הצדיקים לא מפחדים ממלאך המוות?
הבעל שם טוב הקדוש נפטר בחג שבועות, שעות ספורות טרם פטירתו הגיע אליו נשמת מת אחד וביקש ממנו שיתקן אותו, וגער בו ואמר: שמונים שנה אתה נע ונד ולא שמעת עד היום שאני בעולם... בהמשך מסופר, שהמשרת שמע את הבעל שם טוב הקדוש אומר:
אני מוחל לך אותם שתי שעות, ולא תענה אותי.
אמר לו המשרת: עם מי רום מעלתו מדבר?
אמר: אין אתה רואה את מלאך המוות, שתמיד היה בורח ממני, אבל עכשיו שנתנו לו רשות עלי, נתרחבו כתפיו - ושמחה גדולה עליו.
הבעל שם טוב הקדוש ראה את מלאך המוות, והתפלא שהמשרת אינו רואה אותו.
הלילה היארצייט של רבי משה לייב מסאסוב:
מה עשה רבי משה לייב כשמגלשת השלג כמעט התהפכה?
פעם אחת רבי משה לייב מסאסוב נסע בחורף עם כמה אנשים על מגלשת שלג ('שליטען'), ובדרך היה הר גדול, ובירידה מההר הם ראו שמגלשת השלג הולכת עוד רגע להתהפך, וח"ו יפלו עמוק לתוך לעמק גדול, ואין צורך לומר מה ח"ו יהיה בסופם...
כל האנשים שנסעו עם רבי משה לייב מאוד נבהלו, ורק רבי משה לייב - התחיל להכות כף אל כף - בשמחה גדולה.
וישאלו אותו: 'לשמחה זו מה היא עושה'? והשיב בזה הלשון: איל וועל מיך באלד זעהן מיטין טאטין, שפרושו:
הרי בקרוב - אראה עם אבי... איזה מבט...
רבי משה לייב שמח ומחא כפיים... כי הוא הולך לפגוש את אבא...
הצדיקים תמיד זכרו שהעולם הזה הוא רק פרוזדור:
השער לפני הכניסה לטרקלין – העולם הבא, שהוא:
מקום מושב המלך - היכל המלך, ולכן, הם ראו דברים אחרת.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
הקב"ה שמח בכל אחד כפי דרגתו, והעיקר שיהיה לכל אחד רצון תמידי להתקדם הלאה.
כל אחד הגיע לעולם ליעוד ותיקון אחר, וצריך להתאמץ לעשות את ההשתדלות שלו ללמוד כמה שיכול, ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, ולכן, הדברים נוגעים לכל אחד ואחד.
"אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו" – אשרי אדם שאחרי ה - 120 שנותיו:
נשמתו עולה ומאירה בגן עדן, ואיך זה קורה?
לימוד תורה וקיום מצוות מתוך אהבה ויראה: שהם כשתי כנפיים ('תרין גדפין') שאיתם הנשמה עולה ונכנסת למדור, להיכל שמתאים לה בגן עדן, ושם היא מתענגת מזיו התורה ומצוות שעליהם עמל האדם בחייו.
בגן עדן הנשמה מתענגת בלימוד תורה רוחני ומגיעה להשגות אלוקות, היא לומדת בגן עדן את אותה תורה שהאדם למד בעולם הזה, רק ברוחניות, והנשמה דבקה באור אלוקי, ומקבלת תענוג אלוקי נפלא שאי אפשר לדמיין, ולכן נאמר על הצדיקים "שנהנים מזיו השכינה".
אומר הבעל שם טוב הקדוש בצוואתו: "ויתבודד מחשבתו עם השכינה, שלא יחשוב רק באהבתו אותה תמיד, שהיא תדבק בו, ויאמר תמיד במחשבתו:
מתי אזכה שישכון עימי אור השכינה".
זה צריך להיות החזון... וכל אחד מתקדם בקצב שלו ובדרגתו שלו, העיקר שיכוון ליבו לאביו שבשמים...
יהי רצון שיהיה לכל בית ישראל שבוע טוב עם בשורות טובות, וכל הישועות, אמן!