מאמר מיוחד

היארצייט של אוהב ישראל: כך נצא בפסח לחירות אמיתית

אומר האוהב ישראל: "כי עיקר הגלות, היא - גלות הדעת". וליל הסדר- הוא הלילה! שניתן לקבל בו 'גדלות מוחין' ולצאת לגאולה! אומר ה'אוהב ישראל': כשיש דעת – יש גאולה, ולכן כתוב: "דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית" (חסידים)

ורד שאלתיאל | כיכר השבת |
ציונו של האוהב ישראל (ורד)

ליארצייט של ה'אוהב ישראל' מאפטא – ה' ניסן יום שבת

איך יוצאים בפסח לחירות?

הבטיח ה'אוהב ישראל' -כי מי שילמד בשבת מתורתו - יזכה לישועות.

בפסח עם ישראל יצא ממצרים לחירות, אבל, אומר הבעל שם טוב הקדוש:

"ומצרים רודפים אחריהם" - עד היום מצרים ממשיכים לרדוף אחרינו.

איך יתכן? הגוף - יצא ממצרים, והדעת - נותרה בגלות!

עיקר הגלות – גלות הדעת!

 אומר האוהב ישראל: "כי עיקר הגלות, היא - גלות הדעת".

 וליל הסדר- הוא הלילה! שניתן לקבל בו 'גדלות מוחין' ולצאת לגאולה!

אומר ה'אוהב ישראל': כשיש דעת – יש גאולה, ולכן כתוב:

"דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית" (נדרים מא').

בליל הסדר – אפשר לדלג על כל המכשולים, ולהיגאל – בקלות ובמהירות.

'חכם' – יודע שאין מציאות של יסורין

ה'אוהב ישראל' מסביר, שכשיש דעת ויש יסורין: "אינם נחשבין היסורין בעיניו לכלום"! כי:

"כי יודע ומאמין באמת, שהכל הוא - טובות מאיתו יתברך".

  כשיש דעת, האדם יודע שהכל קורה מאהבת ה' אליו, בהשגחה פרטית   ולטובתו, ואם לא רואה את הדברים באותו רגע, הוא יבין זאת לאחר זמן.

הקב"ה טוב ומיטיב – מדוע יש צער ויסורין?

ה'אוהב ישראל' מחדד את הדברים ואומר, שהצער ויסורין מגיעים לאדם, רק כשאין לו 'דעת', ולא יכול לראות את הטוב שיש במה שקורה לו, ולכן, מרגיש יסורין, כפי שכותב:

"ועיקר היסורין והגלות אשר להאדם, הוא - כשדעתו אינה מיושבת עליו" (אוהב ישראל, פרשת בא). ואז, האדם:

"מרגיש בנפשו גודל הצרות והיסורין, כי אין לו במה להתחזק וליתן עצות  בנפשו איך, ומה לעשות".

איזה דעת מביאה - גלות או גאולה?

אומר הבעל שם טוב הקדוש:  'אין גלות ואין גאולה - אלא בדעת':

כשידיעת השכל גורמת ללב להרגיש:

שהקב"ה נמצא איתך בכל רגע של קושי וצרה, אתה חי בתענוג - בגאולה!

וכשאתה מרגיש הסתר פנים, אתה חי בגלות מצרים - גלות הדעת.

פרעה רודף אחריך – בלי הפסקה...

כשהקב"ה רוצה לנסות אותך, הוא לוקח לך את הדעת, ומביא עליך כל מיני 'פרעה' שמייצרים לך 'בלגנים' בחיים... וכל זה, בשביל הניסיון והבחירה.

  כשעם ישראל היו במצרים, על כל מכה שקיבלו המיצרים, עם ישראל ירד      לעוד שער לכיון מ"ט - שערי טומאה, ולכן:

הקב"ה הוציא את עם ישראל "ביד חזקה" – בכח, כדי שלא יכנסו לשער הנו"ן...

יש פתרון – לגאולתך האישית!

כשאתה מרגיש במייצרים:

יש רק פתרון - אחד, ויאנחו - ותעל שוועתם...

אומר ה'אוהב ישראל': "וכאשר צועק במר נפשו לה' יתברך, והוא מרחם עליו, ושולח לו דעה מיושבת ובא להבנה, אז תיכף ומיד - נגאל מצרתו ודוחקו".

ומסיים ה'אוהב ישראל' ואומר:

זה הפתרון לגלות הפרטית, ולגלות הכללית, ואין - דרך אחרת!

תצעק - פרעה רודף אחרי!

"אנוכי ארד איתם מצרים, ואנוכי אעלך גם עלה" - הקב"ה לא עזב לרגע את עם ישראל לבד, כל הזמן הוא היה איתם למצרים, כדי:

להוציא ולהעלות אותם משם - ולגאול אותם.

הקב"ה שולח לכל אחד מאיתנו, איזה 'פרעה'... כדי:

שיצעק אליו משם, ויגלה – שהוא נמצא איתו שם ממש!

כפרעה – רודף אחריך, יש לך שתי אפשרויות, שרמוזות במילה 'פרעה':

'פה רע'... לומר מילים לא נעימות, או, פרעה גם יכול להיות – פה ער...

פיך מתעורר לתפילה וצעקה – וגאולתך מגיעה:

"ויצעקו אל ה'": אתה צועק – והקב"ה מושיע!

  בצעקתך אתה מכריז: אני יודע ש'פרעה' רק השליח של הקב"ה, והתוצאה:

"ונתבטל הצער וכל גזירות רעות".

אתה צועק: "מן המיצר קראתי יה" התוצאה: "ובצר הרחבת לי"!

כמה - פשוט וחכם, כמה – קשה לביצוע! בזמן ניסיון - כשאין 'דעת'!

פרעה – גואל אותך ממצרים!

דווקא ב'מצרים', קל יותר להתקרב לקב"ה:

"פרעה הקריב" – פרעה קירב את בני ישראל לאביהם שבשמים...

ברגע שאתה מתפלל וצועק לקב"ה:

'פרעה' הרע, הופך עבורך: מאויב - לאוהב!

כי בזכותו אתה מתפלל לה' מכל הלב... מתקרב אליו – ונושע!

אומר על כך ה'תולדות': "שהיו סוברים בגלות מצרים שהוא אויב, ועכשיו, שהרגישו שהוא עצם יתברך, נעשה מן אויב - אוהב, וזהו:

עצמות  הגאולה, והוא: בכל אדם ובכל זמן".

בליל הסדר יורד – קדושה עליונה

כאשר מספרים בליל הסדר את ניסי יציאת מצרים ואוכלים מצה, והקב"ה מוריד לאדם מוחין דגדלות, שמאירים בו:

קדושה עליונה,  שמזרימה חיות - לכל איבריו!

ה'אוהב ישראל' מסביר שהאור הזה מאיר בכל שנה ושנה:

"והאירו אז אורות מזוקקים ומזהירים, והנה דבר זה מתעורר בכל - שנה ושנה, ובלילה זה נפתחו, כל מקורין - עלאין קדישים" (פסח, ד"ה נעשה).

בליל הסדר, כל אחד יכול לצאת מהמייצרים לחירות וגאולה, ולכן:

"בכל דור ודור חייב האדם לראות את עצמו, כאילו - הוא יצא ממצרים"

 סיפור יציאת מצרים מאיר את אור האמונה בלב, מבטל ומסיר מהאדם את     ה'קליפות', והאדם זוכה:

"ויאמינו בה' ובמשה עבדו" – חיזוק האמונה והשמחה בלב ובנפש.

עוד תגיד שירת הים...

אתה מספר את ניסי יציאת מצרים וגדלות ה', והקב"ה - לא נשאר חייב!

הוא מציל וגואל אותך, עד שאתה זוכה לומר שירה...

כמו שבני ישראל אמרו את שירת הים...

 דווקא מי שהצר עליך, יוצר לך את - שירת חייך!

דווקא הגלות יוצרת את – השירה!

וכך היה עם אבותינו, וכך יהיה איתנו, ועד - ימות משיח! ואז, זוכים:

"כימי צאתך מארץ מצרים – אראנו נפלאות".

בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל, אמן!

  לע"נ ה'אוהב ישראל' מאפטא רבי אברהם יהושע העשיל בן רבי שמואל זכותו    תגן על כלל ישראל, ונזכה במהרה לגאולה ברחמים, אמן!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר