היסטוריה ואקטואליה

גיוס חסידים לצבא: היוזמה להקמת 'כפר ויז'ניץ' ב'שערי עזה' 

אי שם, לפני כ-60 שנים, הוקמה ב"שערי עזה" התיישבות חרדית חסידית בשם "כפר ויז'ניץ" אשר מייסדיה חשבו שתהיה "מרכז ויז'ניץ" בנגב | ישראל שפירא במחקר מקיף אודות על היוזמה להקמת כפר חסידי חקלאי תעשייתי צבאי, אליו יתגייסו בחורים חסידים - על טהרת הקודש | הפרק הראשון (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
קרית ויז'ניץ בבני ברק בשנת 1983 (צילום: HARNIK NATI, לע"מ)

מחקר מקיף ב-2 פרקים: הידעתם שאי שם לפני כ- 60 שנים, הוקמה ב"שערי עזה" התיישבות חרדית חסידית בשם "כפר וי'זניץ" אשר מייסדיה חשבו שתהיה "מרכז ויז'ניץ" בנגב?!

למעלה: חרות, 4 לינואר 1961 | למטה: שערים 23 לאוקטובר 1960 (עיתונות יהודית היסטורית)

• • •

לאחר שפרסמתי בבמה זו על ביקורו המרגש של האדמו"ר מויז'ניץ בעל ה'אמרי חיים' זי"ע בעזה לאחר מלחמת ששת הימים, שם השתטח על קברו של המקובל המשורר רבי ישראל נאג'רה, כתב לי גולש בהאי לישנא:

"מסתבר שהקשר של חצר הקודש ויז'ניץ עם עזה תובב"א, החל הרבה לפני מלחמת ששת הימים, בהקמת כפר חסידי + גדוד צבאי בפאתי רצועת עזה. עין בעיתונות יהודית היסטורית, ותרוה נחת".

אכן, החילותי לחפש, את האמור, והרי לפניכם מאמר מקיף על היוזמה להקמת כפר חסידי חקלאי תעשייתי צבאי, אליו יתגייסו בחורים חסידים - על טהרת הקודש.

"כפר ויז'ניץ סמוך לבאר שבע"

כשכולו תקווה ש'כפר ויז'ניץ' בנגב, יצליח כפי ש'קרית ויז'ניץ' בבני ברק הצליחה, סיקר כתב 'שערים' את הקמת "כפר ויז'ניץ סמוך לבאר שבע".

היה זה בתחילת שנות השישים של המדינה הצעירה, חסידות ויז'ניץ הגיעה להסכם עם משרד הביטחון, על הקמת כפר חקלאי צבאי סמוך לעזה, במושב עַמִּיעוֹז הנטוש.

במרכז התמונה: בעל ה"אמרי חיים" לשמאלו בעל ה"ישועות משה" ומימינו האדמו"ר מויז'ניץ (ארכיון 'כיכר השבת')

החזון היה ביוזמת האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' שחתנו הגה"צ רבי משה ארנסטר עמד בפרטי היוזמה, בה בין היתר היה אמור לקום בית חרושת ליהלומים.

(יצוין שהכותרת שבחר עורך 'שערים': "סמוך לבאר שבע" היא לא נכונה, כיון שכפר ויז'ניץ היה סמוך יותר לעזה, ונכון עשו עיתונים אחרים שהגדירו את הכפר ב"שערי עזה", אלא שכנראה כתב 'שערים' המזוהה עם תנועת 'פועלי אגודת ישראל' לא רצה להפחיד את הורי הבחורים, וכך 'עמיעוז' נהפך להיות קרוב לבאר שבע, ולא לעזה).

שערים 19 לאוקטובר 1960 (עיתונות יהודית היסטורית)

לכפר החדש רצו להגיע גם משפחות מחסידות ויז'ניץ, ולא רק בחורי ישיבה. כך בעיתון 'שערים' פורסם שבביתו של האדמו"ר מויז'ניץ נערכה הרשמה להתיישבות בכפר ויז'ניץ ע"י חתן האדמו"ר רבי משה ארנסטר.

שערים 23 לאוקטובר 1960 (עיתונות יהודית היסטורית)

כחודש לפני שהחלה ההתיישבות בפועל, עיתון 'הבוקר' דווח כי "בראשית החודש הבא תצא קבוצה ראשונה של בני ישיבה מחסידי ויז'ניץ ואחרים להתיישבות בגוש מבטחים אשר בנגב".

הבוקר 16 לדצמבר 1960 ( עיתונות יהודית היסטורית)

עיתון 'חרות' מתאריך 4 לינואר 1961 כתב בהרחבה על "המגויסים חסידי ויז'ניץ" ש"יתנחלו בעמיעוז בשערי עזה".

פרט מעניין נחשף בחרות, שנחום גנץ, אביו של השר בני גנץ בירך את החיילים החדשים חסידי ויז'ניץ. גנץ שגדל בחינוך חרדי אגודאי, סביר להניח שידע לדבר גם בשפת היידיש.

"ויז'ניץ מרכז" או "מרכז ויז'ניץ"?

חצרו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מויז'ניץ, אחיו הצעיר של האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ, מכונה "ויז'ניץ מרכז". מעניין ומרתק לדעת, שהשם "מרכז ויז'ניץ" היה אמור להתפשט בציבור על הישוב עמיעוז (במידה והישוב היה מצליח...) כך בסיום הכתבה בחרות נכתב "מושב עמיעוז יהוה מעתה את 'מרכז ויז'ניץ' בדרומה של הארץ".

עוד נחשף ב'חרות' שהרבי מויז'ניץ ה'אמרי חיים' הבטיח למגויסים הצעירים שהוא יבקר בבסיסם, ואלו פצחו בריקוד חסידי משולהב כשביקרו במעונו לקראת גיוסם.

חרות, 4 לינואר 1961 (עיתונות יהודית היסטורית)

באותו יום (4 לינואר 1961), היומן הדתי לאומי 'הצופה', פרסם על "עשרות בחורי ישיבת ויז'ניץ התגייסו לצה"ל והתחייבו להגן על המולדת ברוח התורה – בתום אימוניהם הצבאיים יקימו ישוב ספר בשערי עזה".

בתוך הכתבה תואר בפרוטרוט רב, על קבוצת בני הישיבות שערב גיוסם להקמת "כפר ויז'ניץ" ב"שערי עזה" התקבלו אצל האדמו"ר שברכם בחמימות רבה.

הצופה 4 לינואר 1961 (עיתונות יהודית היסטורית)

בפרק הבא נחשוף - אילו עוד חסידויות רצו להגיע ל"כפר ויז'ניץ", ומדוע בסופו של דבר המיזם נכשל?

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר