תגובה למאמר של ארי טננבוים על הרשל'ה ורבי ברוך ממז'יבוז'
שחרור האווירה, ומליצי יושר – ינצחו את המלחמה!
כולנו צריכים קצת 'לשחרר' את האוירה, ולא חסר בדיחות מוצלחות שמשחררות צחוק גם מאדם רציני, כגון:
אחת שתיים שגר... ומני מני מני מני ממטרה...
הדפסת ספר ה'תניא' בעזה - איזה 'גישמאק'...
'המואזין' – החייל שקורא שמע ישראל, מהמסגד בעזה...
ושר ברמקול בקולי קולות: באנו חושך לגרש... ועוד שירי חנוכה...
אין שום ספק, שכחבדניק לא התכוונת לפגוע בכבוד ה', כבוד התורה, וכבוד תלמידי חכמים, רק לטובת הקוראים רצית משהו מקורי.
עשרת הספירות – גילוי האלוקות בעולם הגשמי
עשרת הספירות – הקב"ה מתגלה את רצונו בעולם הגשמי דרך עשרת הספירות (ספר היצירה) ואחת ממידותיו של הקב"ה – ספירת הגבורה.
"בתחילה עלה במחשבתו לבראותו במידת הדין..." מחשבתו של הקב"ה לא היתה בחינם, ויש הרבה מה להאריך בדברים.
אבות האומה: אברהם אבינו - מידת החסד, הוליד את יצחק אבינו – מידת הגבורה, שהוליד את יעקב אבינו – מידת התפארת, שהיא הממוצע בין שתי המידות, ואנו, עם ישראל קרויים בשמו.
ספירת העומר: בכל יום בספירת העומר מתקנים מידה אחת, בשילוב ספירה אחרת משבע הספירות, לדוגמא: חסד שבחסד, גבורה שבחסד וכו'. דבר המוכיח:
שיש להעלות את כל המידות לשורשן, דרך שילוב שאר הספירות.
מידת הגבורה - ה'כלי' למימוש שליחותו בעולם!
הקב"ה מוריד נשמה לעולם עם 'כלים' למילוי יעודה ושליחותה:
והקב"ה - לא עושה טעויות! ורבי ברוך נולד עם - מידת הגבורה.
מידת הגבורה – יכולה להתבטא בצורתה הלא מתוקנת - 'יראה נפולה' ויכולה לעלות לשורשה - 'יראת ה', והיא: "יראת ה' לחיים".
הקב"ה ברא את רבי ברוך עם מידת הגבורה, כי זה נצרך לעולם:
ודרכה הוא יכל: לממש את יעודו, תפקידו - ושליחות חייו!
'יראה נפולה' – מידת הגבורה בצורתה ה'נפולה' היא: "כל מיני גהנום שולטים בו", "כאילו עובד ע"ז", משכח תלמודו, חוכמתו ונבואתו מסתלקת ממנו, שכינה אינה חשובה כנגדו, ועוד...
האם ה'חוקר' ראוי להביע דעתו על ה'נחקר'?
כשחוקרים את העבר, יש קודם - ל'חוקר' מי החוקר, ואם ראוי להתייחס לדבריו, והיטב הגדרת את גוטלובר:
"משכיל אנטי חסידי" שרבים מכתביו כוונו נגד הממסד הרבני בכלל, ותנועת החסידות בפרט:
האם הוא ראוי שדבריו יעלו על הכתב? כגון: בלי 'מצב רוח' ו'כעסן'?
על צדיק שראשו מגיע השמיימה, נכד הבעש"ט הקדוש? ויפורט בהמשך...
וידוע הסיפור על קלסטר פניו של משה רבנו...
השימוש במידה ע"י – העלאתה לשורשה
העלאת היראה לשורשה – רבי ברוך ידע שיש בו את מידת הגבורה, ולכן, לאחר פגישתו הראשונית עם הרשל'ה, החזיק אותו כ'בדחן' החצר, כי ידוע שמי שיש בו את מידת הגבורה:
יותר קשה לו להגיע - למוחין דגדלות.
ולא ניתן להבין את מעשיו של שרף עליון זה, קודש קדשים, אך ידוע:
"כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד כלל".
וכאשר רבי ברוך חייך או צחק מבדיחה של רבי הרשל'ה, הוא:
יצא מ'מוחין דקטנות', והגיע - ל'מוחין דגדלות'!
איך מוסיפים זכויות - ולא קורבנות?
רבי הרשל'ה: כפי שכבר נכתב: גוטלובר - "משכיל אנטי חסידי" ... דבריו אינם 'תופסים' גם לגבי רבי הרשל'ה שיסודו מהררי קודש, רבי שמשון מאסטרופולי, עליו יאמר 'בעל מזימות'?
רבי הרשל'ה מאוסטרופולי היה ירא שמים אמיתי, ולא כל הסיפורים אודותיו נכונים.
ביקור בציונו של הרשל'ה - סגולה לשמחה: הרשל'ה קבור 4 מטרים מחוץ לאוהל של הבעל שם טוב הקדוש, וחסידים נוהגים להתפלל על ציונו, כסגולה לזכות לשמחה.
צדיק מושל ביראת אלוקים – כבוד המלך
בימים אלו, שרק רוצים עוד זכויות כדי להגן על עם ישראל, ראוי להוסיף כבוד שמים, וכבוד תלמידי חכמים?
כי "צדיק מושל ביראת אלוקים" וזהו - כבוד המלך!
שנותן לשריו החשובים לקבוע מה יעשה בהיכלות עליונים, וכאן בארץ...
ברור שלך היתה כוונה טובה, המאמר נכתב:
עבור מעטים שאינם מכירים את הדברים.
רבי ברוך לא זז בלי - הרשל'ה בדחן החצר
מידת הגבורה גורמת לעיתים לעצבות, ולכן, חסידיו של רבי ברוך חיפשו עבורו 'בדחן', והרשלה - נבחר לתפקיד בדחן החצר!
כפי שאמרת, פגישתם הראשונה כשהרשל'ה נכנס לחדרו של רבי ברוך ואמר, שהוא מחפש מתחת לשולחן:
את הפנים האבודות, ברצוני לקיים מצות "השבת אבידה"!
צחק רבי ברוך, ומאז, הרשל'ה הפך לדמות מוכרת בביתו של רבי ברוך, ולא זז ממנו, מזכיר את ה'מילתא דשטותא'...
יש גרסה שאומרת שהרשל'ה נפטר בנר ראשון של חנוכה: וכשרבי ברוך חזר מהלווייתו עם חסידיו והדליק נר חנוכה - היה עצוב, ופתאום - צחק וצחק, שאלו חסידיו לפשר הצחוק, וענה להם:
אני מדמיין את הבדיחות שהרשל'ה מספר עכשיו בישיבה של מעלה...
מי אנו - שנדון בו ובדרכיו?
ידוע המשפט, במקום שנגמר השכל – מתחילה האמונה.
האמונה בקב"ה ובצדיקי הדורות, הם – השכל מעל השכל!
למי שיש אמונת חכמים, הוא:
מבין שהוא - לא מבין! ואמונת חכמים היא - תירוץ לכל קושיה!
גדולי הדורות הקודמים היו - שרפי קודש:
אין אנו יודעים את תפקידם, ולא ניתן להתייחס למעשיהם כ'פשט'.
מדוע רבי ברוך קרע עת בגדיו?
רבי ברוך היה נראה כמבזה את שמו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, אבל, כשהיה פוגש אותו, היה נכנע אליו, ומכבד אותו מאוד.
לאחר שרבי לוי יצחק מברדיטשוב נפטר, רבי ברוך קרע את בגדיו, והסביר שביזה את רבי לוי יצחק בחייו, מכיון:
שהמלאכים ושרפים היו מתקנאים בעבודתו, והיו מקטרגים עליו!
ובכל יום - ביקשו ליטול את נשמתו! ומה עשה רבי ברוך?
היה מבזה אותו כדי לבטל מעליו את קטרוג המלאכים.
מי מתנדב לתפקיד מבזה?
כמה קושיות:
# כמה מצדיקי הדור ידעו על הקטרוג שהיה על רבי לוי יצחק?
# מי ידע שקטרוג יום יומי הוא סכנה תמידית - שיטול את נשמתו?
# מי היה מוכן לקחת על עצמו 'תפקיד' שנראה, היפך כבוד התורה ותלמידי חכמים?
תשובות:
# ידיעת מהלכים ב'שמים': מי עוד העיד שידע שסנגורן של ישראל צריך סיוע מלמטה, כדי שעם ישראל יזכה שסנגורן יאריך ימים?
# סכמה לקבלת התפקיד: רבי ברוך קיבל על עצמו את התפקיד, מה שמעיד:
על ענוותנותו ומסירות נפשו - ללא גבול ומידה!
והוכחה 'חותכת': שהעלה את מידת היראה לשורשה!
# המחלוקת – 'כיסוי' ממידת הדין: כאשר מידת הדין רוצה לנקום באדם, ח"ו יש לה כח רב, ורק צדיק שראשו מגיע השמימה... ויודע את הדברים:
מעורר מחלוקת על צדיק אחר, כדי להצילו - ממידת הדין!!!
# להתבזות בעבור חיי - סנגורם של ישראל: רק מי שכבוד הצדיקים ותלמידי חכמים חשוב ויקר בעיניו, יסכים לקבל על עצמו כזה תפקיד...
תפקיד הוא בעצמו... ביזיון לאדם!
המחלוקת – אריכות ימים לצדיק!
נמצא, שהמחלוקת על הצדיק, מביאה לו טובה, ברכה וחיים...
כפי שכותב רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן (רע"ז):
"הַיְנוּ הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהִיא נִקְרֵאת תְּמוּרָה:
כִּי תְּמוּרַת חָכְמָה אִוֶּלֶת - תְּמוּרַת חַיִּים! וְכוּ' כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר יְצִירָה".
האם שווה שרבי לוי יצחק מברדיטש'ב בן שרה סאשא ימליץ היום טוב בעדנו, כמו בתפילה שאנו אומרים בשמו, בכל מוצאי שבת?
האם הביזיון שווה חיים? תשאלו את הצדיקים...
רבי ברוך רצה להחיש את הגאולה
על צדקותו של רבי ברוך, אפשר ללמוד:
מפעולותיו הרבות שעשה כדי להחיש את הגאולה!
היה לו צער רב על חורבן בית המקדש, עד נגלה אליו אור שבעת הימים סבו הבעל שם טוב הקדוש, ואמר לו:
שיעצור את ניסיונותיו, כי עדיין לא הגיע הזמן!
ולאחר החלום, צערו הרב שלא יצליח להחיש את הגאולה, גרם לו לחולי, ונפטר מחולי זה.
הצדיקים - מליצי יושר עוד יותר לאחר מותם
כותב רשב"י הקדוש: "לולא תפילת המתים על החיים, לא היו החיים מתקיימים אפילו חצי יום" (שמות, ט"ז, ע"ב).
והאריז"ל: כותב בשער רוח הקודש, ובשער הגלגולים:
"טוב ללכת על קברי הצדיקים ולהתפלל שם..."
אומר הגאון מוולינא בשם הגר"א: "עיקר השראת השכינה בדורותינו אלה – בקברי צדיקים" ( מובא ב'לשם', חלק ד', בשם הגר"א).
כך נראה עם ישראל באחדותו... וכך זוכה – לנצח כל מלחמה.
בימות משיח - המחלוקת תגדל! מוהרנ"ת מדבר על המחלוקת שתהיה בימות משיח, ואומר:
"וּבִפְרָט בְּיָמֵינוּ בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁנִּתְרַבֶּה הַקַּטֶגוֹרְיָא בֵּין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְאֹד".
צדיק גוזר והקב"ה מקיים – זהו כבוד המלך!
יעמדו לפני כיסא הכבוד כל צדיקי הדורות שוכני עפר:
יתחננו וימליצו טוב בעד כלל ישראל, והקב"ה - ישמע תפילתם!
וה' ישמור שכל החיילים בכללם אדיר בן שירה, השבויים, ולע"נ כל הקדושים שמסרו נפשם על כלל ישראל.
ואין בכך ח"ו שום ביקורת על ר' ארי טננבוים שידוע כחסיד מכובד, רק דעה על כבוד תלמידי חכמים, ומי שמבין אחרת, אינו מבין.
לע"נ כל הצדיקים והבעש"ט הקדוש ונכדו רבי ברוך תגן על ככל ישראל, ויחשו את ביאת משיח צדקנו במהרה ברחמים, אמן!