מבט אל העבר

כשהמון זועם פרץ את המחסומים ויידה אבנים על הכנסת

לא רק לארצות-הברית יש את "אירועי הקפיטול", גם בישראל התרחש אירוע דומה; ציקי ברנדוין חוזר למאבק הזועם שהוביל מנחם בגין שהיו שחששו כי הוא מהווה "סכנה לדמוקרטיה הישראלית" (מגזין כיכר)

ציקי ברנדוין | כיכר השבת | ד' בשבט | 06.01.22
מנחם בגין(צילום: ארכיון המדינה)

"זכור את אשר עשה לך עמלק", נכתב באותיות ענק על ביטאון תנועת 'חירות' של מנחם בגין. הכותרת הזו, שהודפסה לפני 70 שנים בדיוק, סימלה חלק ממאבק עצום שחוקרי מדע ומדינה רבים מגדירים כאירוע שהיווה "סכנה לדמוקרטיה הישראלית".

לא כולנו זקנים מספיק בשביל לזכור אירועים היסטוריים, אבל אולי אחד האירועים הזכורים ביותר משנת 2021 הוא ההסתערות על גבעת הקפיטול, מעוז הדמוקרטיה של המעצמה החזקה בעולם. הדבר עורר הדים בכל רחבי העולם - ובצדק. הדבר העלה את השאלה - האם מדובר בתחילת הסוף של הדמוקרטיה בארצות הברית?

אז נכון, אירועי הקפיטול היו אירועים חריגים, אבל אנחנו כישראלים יכולים להרגיע - כי ההיסטוריה שלנו הוכיחה אחרת.

ביטאון תנועת 'חירות' של מנחם בגין, ארכיון
ביטאון תנועת 'חירות' של מנחם בגין, ארכיון

משא ומתן חשאי

כבר בשנות הארבעים התחילו לדון בהקמת מנגנון שתפקידו יהיה להחזיר את רכוש היהודים הגזול, אך הזדמנות אמיתית הגיעה למעשה בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת, כשראש הממשלה דוד בן גוריון פתח במגעים להסכם בין מערב גרמניה לבין מדינת ישראל - שהייתה גם עניה וצמאה לכסף.

אולי זה נשמע קצת הזוי, אבל בשנות החמישים לא היו רשתות חברתיות ואמצעים מתקדמים להעביר מידע, כך שהיה ניתן במשך תקופה ארוכה לשמור את דבר קיום המגעים בשקט מוחלט. אבל יש גם גבול כמה אפשר לשמור דברים בסוד. בכדי לאשר דבר כזה - צריך את אישורה של הכנסת.

ולא סתם רצו בן גוריון ושר החוץ משה שרת לשמור את הנושא בסוד. השיחות עם הגרמנים היו מוקדמות מדי, ופצעי השואה של הניצולים עדיין היו רחוקים מלהגליד. ובכל זאת, המצב הכלכלי במדינה דיבר גם הוא.

הביקורת לאחר חשיפת השיחות

למרות שהיום זה נראה כמובן מאליו, ולמרות הטענות על העיתונות בימי מפא"י כ'שופר' של בן גוריון, בעיתונים 'מעריב' ו'ידיעות אחרונות' נקטו בקו חריף וברור נגד הסכם עם גרמניה, בצל הטענה בציבור הישראלי על כך שכביכול ישראל וגרמניה מתמחרות את חיי האדם של היהודים שנטבחו בשואה.

יו"ר מפלגת 'חירות', מנחם בגין הצית מחאת ענק מול הכנסת בזמן אישור ההסכם, שעה שבכנסת עצמה החזיק בשמונה מנדטים בלבד אחרי שנחל תבוסה בבחירות.

ההפגנה החלה בכיכר ציון (כן, איפה שנתניהו גינה את קריאות ה'בוגד' שנים אחר כך), והמפגינים צעדו בהמשך לכיכר ציון.

בגין בהכנות לנאום (הנס חיים פיין, לע''מ)
בגין בהכנות לנאום (צילום: הנס חיים פיין, לע"מ)

בגין נאם בכיכר את אחד מנאומיו המוכרים, והתייחס לכך שהורה לא לפתוח במלחמת אחים אחרי האלטלנה. "כשיריתם בנו בתותח, פקדתי לא! היום אתן את הפקודה כן!", אמר בגין שאיבד רבים מקרוביו בשואה.

ההפגנות נמשכו מספר ימים, כשהשיא היה ביום האישור בכנסת, אז בגין זעק ואמר: "ממשלה זו, שתפתח במשא-ומתן עם המרצחים משמידי עמנו, תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון".

אלפים השתתפו בהפגנת הענק, כשחלקם ענדו טלאי צהוב במחאה על השיחות עם מי שהם הגדירו כ"צאצאי הנאצים". 

הפריצה לכנסת

כמה שהיום כולם מזדעזעים מהשיח הפוליטי, נראה כי לא היו אויבים גדולים יותר בפוליטיקה הישראלית מאשר בן גוריון ובגין. ובכל זאת, בגין, פנה לבן גוריון שהתמיד בסירובו לנקוב בשמו, והתחנן בפניו: "אני פונה אליך ברגע האחרון כיהודי ליהודי, כבן לעם יתום, כבן לעם שכול: הרף, אל תעשה את המעשה הזה. זוהי תועבת התועבות בישראל. אינני חושב שאפשר בכלל להצביע על כך".

בגין המשיך ואמר בכאב כי "ההצבעה כבר נעשתה - בטרבלינקה, באושבינצים, בפונארי. שם הצביעו יהודים בעינויי מוות. לא לבוא במגע, לא להיכנס במשא-ומתן עם הגרמנים".

בגין בנאומו, לפני 70 שנים בדיוק
בגין בנאומו, לפני 70 שנים בדיוק (צילום: הנס חיים פיין, לע"מ)

מוקדם יותר באותו היום, קרא בגין למפגינים לפתוח במרד נגד מדינת היהודים שפתחה בשיחות עם מדינה שהביאה להשמדתם של שישה מיליון יהודים. בגין אמר כי המחאות האלימות יימשכו "גם אם המוחים יילקחו למרתפי עינויים ושוב למחנות ריכוז וגם אם ישלמו בחייהם".

המון זועם הצליח לעבור את המחסומים הרבים ולצלוח את הגז מדמיע שפיזרו כוחות הביטחון, שנכשלו במניעת כניסתם של ההמון הזועם לכנסת, שהייתה עדיין בבית פרומין.

המפגינים החלו להשליך אבנים אל מליאת הכנסת, וחברי הכנסת המבוהלים התרחקו מהחלונות. ראש הממשלה דוד בן גוריון הודיע כי הוא מסרב לעזוב את מליאת הכנסת, אפילו אחרי שאחד מחברי הכנסת נפצע.

בן גוריון טען כי אם ינטוש את הכנסת, המדינה תושמד. מנגד, בגין כינה את בגין בכנסת: "פאשיסט וחוליגן".

האירועים זעזעו רבים בישראל, ובן גוריון גינה למחרת את האירועים, שבהם חשוב לציין נפצעו גם כמאה שוטרים. "אתמול הורמה יד זדונית על ריבונות הכנסת", אמר בן גוריון בנאומו, ורצה לפתוח בהליך להוצאת תנועת חירות של בגין מחוץ לחוק - מהלך שכידוע לא בוצע.

חתימת ההסכם

חרף הביקורת הקשה, ולמרות 'אירועי הקפיטול' של ישראל, אישרה הכנסת את הסכם השילומים עם גרמניה - בלב כבד ובצל מחאות.

כך למשל זעם ניצול שואה שהגיע לכנסת אחרי טענה של קנצלר גרמניה דאז שאמר שהוא לא בטוח שגרמניה יכולה לשלם סכומים כה גבוהים. ניצול השואה קרא בכאב וזעזוע לקנצלר ואמר: "זה בשבילך. הרגת לי את כל כל המשפחה, אבל אתה מתלונן שקשה לכם עם השילומים. אז אני נותן לך הלוואה. לא צריך שתחזיר לי, כי גם את אבא ואמא לא תוכל להחזיר".

עם השנים המחאה שככה, ולצערנו הרב ניצולי השואה הולכים ומתמעטים, לצד התגברות הכחשת השואה וטענות על השילומים. 

כך או כך, מדובר באחד מהאירועים שנחרטו על ליבה של הדמוקרטיה הישראלית, אתגר שישראל צלחה לצד מספר אתגרים קשים נוספים שעוררו חשש למלחמות אזרחים. אגב, לימים, בגין היה האיש שהביא למפלת שלטון מפא"י והגלייתו למדבר האופוזיציה.

למרות טענות על התדרדרות השיח בישראל, לא ברור בכלל שפעם היה כל כך נפלא, אולי פשוט קל יותר להתרפק על העבר.

תוכן שאסור לפספס
טוען תגובות
אולי גם יעניין אותך

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר