אנו נמצאים בעיצומם של ימי בין המצרים, ימים שעם ישראל מציין בהם את חורבן בית המקדש, בהדגשה לחורבן בית שני. על בית זה אמרו חז''ל שנחרב מפני שנאת חינם, כמעשה של קמצא ובר קמצא המובא במסכת גיטין [דף נה ע''ב – נו ע''א]. שנאה שהיא ללא מטרות רווח כלשהם, אפילו להיפך היא הביאה הפסד אישי לכל אחד מהצדדים.
ישנם שני סוגי שנאות, יש שנאה שהיא לאדם השונה במראהו, בדעותיו או במוצאו. ויש שנאה שהיא מגיעה בעקבות מריבה, כעס או שמירת טינה. כל אחד מהם משפיע לרעה על חיינו. מחקרים רבים מצאו כי לגישה סלחנית לחיים יש השפעה טובה על בריאות הלב, וכי אנשים שנוטים לסלוח מגינים יותר על בריאות ליבם מאשר כאלה שנוקטים בגישה של תוקפנות וכעס.
ישנם הנושאים בלבם כעס מתמשך ושומרים טינה למשך שנים רבות, שגורם לתחושות שליליות וניתוק מהיכולות והמשאבים. מצב זה יכול לגרום לבעיות בריאותיות שונות כמו לחץ דם, מחלות, מחלות אוטואימוניות וכאבים. פעמים אף גורמים להפרעות בשינה והזדקנות מואצת.
וכדברי חז''ל [נדרים דף כב] ''כל הכועס כל מיני גיהנם שולטים בו''.
נלסון מנדלה נשיא דרום אפריקה לשעבר אמר ש''טינה היא כמו כוס רעל שאנחנו שותים ומצפים שמישהו אחר ימות''.
כעס וטינה מביאים איתם הרס וחורבן למערכות יחסים שבלעדיהם חיינו היו יפים יותר. על מנת להמשיך ולהתקדם בחיים, צריך לדעת לסלוח ולהשאיר את המרירות והשנאה מאחור, אחרת נשאר ב''כלא''....
מאוד קשה לסלוח על פגיעה שפגעו בנו בעבר, פגיעה באמון, בכבוד הבסיסי ובסולם הערכים שלנו. פעמים ישנו חשש [ובצדק] שהסליחה תוביל לפגיעות נוספות בעתיד ותתבטל חומת ההגנה הרגשית לנפשנו. אך חשוב להדגיש - לסלוח אין פירושו הבנת ההתנהגות הפוגענית, ואין משמעותה להיות קורבן ולתת לאחרים לפגוע בך. חשוב למצוא את הדרך לחוש מוגנים יותר בהמשך.
כאשר הצד הפוגע משתף פעולה, האפשרות לשקם מולו את האמון, וכחלק מכך לוודא שהבין את ההשלכות של מעשיו, עשויה מאוד להקל. אך ישנם מקרים בהם יש צורך להתרחק ממי שפגע, או בניסוח של גבולות חדשים בקשר עמו.
בכל אופן אסור שהכעס ושמירת טינה הישמרו בלב, את הסליחה אנו חייבים קודם כל לעצמינו. אם קשה לשחרר את הכעס ולסלוח לגמרי, אפשר גם חלקית, לבדוק ברמה של מ1 עד 10 לאיזו רמה נרצה להפחית ולשחרר את הכעס. גם הפחתת הכעס מיטיבה ומשיבה את הנפש.
כצעד ראשון חשוב לזהות את הכעס והפגיעה, מה בדיוק הכעיס אותנו, מה פגע בנו. לתת לו מקום ולא להדחיקו, דבר זה לכשעצמו יכול להביא הקלה ומרגוע לנפש. כאשר הדברים ברורים יודעים יותר כעת עם מה להתמודד.
הצעד הבא, חשוב - איזה אדם תהיה כשתהיה משוחרר מרגשות אלו ? אלו חיים יהיו לך ללא הכעס ? איזו תועלת תהיה או יכולה להיות לך בעקבות הסליחה ?
הזכר בחוויה בעבר שחווית סליחה, חמלה ואמפטיה כלפי אדם שפגע בך. איך היית התחושה וההרגשה כשסלחת ?
וזכור את דברי חז''ל בפרקי אבות ''אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו'', ''והוי דן את כל האדם לכף זכות''.
שנזכה והתקיים בנו הפסוק בנביא זכריה ''צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ושמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו''.