו, ולבסוף הצליחו להוציא את העגלה מהבוץ. השר מאוד הודה לעגלון, ושיבח אותו על מעשיו, ולביז'וטו לא אמר כלום.
שאל ביז'וטו את השר, ולי לא מגיע תודה? והרי אדרבה, אני שלא רגיל בכאלו עבודות, מגיע לי יותר שבח ותהילה על עזרתי.
סטר השר בחוזקה על לחייו של ביז'וטו ואמר: זה מה שמגיע לך! כיון שבהתחלה, כשביקשתי את עזרתך אמרת שאתה לא יכול ושיקרת!
הראיה - שהצלחת! ואל תגיד שאתה לא יכול! אלא - שאתה לא רוצה.
ביז'וטו הבין שהדבר הוא אות משמים, מכיון שלעג לדברי ה'בן איש חי'.
על זה כתוב בתורה (בראשית ד', ז):
"הלא אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ, ואליך תשוקתו - ואתה תמשל בו", וכותב רש"י וז"ל:
ואליך תשוקתו של חטאת, זהו יצר הרע! שתמיד - שוקק ומתאווה להכשיל את האדם!
ואתה תמשול בו: אם תרצה – תצליח להתגבר עליו".
מספריו נודף - ריח של קדושה וטהרה!
גדולי ישראל נהגו לכנותו "ריש גלותא דבבל", רבו המובהק היה רבי עבדאללה סומך זצוק"ל, וגדולי המקובלים העידו על גדלותו, אמר עליו רבי יהודה פתייה זצוק"ל: "ראויה היתה נשמתו של רבי יוסף חיים לרדת לעולם בימים קדומים, אלא, שריחמו עלינו מן השמים ונשלח בזמננו, כדי שישקה תבל ויושבי בה ממי באר תורתו".
הגאון מקלוצק – הרדב"ז זצ"ל, שהה בסוף ימיו בעיה"ק צפת, והעיד: "ריח של קדושה וטהרה נדף מספריו של ריש גלותא דבבל, וכל ההוגה בהם מבחין בכך"...
אמר רבי יהודה צדקה זצוק"ל, מראשי ישיבת 'פורת יוסף': שמעתי מגאון אחד שהיה מבני ביתו של הרידב"ז, שהוא מצטער ובוכה, וכששאל אותו: "מדוע רבנו בוכה"? השיב לו הרידב"ז: "היום נתבקש לישיבה של מעלה ראש גולת אריאל רבנו יוסף חיים מבגדד זצוק"ל, ולכן אני בוכה"...
ובתוך כדי דיבור, הוסיף הרידב"ז בחרדת קודש: "כל הלומד בספריו של רבנו יוסף חיים מרגיש בקדושה החופפת על דבריו!".
בספרו הידוע 'בן איש חי' יש דרשות נפלאות, שהתחבבו על כלל שכבות הציבור, ומוכח שדברים שיוצאים מהלב נכנסים אל הלב.
הגאון רבי יחזקאל רחמים זצ"ל מחבר הספר "עצי היער" סיפר לתלמידיו שכאשר ראה את הספר הראשון שיצא של ה"בן איש חי" ועיין בו, הוא התקשה בענין מסוים, ועלה מיד לביתו של רבי יוסף חיים, וקיבל תשובה:
"דע לך כי כל פסקי בספרי זה, הם סולת נקיה, ומן השמים סייעוני בכך".
דרשתו הראשונה הייתה בי"ג אלול - שלימים הוא יום פטירתו!
כשנפטר אביו בז' אלול התרי"ט, קיבל עליו ה'בן איש חי' להנהיג את קהילת בגדד, למרות, שעד לאותו היום, הוא נמנע מלהתבלט בציבור.
מנהיגותו לא התבטאה בקבלת משרה רבנית רשמית, אלא, דווקא בכך שכל השאלות הקשות בהלכה היו מובאות אליו, וכמובן, בלט בדרשותיו המיוחדות.
רבי יוסף חיים, נשא את דרשתו הראשונה, ביום י"ג אלול, בסיום השבעה על אביו, ומאז, הנהיג את הקהילה במשך חמישים שנה עד יום מותו, המעניין בדבר, שי"ג אלול הוא יום פטירתו.
רבי יוסף חיים היה דורש כל שבת לאחר תפילת מנחה גדולה, ואלפים היו נוהרים לשמוע את דרשתו הקבועה.
היה ידוע – כמלאך אלוקים!
יהודי בגדאד מאוד העריצו את ה'בן' איש חי, וראו בו, לא רק גדול בתורה, אלא, היה נחשב בעיניהם כ'מלאך' אלוקים ממש.
נהגו יהודי בגדאד לומר, שאם ה'בן' איש חי היה חי בזמן בית המקדש, הוא לא היה נחרב! כי בטוח שעם ישראל היה שומע בקולו...
ואיך יכלו לומר את הדברים בצורה כל כך בטוחה? מכיוון שבתקופתו אף יהודי לא חילל שבת, או לא שמר תורה ומצוות, ובוודאי שלא בפרהסיה, ואין פלא הדבר, שכאשר נפטר, ליוו אותו למעלה ממאה אלף איש...
כל רצוני - "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה"!
ה'בן איש חי' פתח את כל ספריו בשבח והודיה לה' יתברך, שזיכהו ללמוד את תורתו הקדושה, והיה מסיים תמיד בגילוי דעת שכל מעשיו הם "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה" – מה שמאפיין אותו ואת כל מסכת חייו: הרצון לקדש שם שמים, ושכל באי עולם יכירו וידעו שה' הוא האלוקים ואין עוד מלבדו, ודרכו שנהג כל ימיו, חיבור לתורה הקדושה, רק היא הדרך שמביאה לאדם אושר אמיתי ושמחה, שנזכה אמן.
לע"נ רבי יוסף חיים בן רבי אליהו ה'בן איש חי', זכותו וזכות תורתו הקדושה תגן על כל ישראל, ונזכה להיגאל במהרה ברחמים, אמן!
כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.